T28 (משחית טנקים)
| T28 | |
 |
|
| מידע כללי | |
| מדינה מייצרת |  ארצות הברית |
| מידע טכני | |
| אורך | 11.1 מטרים |
| רוחב | 4.39 מטרים |
| גובה | 2.84 מטרים |
| משקל | 86.2 טונות |
| מהירות | 13 קמ"ש |
| טווח פעולה | 160 ק"מ |
| חימוש עיקרי | תותח 105 מ"מ T5E1 |
| חימוש משני | מקלע בקוטר של 12.7 מ"מ |
| מנוע | מנוע V8 של פורד, 500 כ"ס |
| מיגון | 300 מ"מ |
ה-T28 היה אב טיפוס למשחית טנקים כבד שפותח על ידי הצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה. הטנק פותח בשלהי המלחמה ולא הספיק להשתתף בה. רק שלושה T28 נבנו בפועל.
פיתוח [עריכה]
לקראת סוף המלחמה, החלו האמריקאים לתכנן טנקים כבדים שיוכלו להתמודד בהצלחה עם הטנקים הגרמניים הכבדים ושיוכלו לפרוץ את קו זיגפריד בדרך לגרמניה.
העבודה על הטנק החלה באביב 1945, ולפרויקט ניתן השם T28. במקור הוזמנו כ-5 אב טיפוסים של הטנק, ולאחר מכן תוכנן לבנות עוד כ-25 יחידות. כשהתקרבה המלחמה לסיומה, הוחלט לבנות רק שלוש יחידות מהT28, ועד שהטנק הראשון הושלם נגמרה המלחמה.
שני T28 נשלחו למבדקים טכניים בבסיס פורט נוקס במרילנד. ב-1947 אחד מהטנקים הושמד כליל כתוצאה משריפה שפרצה במנוע שלו בזמן המבדקים והטנק השני נגרס ונמכר לחלקים. ה-T28 מעולם לא נכנס לשירות מבצעי והפרויקט בוטל באוקטובר 1947, לטובת טנקים כבדים כמו ה-T29 וה-T30 שנבנו עם תותח בקוטר גדול וצריח[1].
בשנת 1974 נתגלה אב טיפוס של ה-T28 נטוש בפורט בלבויר בוירג'יניה. לא ידוע היכן הוא היה במשך 27 השנים שחלפו[1]. כיום זהו טנק T28 היחיד ששרד והוא מוצג במוזיאון על שם ג'ורג' פטון בקנטקי.
מאפיינים [עריכה]
ל-T28 לא היה צריח, מה שהפך אותו למשחית טנקים ובשנת 1945 שונה שמו ל-T95, אך ביוני 1946 הוא סווג כטנק כבד ושמו שונה בחזרה ל-T28. החימוש העיקרי של ה-T28 היה תותח 105 מ"מ T5E1 בעל מהירות לוע גבוהה במיוחד וטווח של עד 19 ק"מ שהורכב בחזית התובה. התותח יכל לצדד רק כ-10° ימינה ו-11° שמאלה, 19.5° למעלה ו-5°- למטה. החימוש המשני בטנק היה מקלע כבד M2 בראונינג בקוטר 12.7 מ"מ שהורכב על הטנק.
השריון של ה-T28 היה עבה מאוד יחסית לטנקים מקבילים בתקופתו, כ-300 מ"מ בחזית הטנק שהיה מספיק כדי להגן עליו מפני תותח 88 המ"מ הגרמני החזק. השריון בחלק התחתון של החזית היה רק 130 מ"מ, ו-64 מ"מ בצדדים. בנוסף, חצאית פלדה בעובי 100 מ"מ הגנה על המתלים של הטנק. מנוע בנזין 500 כ"ס Ford GAF V-8 הורכב בטנק אך התברר כחלש מדי, ואפשר לטנק להגיע למהירות מוגבלת של 13 קמ"ש.
משקלו של הטנק מוכן לקרב הגיע ל-86 טונות, וכדי לשאת את המשקל נדרשו 4 זחלים במקום שניים, כל אחד ברוחב של 32 ס"מ. כדי להקל על השינוע שלו הזחלים החיצוניים יכלו להתפרק כשעת הצורך. עקב משקלו העצום והמנוע החלש שלו, ה-T28 התקשה מאוד לעבור מכשולים ולא יכל להשתמש בגשרים ניידים בשעת הצורך, ולכן הוחלט לא להמשיך בפרויקט[1].
הערות שוליים [עריכה]
- ^ 1.0 1.1 1.2 Thomas M. Tencza http://www.battletanks.com/articles.htm 15.2.2000
| רק"מ של ארצות הברית מימי מלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| טנקים קלים |
M1 רכב קרבי • M2 (טנק קל) • M3 סטיוארט • M22 לוקסט • M24 צ'אפי |
|
| טנקים בינוניים |
M2 (טנק) • M3 לי • M4 שרמן • M26 פרשינג |
|
| משחיתי טנקים |
M3 משחית טנקים • M6 משחית טנקים • M10 וולברין • M18 הלקט • M36 ג'קסון |
|
| תותחים מתנייעים |
M7 פריסט • M8 הוביצר • M12 (תומ"ת) • M40 (תומ"ת) • T34 קליופה |
|
| זחל"מים משוריינים | ||
| כלי רכב משוריינים |
M8 גרייהאונד • M20 • שריונית סיור T17 • שריונית סיור T18 • שריונית סיור M3 |
|
| רק"ם ניסיוני |
M38 וולפהאונד • M6 (טנק) • T14 (טנק) • T20 (טנק) • T28 (משחית טנקים) • T29 (טנק) • T30 (טנק) • T34 (טנק) • T27 שריונית סיור • T40/9 (משחית טנקים) • M7/T7 (טנק) • T92 הוביצר • T55E1 |
|
