T-62

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
T-62
T-62 BRL.jpg
מידע כללי
סוג טנק מערכה
מדינה מייצרת Flag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות
שנת ייצור 1961
דגם קודם T-55
דגם עוקב T-64
מערכה מרכזית מלחמת יום הכיפורים
מידע טכני
אורך 6.63 מטר (9.335 מטר עם אורך קנה התותח קדימה)
רוחב 3.3 מטר
גובה 2.40 מטר
משקל 40 טון (מוכן לקרב)
מהירות 50 קמ"ש
טווח פעולה 650 ק"מ (עם מכלים חיצוניים)
חימוש עיקרי תותח 115 מ"מ חלק קדח
חימוש משני מקלע מקביל PKT בקוטר 7.62 מ"מ

מקלע כבד נ"מ DShKM בקוטר 12.7 מ"מ

מנוע דיזל, 580 כ"ס
מיגון 242 מילימטר בקדמת הצריח (מקסימלי).
צוות 4

T-62 הוא טנק מערכה מתוצרת ברית המועצות. הטנק נכנס לשירות בשנת 1961.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טנק ה־T-54 שנכנס לשרות בשנת 1949, והיה נפוץ מאוד ונחשב לטנק אמין ופשוט לתפעול ולתחזוקה, התיישן לקראת סוף שנות החמישים בהשוואה לטנקים האמריקאים החדישים יותר. הסובייטים היו זקוקים לטנק חדש, שישתווה לטנקי המערב. תהליך התכנון של הטנק שיחליף את ה־T-54/55 החל בסוף שנות החמישים, ובשנת 1961 החל הייצור.

תיאור הטנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

טנק T-62 בפארק יד לבנים בפתח תקווה, 9/07

T-62 הוא המשך ישיר ל־T-54/55, וירש את הצללית הנמוכה וצורת הצריח. גם טנק זה השתמש במזקו"ם קריסטי, אך המרווח בין הגלגלים שונה מב־T-54/55. את תותח ה־100 מילימטר מחורק הקנה החליף תותח 115 מילימטר חלק קנה ומדויק. זהו טנק המערכה הראשון בעולם שחומש בתותח חלק קנה. כמו כן לטנק ישנה מערכת חליצה אוטומטית אשר פולטת את התרמילים הריקים דרך פתח קטן בחלקו האחורי של הצריח. מערכת החליצה של התרמילים לא הייתה יעילה מפני שלקח לה זמן רב לעבוד ובנוסף לאחר כל ירי, על התותחן לכוונן מחדש על המטרה, לכן קצב האש של דגם זה קטן לעומת דגמים אחרים. מפנה הגזים, שבדגמים הקודמים היה בקצה הקנה, הועבר לשני שליש הקנה, שם הוא נמצא גם בטנקים סוביטיים חדשים יותר. שריונו של ה־T-62 היה עבה משל קודמו, והגיע ל־242 מילימטר. השיפורים אומנם העלו את משקל הטנק, אך מנוע דיזל משופר איפשר לטנק מהירות זהה לקודמו.

לטנק מערכות אינפרה אדום פסיביות הכוללות פריסקופים רגישים לאור אינפרה אדום ומערכות אקטיביות הכוללות זרקור ופנסים לאור אינפרה אדום. מערכת בקרת האש הייתה מאיכות ירודה, אך משופרת לעומת ה־T-55. הטנק ירש גם את בעיית אחסון התחמושת ובעיית הנמכת התותח. שתי מגרעות אלה יצרו ל־T-62 חסרון טקטי חמור. למרות זאת, הטנק היווה שיפור עצום לעומת קודמו, במיוחד לאור החלפת התותח. לטנק מכל דלק נתיק המותקן בחלקו האחורי ומכלי דלק חיצוניים בצד הטנק בנוסף למכל דלק הממוקם בתוך הגוף המשוריין. מערכת הצידוד של הצריח וההגבהה של התותח הן מערכות חשמליות. ההיגוי נעשה באמצעות שני מוטות היגוי, אחד לכל צד, בעלי שלושה מצבים. תיבת ההילוכים ידנית דורשת "גז ביניים" ולחיצה כפולה על המצמד בהורדת הילוך. העבירות של הטנק טובה והוא כמעט אינו פורס זחלים, גם לא בקרקע חולית.

ה־T-62 יוצר מ־1961 ועד 1975. במשך זמן זה יוצרו גרסאות משופרות או מיועדות לתפקידים מסוימים. בין גרסאות אלו:

20,000 טנקים מדגם T-62 יוצרו על ידי ברית המועצות, ועוד כמה אלפים במדינות קומוניסטיות אחרות. ה־T-62 נמצא היום ברוסיה, אפגניסטן, אנגולה, סוריה, תימן, מונגוליה, קוריאה הצפונית, לוב, בלארוס, אוזבקיסטן, וייטנאם, איראן,אלבניה, מצרים, אלג'יריה וקובה.

במלחמות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטנק נרכש בכמויות גדולות בראשית שנות השבעים על ידי מצרים וסוריה והשתתף לראשונה בשנת 1973 במלחמת יום הכיפורים. לטנק T-62 היה יתרון בהשוואה לטנקים שהופעלו על ידי צה"ל מדגם צנטוריון ומגח בין היתר בתחום ראיית הלילה. מספר גדול של טנקים נפלו שלל בידי צה"ל בעיקר ברמת הגולן בשלושת ימי הלחימה הראשונים חלק מהטנקים נתפסו כשהם במצב תקין. מתוכם הוכשרו ונכנסו לשירות בצה"ל 120 טנקים שזכו לשם טירן 6.

בשנת 1982 השתתף הטנק במלחמת לבנון.

טנק T-62

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

טירן (טנק)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]