Supposed Former Infatuation Junkie

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Picto infobox music.png
Supposed Former Infatuation Junkie
Supposed Former Infatuation Junkie album cover.jpg
אלבום אולפן מאת אלאניס מוריסט
יצא לאור 3 בנובמבר 1998
הוקלט 1998 באולפני רוילטון לוס אנג'לס
סוגה רוק אלטרנטיבי
אורך 71:46
חברת תקליטים Maverick
הפקה גלן באלארד ואלאניס מוריסט
כרונולוגיית אלאניס מוריסט
Jagged Little Pill
‏(1995‏)
Supposed Former Infatuation Junkie
‏(1998‏)
Alanis Unplugged
‏(1999‏)

Supposed Former Infatuation Junkie (לכאורה נרקומנית להתאהבות לשעבר, בתרגום חופשי) הוא אלבומה הבינלאומי השני של אלאניס מוריסט. האלבום יצא לאור בחברת התקליטים מאבריק ב-3 בנובמבר 1998.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי ההצלחה ההיסטרית של Jagged Little Pill, מוריסט נחשבה לאחת הכוכבות הגדולות בעולם. בדומה לכוכבים אחרים שלא ידעו איך להתמודד עם הצלחה מסיבית מהירה (כמו קורט קוביין) מוריסט חוותה מצוקות נפשיות. חולשתה הפיזית והנפשית יחד עם התשישות מהלחץ האדיר, הביאו אותה למצב של התערערות נפשית. מוריסט החליטה לפרוש מעולם המוזיקה עד להודעה חדשה; לדבריה, היא שקלה לא להוציא עוד אלבומים בחייה. ב-1997, בעצת חבר טוב, החליטה לברוח יחד עם חברה טובה ואימה לטיול של כחצי שנה להודו, קובה ומדינות המזרח. שם לראשונה יכלה להרגיש אנונימית ולמצוא את השלווה שתוציא אותה מהבלבול והטירוף שהרגישה.

מוריסט ידעה שאם תמשיך את הקו של "גלולה קטנה ומשוננת" היא תחשב כאמנית מתפשרת שהולכת על בטוח לכיוון המיינסטרים. מלאת הארה, היא החליטה שאלבומה השני יהיה בכיוון שונה לגמרי, וכך יצרה אלבום שנראה וכמעט שעוצב רק כדי לעורר שוק אצל המעריצים. Junkie, אלבום אפל, אינדוידואלי ומורכב יותר, מכיל שירים ללא חריזה, מבנה מותאם ופזמונים, מה שהפך את האלבום לקשה לעיכול והבנה. שירים כמו "Front row", "The Couch", "Unsent" ו-"I was hoping" שונים מכל סגנון כתיבה מסורתי.

הסינגל הראשון מהאלבום,Thank U, יצא לאור באוקטובר 1998 ועורר פרובוקציה עולמית בעקבות הקליפ שלו, שבו מוריסט משוטטת ערומה ברחובות- סמליות לבריאה המחודשת שהרגישה. השיר שודר פעמים רבות והצליח במצעדי העולם, אך מבקרי מוזיקה ומעריצים לא הצליחו לעכל את התפנית שחלה בזמרת- מזמרת של שירי רוק-פופ מחאתיים בעלי טון כועס, לזמרת מאופקת, פילוסופית וטולרנטית.

כשיצא האלבום לאור, הוא נכנס מיידית למקום הראשון במצעד מכירות האלבומים ושהה שם שבועיים. כבר בשבוע הראשון ליציאתו מכר האלבום 450,000 עותקים, שיא באותם זמנים שנשבר מאוחר יותר על ידי בריטני ספירס עם אלבומה Oops!... I Did It Again. האלבום יצא ממצעד המכירות לאחר 28 שבועות, עם מכירות של 7 מיליון עותקים בעולם, כמות גדולה יחסית לאמנים אחרים, אך קטנה בהשוואה לאלבומה הקודם שמכר 30 מיליון עותקים.

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהאלבום יצאו שלושה קליפים ועוד שני להיטי רדיו. Thank U היה הסינגל הראשון שהצלחתו הייתה גדולה והשמעותיו היו רבות. לאחר מן שוחרר Joining You לרשתות הרדיו, להיט רוק שמזכיר את החומרים ב-Jagged Little Pill ולכן זכה להצלחה גדולה. הקליפ השני מהאלבום היה Unsent, שיר אקוסטי, עם שירה מדוקלמת רציפה, ללא פזמון או חריזה, שיר שאיתגר את המיינסטרים, ולכן כמעט ולא זכה לשידורים לא מצד הרדיו ולא מצד הטלוויזיה. הקליפ השלישי היה So Pure, שיר פופ אלטרנטיבי שגם הוא לא קנה את תשומת לב התקשורת. הסינגל האחרון ששוחרר לרדיו בלבד היה That I Would Be Good, בלאדה שנחשבת לאחת האהובות בעיני מעריצי הזמרת וזכתה להצלחה יחסית גבוהה.

האלבום בעיני המבקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביקורות על האלבום היו אמביוולנטיות. מבקרים רבים טענו שמלבד שירים בודדים מדובר באלבום קשה מידי, מבולבל, ארוך ומאכזב. הם טענו שהשינוי באופיה יצר אלבום קיצוני ומשעמם מידי.
מבקרים אחרים טענו שמדובר באלבום הטוב ביותר של הזמרת עד כה, אלבום שבו פרצה את כל הגבולות שלה כאמנית. אופן הכתיבה המשונה, הבריחה הברורה מהתפשרות אומנותית, הלחנת חלק מהשירים, הפקת כל השירים וסגנון שירתה רק הפכו אותה לזמרת בוגרת, אינדוידואלית, אמיצה ואמיתית יותר שזכתה להערכה רבה יותר.‏[1]

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו על ידי אלאניס מוריסט.
כל השירים הולחנו על ידי אלאניס מוריסט וגלן באלארד מלבד שירים 4,5,16,17 - הולחנו על ידי אלאניס מוריסט.

  1. "Front Row" (Morissette, Glen Ballard) – 4:13
  2. "Baba" (Morissette, Ballard) – 4:29
  3. "Thank U" (Morissette, Ballard) – 4:18
  4. "Are You Still Mad" (Morissette) – 4:04
  5. "Sympathetic Character" (Morissette) – 5:13
  6. "That I Would Be Good" (Morissette, Ballard) – 4:16
  7. "The Couch" (Morissette, Ballard) – 5:24
  8. "Can't Not" (Morissette, Ballard) – 4:35
  9. "UR" (Morissette, Ballard) – 3:31
  10. "I Was Hoping" (Morissette, Ballard) – 3:51
  11. "One" (Morissette, Ballard) – 4:40
  12. "Would Not Come" (Morissette, Ballard) – 4:05
  13. "Unsent" (Morissette, Ballard) – 4:10
  14. "So Pure" (Morissette, Ballard) – 2:50
  15. "Joining You" (Morissette, Ballard) – 4:24
  16. "Heart of the House" (Morissette) – 3:46
  17. "Your Congratulations" (Morissette) – 3:54באוסטרליה ויפן, הופץ האלבום עם רצועה נוספת. הדמו של uninvited כרצועה סוגרת.

מוריסט מנגנת באלבום על פסנתר, מפוחית וחליל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1] (הקישור אינו פעיל, 8.6.2012)