T28 (משחית טנקים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
T28
T-28-1.jpg
מידע כללי
מדינה מייצרת Flag of the United States.svg  ארצות הברית
מידע טכני
אורך 11.1 מטרים
רוחב 4.39 מטרים
גובה 2.84 מטרים
משקל 86.2 טונות
מהירות 13 קמ"ש
טווח פעולה 160 ק"מ
חימוש עיקרי תותח 105 מ"מ T5E1
חימוש משני מקלע בקוטר של 12.7 מ"מ
מנוע מנוע V8 של פורד, 500 כ"ס
מיגון 300 מ"מ

ה-T28 היה אב טיפוס למשחית טנקים כבד שפותח על ידי הצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה. הטנק פותח בשלהי המלחמה ולא הספיק להשתתף בה. רק שלושה T28 נבנו בפועל.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף המלחמה, החלו האמריקאים לתכנן טנקים כבדים שיוכלו להתמודד בהצלחה עם הטנקים הגרמניים הכבדים ושיוכלו לפרוץ את קו זיגפריד בדרך לגרמניה.

העבודה על הטנק החלה באביב 1945, ולפרויקט ניתן השם T28. במקור הוזמנו כ-5 אב טיפוסים של הטנק, ולאחר מכן תוכנן לבנות עוד כ-25 יחידות. כשהתקרבה המלחמה לסיומה, הוחלט לבנות רק שלוש יחידות מהT28, ועד שהטנק הראשון הושלם נגמרה המלחמה.

שני T28 נשלחו למבדקים טכניים בבסיס פורט נוקס במרילנד. ב-1947 אחד מהטנקים הושמד כליל כתוצאה משריפה שפרצה במנוע שלו בזמן המבדקים והטנק השני נגרס ונמכר לחלקים. ה-T28 מעולם לא נכנס לשירות מבצעי והפרויקט בוטל באוקטובר 1947, לטובת טנקים כבדים כמו ה-T29 וה-T30 שנבנו עם תותח בקוטר גדול וצריח[1].

בשנת 1974 נתגלה אב טיפוס של ה-T28 נטוש בפורט בלבויר בוירג'יניה. לא ידוע היכן הוא היה במשך 27 השנים שחלפו[1]. כיום זהו טנק T28 היחיד ששרד והוא מוצג במוזיאון על שם ג'ורג' פטון בקנטקי.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-T28 במוזיאון על שם ג'ורג' פטון

ל-T28 לא היה צריח, מה שהפך אותו למשחית טנקים ובשנת 1945 שונה שמו ל-T95, אך ביוני 1946 הוא סווג כטנק כבד ושמו שונה בחזרה ל-T28. החימוש העיקרי של ה-T28 היה תותח 105 מ"מ T5E1 בעל מהירות לוע גבוהה במיוחד וטווח של עד 19 ק"מ שהורכב בחזית התובה. התותח יכל לצדד רק כ-10° ימינה ו-11° שמאלה, 19.5° למעלה ו-5°- למטה. החימוש המשני בטנק היה מקלע כבד M2 בראונינג בקוטר 12.7 מ"מ שהורכב על הטנק.

השריון של ה-T28 היה עבה מאוד יחסית לטנקים מקבילים בתקופתו, כ-300 מ"מ בחזית הטנק שהיה מספיק כדי להגן עליו מפני תותח 88 המ"מ הגרמני החזק. השריון בחלק התחתון של החזית היה רק 130 מ"מ, ו-64 מ"מ בצדדים. בנוסף, חצאית פלדה בעובי 100 מ"מ הגנה על המתלים של הטנק. מנוע בנזין 500 כ"ס Ford GAF V-8 הורכב בטנק אך התברר כחלש מדי, ואפשר לטנק להגיע למהירות מוגבלת של 13 קמ"ש.

משקלו של הטנק מוכן לקרב הגיע ל-86 טונות, וכדי לשאת את המשקל נדרשו 4 זחלים במקום שניים, כל אחד ברוחב של 32 ס"מ. כדי להקל על השינוע שלו הזחלים החיצוניים יכלו להתפרק כשעת הצורך. עקב משקלו העצום והמנוע החלש שלו, ה-T28 התקשה מאוד לעבור מכשולים ולא יכל להשתמש בגשרים ניידים בשעת הצורך, ולכן הוחלט לא להמשיך בפרויקט[1].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Thomas M. Tencza http://www.battletanks.com/articles.htm 15.2.2000