The Final Cut

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Picto infobox music.png
The Final Cut
Thefinalcutcover.jpg
אלבום אולפן מאת פינק פלויד
יצא לאור 21 במרץ 1983 (בריטניה)
2 באפריל 1983 (ארצות הברית)
הוקלט יולי-דצמבר 1982
סוגה רוק מתקדם
אורך 43:27
חברת תקליטים Harvest (בריטניה)
Capitol (ארצות הברית)
הפקה רוג'ר ווטרס, מייקל קמן, ג'יימס גוטרי
כרונולוגיית פינק פלויד
A Collection of Great Dance Songs
‏(1981‏)
The Final Cut
‏(1983‏)
A Momentary Lapse of Reason
‏(1987‏)

The Final Cut (החיתוך האחרון) הוא אלבום של להקת פינק פלויד. האלבום הוקלט בבריטניה. יצא בשנת 1982 בבריטניה ובשנת 1983 בארצות הברית. בבריטניה האלבום הגיע למקום 1 במצעד האלבומים ובארצות הברית למקום מספר 6. ב-23 במאי 1983, היה The Final Cut לאלבום זהב וזמן קצר לאחר מכן לפלטינה, ובשנת 1997 הפך לדאבל פלטינה.

האלבום היה האחרון לפני עזיבתו של רוג'ר ווטרס מהלהקה. כל האלבום נכתב והולחן על ידי ווטרס, ודבר זה יצר מחלוקות וריבים בתוך הלהקה, עד כדי כך שדיוויד גילמור, שהשתתף רק בשני קטעים באלבום, התפרץ על ווטרס ואמר "כשתצטרך גיטריסט, קרא לי."

למעשה, באלבום זה כמעט ולא הייתה השתתפות של שאר חברי הלהקה מכיוון שווטרס דחה אותם, והביא נגנים אחרים במקומם. מעשה זה עירער את הביטחון של מתופף הלהקה ניק מייסון וקלידן הלהקה ריצ'רד רייט (שלא השתתף באלבום כלל), שלא האמינו ביכולת שלהם.

האלבום מדבר על מלחמה ועל תאוות המלחמה של השלטונות המושחתים, והוא מעין המשך לאלבום הקודם "The Wall". באלבום מועברת בגלוי ביקורת על שליטים שונים בעולם, ביניהם מרגרט תאצ'ר ומנחם בגין. ווטרס הקדיש את האלבום לאביו אריק פלטשר ווטרס שנהרג במבצע כושל במלחמת העולם השנייה. בהוצאה השנייה של האלבום ב-2007 אפשר לראות שבגב העטיפה רשום: "to eric fletcher waters".

לחלק משירי אלבום זה נוצרו ווידאו קליפים, שאוגדו ביחד לסרט אחד באורך של 19 דקות.

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. The Post War Dream - 3:02
  2. Your Possible Pasts - 4:22
  3. One of the Few - 1:23
  4. The Hero's Return - 2:56
  5. The Gunner's Dream - 5:07
  6. Paranoid Eyes - 3:40
  7. Get Your Filthy Hands Off My Desert - 1:19
  8. The Fletcher Memorial Home - 4:11
  9. Southampton Dock - 2:13
  10. The Final Cut - 4:46
  11. Not Now John - 5:01
  12. Two Suns in the Sunset - 5:14

רשימת רצועות (2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. The Post War Dream - 3:02
  2. Your Possible Pasts - 4:22
  3. One of the Few - 1:23
  4. When the Tigers Broke Free - 3:16
  5. The Hero's Return - 2:56
  6. The Gunner's Dream - 5:07
  7. Paranoid Eyes - 3:40
  8. Get Your Filthy Hands Off My Desert - 1:19
  9. The Fletcher Memorial Home - 4:11
  10. Southampton Dock - 2:13
  11. The Final Cut - 4:46
  12. Not Now John - 5:01
  13. Two Suns in the Sunset - 5:14

שירי האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

The Post War Dream[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הפותח את האלבום. בשיר זה שואל ווטרס למה אביו נהרג במלחמת העולם השנייה. נראה כי עצם יציאתה של בריטניה למלחמה, בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, גרמה לווטרס לחרדות. באחד מהבתים של השיר יש את המילים הבאות: Should we shout? Should we scream? What happened to the post war dream? Oh Maggie, Maggie what have we done? (תרגום: האם אנו צריכים לצעוק? האם אנו צריכים לצרוח? מה קרה לחלום שאחרי המלחמה? או, מגי מגי מה עשינו?) מגי היא בעצם מרגרט תאצ'ר. השאלה בשיר היא גם האם החלום שבו כל הזוועות במלחמת העולם השנייה לא יחזרו יותר? זה מראה על הרס עולמו של ווטרס לאחר מות אביו, אריק פלטשר ווטרס.

Your Possible Pasts[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מעולם לא בוצע בהופעה. מילות השיר נקראות בסרט החומה, כשפינק הגיבור הראשי מקריא חלק ממילות השיר.

One of the Few[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך השיר הוא דקה ו-23 שניות יחד עם Get Your Filthy Hands Off My Desert, הם נחשבים לשירים הכי קצרים באלבום. השיר מכליל גם צלילים של תקתוקי שעון וקצב תיפוף יציב.

Paranoid Eyes[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר זה מעולם לא בוצע בהופעות של הלהקה. השיר מדבר על אדם שחי בביתו לאחר מלחמת העולם השנייה, מנסה לחיות כרגיל ולא להראות חולשות לאחרים.

The Hero's Return[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר במקור, היה אמור לצאת באלבומם הקודם The Wall תחת השם, Teacher Teacher עם מילים שונות אך רעיון זה נדחה והשיר נמצא ב-The Final Cut.

The Gunner's Dream[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מתאר את סיפורו ומחשבותיו של תותחן במלחמת העולם השנייה כשהוא נופל למותו.

מבצעים: רוג'ר ווטרס - גיטרת בס, שירה, אפקטים, דיוויד גילמור - גיטרה וניק מייסון - תופים. השיר מבוצע יחד עם התזמורת הפילהרמונית של בריטניה מנוצחת על ידי מייקל קמן, רפאל ראוונסקרופט - טנור סקסופון ומייקל קמן - פסנתר, פסנתר חשמלי.

Get Your Filthy Hands Off My Desert[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הוא הקצר ביותר באלבום כי משכו הוא דקה יחד עם One of the Few, הם נחשבים לשירים הקצרים באלבום. השיר הוא גם הראשון שפותח את הצד השני בתקליט הויניל. נושא השיר לא ידוע, אך ניתן לשמוע דיבורים ולבסוף צליל של פיצוץ. לאחר מכן, מתחילה שירתו של ווטרס יחד עם התזמורת.

The Fletcher Memorial Home[עריכת קוד מקור | עריכה]

The Fletcher Memorial Home (בית הזיכרון על שם פלטשר). השיר נמצא בשני אלבומי אוסף של הלהקה. Echoes: The Best of Pink Floyd ו-A Foot in the Door - The Best of Pink Floyd. השיר מתאר את התיעוב של מנהיג הלהקה, רוג'ר ווטרס על פוליטיקאים מאז מלחמת העולם השנייה. ווטרס מביא טיעון שכל רצונם של הפוליטיקאים הוא לראות את עצמם בטלוויזיה, להעצים את האגו שלהם. פולשים למדינות אחרות וגורמים למלחמות ולהרס רק מתוך צרכים פוליטיים. משחקים במלחמה ומזיזים פיונים על השולחן כמו ילדים קטנים. ווטרס מזכיר את המנהיגים: (רונלד רייגן, אלכסנדר הייג, מרגרט תאצ'ר, ג'וזף מקארתי, איאן פייסלי, ליאוניד ברז'נייב, ריצ'רד ניקסון אפילו מנחם בגין ראש ממשלת ישראל דאז. השם Fletcher, הוא השם האמצעי של אביו של ווטרס, אריק פלטשר ווטרס שנהרג במלחמת העולם השנייה.

Southampton Dock[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו שיר שמשלב שני סגנונות מוזיקליים. רוק מתקדם ופולק רוק. זה היה השיר הראשון של הלהקה שבוצע בסגנון פולק מאז 1971 בשיר, A Pillow of Winds מ-Meddle. השיר מעולם לא בוצע בהופעה חיה על ידי הלהקה. ווטרס היה היחיד מחברי הלהקה שביצע את השיר הזה יחד עם מייקל קמן. השיר הוא מין המשך לשיר, Get Your Filthy Hands Off My Desert מה שהופך את זה לסוג של מחרוזת. ווטרס ביצע את המחרוזת הזו בהופעה של In the Flesh? שיצא גם ב-DVD. השיר גם בוצע בסיבוב ההופעות של ווטרס שהוא מבצע את האלבום המצליח של הלהקה, The Dark Side of the Moon ב-DVD שנקרא, 2006-2007 The Dark Side of the Moon Live tour. בחידוש של השיר Outside the Wall מ-The Wall, יש גשר שדומה לשיר.

בשיר, ווטרס מדבר על מזח במלחמת העולם השנייה שנקרא, מזח סאות'האמפטון.

Not Now John[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו השיר היחיד שבו הגיטריסט, דיוויד גילמור שר באלבום למרות שווטרס שר בקטעים של הרוק המתקדם. המילה fuck נמצאת בכל פעם בתחילת השירה של גילמור אך היא מעורפלת. זהו שיר שתוקף בחריפות את מרגרט תאצ'ר ראש ממשלת בריטניה דאז. זהו אחד השירים המאופיינים בסגנון ההארד רוק. בקליפ, נראה נער יפני שמסתובב במפעל ובסוף מתאבד גם בקליפ מופיע, אלכס מקאווי המורה בסרט החומה.

Two Suns in the Sunset[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו שיר המתאר פחד משואה גרעינית עתידית. המילים: "the sun is in the east, even though the day is done" מייחס לכדור אש ענק שבא מפיצוץ גרעיני. זהו השיר האחרון בו השתתף רוג'ר ווטרס עם פינק פלויד. גם בשיר זה, ווטרס החליף את מתופף הלהקה, ניק מייסון במתופף אנדי ניומארק. כמו מייסון, גם ניומארק היה מצליח לבצע את השינויים בתזמון מורכב בשל חתימת 4\5 שהיה יוצא דופן.

ציטוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cquote2.svg

לדעתי, The Final Cut הייתה הנקודה הכי נמוכה בקריירת פינק פלויד שלנו. הפסקתי לעשות את מיטב יכולתי בהקלטות... אני ניסיתי להסביר לרוג'ר שהשירים שהוא רוצה לשים באלבום הם שירים שדחינו מהאלבום The Wall בגלל שלא אהבנו אותם. רוג'ר חשב שאני רק מפריע לו... הוא נכנס למן מגלומניה והוא לא נתן לאף אחד להגיד את דעתו על מהלך העניינים. רבנו הרבה בזמן הזה.

Cquote3.svg
דייוויד גילמור, תחילת שנות ה-90.
Cquote2.svg

The Final Cut היה מצער בשבילי, למרות שכשאני מאזין לכולו אני מאוד אוהב אותו. לא אהבתי את השירה שלי שם, כשאתה מאזין לאלבום אפשר לשמוע את המתח העצבני בשירה.

Cquote3.svg
רוג'ר ווטרס, יוני 1987.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]