The Division Bell

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: סגנון לא אנציקלופדי, ניסוח, מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Picto infobox music.png
The Division Bell
Pink Floyd - Division Bell.jpg
אלבום אולפן מאת פינק פלויד
יצא לאור 30 במרץ 1994 (בריטניה)
5 באפריל 1994 (ארצות הברית)
הוקלט 1993
סוגה רוק מתקדם
אורך 66:32
חברת תקליטים EMI
Columbia Records
הפקה דיוויד גילמור, בוב אזרין
כרונולוגיית פינק פלויד
Shine On
‏(1992‏)
The Division Bell
‏(1994‏)
Pulse
‏(1995‏)
עטיפה אלטרנטיבית
Pink Floyd - The Division Bell (Cassette).jpg

עטיפת האלבום על קלטת

The Division Bell (פעמון החלוקה) הוא אלבום האולפן ה-14 של להקת פינק פלויד אשר יצא לאור ב־1994 (30 במרץ בבריטניה וב־5 באפריל בארצות הברית). הוא הוקלט במספר אולפני הקלטות. מספר גדול של מוזיקאים ומפיקים חיצוניים נטלו חלק באלבום זה, כולל בוב אזרין שכבר נטל חלק באלבומים קודמים של הלהקה.

אלבום זה, למרות שנטה לביקורות בינוניות, היה להצלחה מסחררת ולווה במסע הופעות מוצלח (אשר תועד באלבום החי PULSE). לקראת סוף השיר "High Hopes" אפשר לשמוע את הבן של גילמור, צ'ארלי, מנתק את שיחת הטלפון עם מנהל להקת פינק פלויד, סטיב או'רורק, אשר התחנן להופיע באלבום של הלהקה.

רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם מילים לחן אורך
1. "Cluster One" (אינסטרומנטלי) - גילמור, ריצ'רד רייט 5:58
2. "What Do You Want from Me" גילמור, פולי סמסון גילמור, רייט 4:21
3. "Poles Apart" גילמור, סמסון, ניק ליירד-קלו גילמור 7:04
4. "Marooned" (אינסטרומנטלי) - גילמור, רייט 5:29
5. "A Great Day for Freedom" גילמור, סמסון גילמור 4:17
6. "Wearing the Inside Out" אנתוני מור רייט 6:49
7. "Take It Back" גילמור, סמסון, ליירד-קלו גילמור, בוב אזרין 6:12
8. "Coming Back to Life" גילמור גילמור 6:19
9. "Keep Talking" גילמור, סמסון גילמור, רייט 6:11
10. "Lost for Words" גילמור, סמסון גילמור 5:14
11. "High Hopes" גילמור, סמסון גילמור 8:31
אורך כולל:
66:32

שירי האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cluster One[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cluster One היא יצירה אינסטרומנטלית הפותחת את האלבום. זוהי היצירה הראשונה של הלהקה שהקרדיט עליה ניתן לריצ'רד רייט ודיוויד גילמור ביחד, מאז השיר Mudmen מהאלבום Obscured by Clouds. היצירה מעולם לא בוצעה בהופעות החיות של הלהקה. בפתיחת השיר ניתן לשמוע רעש לבן אשר גרם לרבים באותה עת בלבול, שכן סברו שהתקליט פגום.

What Do You Want From Me[עריכת קוד מקור | עריכה]

What Do You Want From Me הוא שיר אשר נכתב על ידי דיוויד גילמור, ריצ'רד רייט וחברתו של גילמור פולי סמסון (בעתיד אשתו השנייה). השיר מנוגן לאט והוא סוג של בלדת רוק. ישנה ספקולצייה שהשיר נכתב למעריצי הלהקה אשר לא הניחו ללהקה. גילמור כותב בשיר "should i sing until i can't sing anymore" ו-"should i play these strings until my fingers are raw". השיר גם מכליל את נס ההליכה על המים כמטאפורה סרקסטית.

Poles Apart[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מדבר על שני החברים הקודמים בלהקה, סיד בארט ורוג'ר ווטרס זהו השיר השני המדבר על שני החברים לאחר Sings of Life מהאלבום, A Momentary Lapse of Reason. שיר זה הוא יצירה אינסטרומנטלית שבה המתופף ניק מייסון אומר פואמה לא ידועה שהשורה הראשונה מדברת על בארט והשנייה על ווטרס אך Poles Apart, הוא עם מילים. השורה הראשונה בשיר מדברת על מקים הלהקה שהוחלף על ידי דיוויד גילמור, סיד בארט. והשורה השנייה מדברת על החבר שעזב רוג'ר ווטרס, השורה השנייה מתחילה בשם השיר של פינק פלויד בזמן שווטרס כתב Hey You מThe Wall. השיר הולחן באקורדים D,A,D,G,A,D ובאמצע יש קטע פסיכדלי של מנגינת אורקסטרה.

Marooned[עריכת קוד מקור | עריכה]

Marooned היא יצירה שנכתבה על ידי דיוויד גילמור וריצ'רד רייט. היצירה מתארת נטישה על אי. היצירה תחילה הייתה אלתור באולפני ההקלטות. צלילי הגיטרה הגבוהים בשיר באים ממכשיר הוואמי שגילמור השתמש בכמה מהשירים. היצירה זכתה בפרס גראמי ב-1995 בתואר "יצירת הרוק האינסטרומנטלית הטובה ביותר". באלבום האוסף של הלהקה Echoes: The Best of Pink Floyd, השיר קוצר וזמנו נמשך כ-2 דקות.

A Great Day For Freedom[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נכתב על ידי דיוויד גילמור ופולי סמסון והוקדש לרוג'ר ווטרס, שעזב את הלהקה. השיר מתחיל בלחן די מלנכולי אך הופך ללחן של רוק שנשמע קצת יותר שמח. בהתחלה הלהקה רצתה לתת לשיר את השם In Shades of Grey.

Wearing the Inside Out[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הוא הראשון שריצ'רד רייט מבצע שירה מובילה מאז 1973 בשיר Time באלבום Dark Side Of The Moon. רייט הלחין את השיר ואנתוני מור כתב אותו שמדבר על התמכרותו של רייט לקוקאין, בדידותו ודיכאונו כשהתגרש מאשתו וגורש על ידי רוג'ר ווטרס. השיר מעולם לא בוצע בהופעות חיות של הלהקה (רק גילמור ביצע את השיר בהופעה לקידום אלבומו On An Island. בשיר יש את נגן הסקסופון, דיק פרי אשר ניגן בסקסופון בשירים רבים של הלהקה.

Take It Back[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נכתב על ידי דיוויד גילמור, אשתו השנייה פולי סמסון, ניק לאירד-קלוס ובוב אזרין. גילמור השתמש בגיטרה אקוסטית Gibson J-200 דרך קופסת האפקטים Zoom.

Coming Back to Life[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו השיר היחיד שנכתב על ידי דיוויד גילמור ללא עזרת אחר. בראיון גילמור אמר שכתב את השיר לאשתו פולי סמסון. השיר מנוגן בדו מז'ור, השיר נפתח בסינתיסייזר עם סולו גיטרה. השורות הראשונות מבוצעות על ידי גילמור באיטיות. כשהשיר מתקרב לסוף יש סולו גיטרה "רוקי" שמבוצע עד סוף השיר.

Keep Talking[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכתב על ידי דיוויד גילמור, אשתו של גילמור פולי סמסון וריצ'רד רייט. השירה בוצעה על ידי גילמור ומכליל את הקול האלקטרוני של פרופסור סטיבן הוקינג, מערוץ מדע בטלוויזיה. השיר מכליל אפקטים של גיטרה על ידי טוק בוקס. השיר יצא לאור כסינגל לראשונה בארצות הברית ב-12 במרץ 1994. וזכה במקום הראשון במגזין בילבורד לאחר כמה ימים, השיר יצא לאור באלבום ב-30 במרץ. השיר נכלל גם באלבום האוסף של הלהקה, Echoes: The Best of Pink Floyd. השיר בוצע בהופעה ותועד באלבום ההופעה, Pulse.

Lost For Words[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נכתב על ידי דיוויד גילמור ופולי סמסון. ניתן לשים לב שבחלק מהסולו של הגיטרה האקוסטית שבסוף השיר, יש חלק מהשיר Wish You Were Here. זהו השיר האחרון של הלהקה שמאופיין בסגנון פולק רוק.

High Hopes[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר יצא לאור כסינגל השלישי מהאלבום. המילים מדברות על דברים שנצברו ואבדו בחיים, מזווית הסתכלות אוטוביוגרפית. השיר מדבר על תקופת הילדות של סולן הלהקה דייוויד גילמור, עזיבת עיר הולדתו והימים הראשונים שלו עם הלהקה. ידידו של גילמור הסופר דאגלס אדמס בחר בשם האלבום, שהופיע באחת השורות בשיר.

בשיר נשמע פעמון כנסייה שהמתופף ניק מייסון מצלצל בו. בתחילת השיר ניתן לשמוע את הפעמונים מהשיר Fat Old Sun מהאלבום Atom Heart Mother, וזמזום הזבוב מהשיר Grantchester Meadows מהאלבום Ummagumma. בשיר נשמעות גם פעימות לב, בדומה לפתיחה והסגירה של האלבום Dark Side of the Moon. בסוף השיר ניתן לשמוע את מנהל הלהקה סטיב או'רורק מדבר בטלפון עם אחד מילדיו של גילמור, צ'ארלי.

מעצב העטיפות של הלהקה, סטורם ת'ורג'רסון ביים את הקליפ לשיר. בקליפ מוצגים באופן סוריאליסטיים המקומות שחברי הלהקה גדלו בהם באנגליה. תמונות מהקליפ מופיעות בחוברת האלבום.

השיר נכלל גם באוסף Echoes: The Best of Pink Floyd עם סולו גיטרה קצר יותר. גרסה בהופעה חיה מופיעה באלבום Pulse. מספר אמנים ביצעו גרסאות כיסוי לשיר, בהם נייטוויש וגרגוריאן.

מבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]