The Inner Light

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האור הפנימי
The Inner Light
פרק מ"מסע בין כוכבים: הדור הבא"
"קיימן" סוקר את העולם שבו הוא חי.
"קיימן" סוקר את העולם שבו הוא חי.
מספר פרק 25
מספר עונה 5
קוד הפקה 225
תאריך שידור מקורי 1 ביוני 1992
אורך 45 דקות
שפה אנגלית
תסריט מורגן גנדל
פיטר אלן פילדס
על פי סיפור מאת מורגן גנדל
הפקה אולפני סרטי פרמאונט
בימוי פיטר לוריסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
כוכבים אורחים מרגוט רוז - אלין
ריצ'רד רייל - בטאי
סקוט ז'יק - שגריר רזיק
ג'ניפר נאש - מריבור
פאטי יאסוטאקה - אליסה אוגאווה
דניאל סטיוארט - בטאי, בנם של קיימן ואלין
דף הפרק ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"The Inner Light" (בעברית: "האור הפנימי") הוא הפרק ה-25 מהעונה החמישית של סדרת הטלוויזיה המדע בדיונית האמריקאית "מסע בין כוכבים: הדור הבא", הפרק ה-125 מתוך 178 פרקי הסדרה. הפרק נכתב על ידי התסריטאי העצמאי מורגן גנדל, והוא מבוסס על סיפור מקורי שלו. את התסריט לפרק כתב גנדל ביחד עם פיטר אלן פילדס. זהו הפרק הלפני-אחרון של העונה, אשר שודר לראשונה ב-1 ביוני 1992. הפרק נחשב על ידי מבקרים ומעריצים רבים כפרק הטוב ביותר של כל זיכיון "מסע בין כוכבים".[1][2][3][4] בשנת 1993, זכה הפרק בפרס הוגו עבור ההצגה הדרמטית הטובה ביותר. מנגינת החליל, המובלטת במהלך הפרק, הולחנה על ידי ג'יי צ'אטאוויי, ומאז חודשה עבור תזמורת שלמה.[5]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי שנת 2368, האנטרפרייז מסיימת סקירת גלים מגנטיים במערכת הכוכבים פארביניום (Parvenium), כאשר אנשי הצוות נתקלים לפתע בגשושית לא ידועה, אשר סורקת את הספינה וממקדת קרן אנרגיה אל עבר קפטן ז'אן-לוק פיקארד, וגורמת לו לאיבוד הכרה.

פיקארד מתעורר ומוצא את עצמו על פני השטח של כוכב לכת בשם קאטאן (Kataan), כוכב שאיננו חבר בפדרציה. אישה, המציגה את עצמה כאשתו אלין (Eline), מספרת לפיקארד כי שמו הוא קיימן (Kamin), אורג-ברזל המחלים ממחלה קשה ומחום גבוה. פיקארד מדבר על הזיכרונות שלו מהאנטרפרייז, אולם הן אלין, והן חברם הקרוב בטאי (Batai), מנסים לשכנע את פיקארד כי זיכרונות אלו אינם אלא חלום, ומעודדים אותו להתאקלם בחברה שלהם כקיימן. פיקארד מתחיל לחיות את חייו כקיימן, בכפר רזיק (Ressik), מקים משפחה עם אלין, ולומד לנגן בחליל. קיימן מבלה זמן רב בחוץ, חוקר את הטבע. ככל שהשנים חולפות, הוא מבין כי הכוכב סובל מבצורת עולמית בשל הקרינה, ההולכת וגוברת בעוצמתה, המגיעה מהשמש הסמוכה. הוא מדווח על כך למנהיגי הכוכב, המתעלמים למראית עין מחששותיו, כאשר למעשה הם כבר מודעים למצב אבל רוצים לשמור אותו בסוד, על מנת למנוע בהלה. נציג בכיר של המשטר מגלה לקיימן, כי רק לאחרונה הם הצליחו לשגר לוויינים מלאכותיים באמצעות רקטות פרימיטיביות: לגזע שלהם פשוט אין את רמת הטכנולוגיה הדרושה לצורך פינוי אוכלוסיית מושבה קטנה, לפני שהכוכב יהפוך לבלתי-ראוי למגורים.

בינתיים, על סיפון האנטרפרייז, הצוות ממשיך לנסות ולהחיות את פיקארד. הם מנסים לחסום את השפעת הגשושית, אולם הדבר רק מחריף את מצבו של פיקארד, ולא נותרת להם ברירה אלא לתת לה להמשיך ולפעול.

השנים חולפות, וקיימן מזדקן - ומאריך ימים יותר מאשתו שהלכה לעולמה. קיימן ובתו מריבור (Meribor) ממשיכים לחקור את הבצורת. הם מגלים שזו לא תופעה זמנית; הכחדה של כל החיים על פני הכוכב היא בלתי נמנעת. יום אחד, בעת שהוא משחק עם נכדו, קיימן מוזמן על ידי ילדיו הבוגרים לבוא ולצפות בשיגור של רקטה, אירוע אשר כולם מצפים לו וכולם יודעים עליו - חוץ ממנו. כשהוא יוצא החוצה אל השמש הבוהקת, קיימן רואה את אלין ואת בטאי שנראים צעירים, כפי שנראו בפעם הראשונה שראה אותם. הם מסבירים לו שהוא כבר ראה את שיגור הרקטה - ממש רגע לפני שהוא הגיע לשם: בידיעה שנחרץ גורלו של עולמם, מנהיגי הכוכב איגדו את כל מטען זיכרונות התרבות שלהם אל תוך גשושית ושיגרו אותם אל החלל, בתקווה כי זו תמצא מישהו שיוכל לספר לאחרים אודותיהם. פיקארד מבין את ההקשר, ואומר: "אה, זה אני, הלא כן? אני אותו מישהו".

מיד לאחר מכן, פיקארד מתעורר על גשר הפיקוד של האנטרפרייז, ומגלה, כי אף על פי שחווה משך של תקופת חיים שלמה - רק 25 דקות חלפו. בזמן שהוא היה מחוסר הכרה, צוות האנטרפרייז עקב אחרי תנועת הגשושית, שנעה אל עבר כוכב לכת חרוך ושומם אשר השמש שלו הפכה לנובה כאלף שנים קודם לכן. הגשושית - שכעת איננה פועלת עוד - הובאה על סיפון האנטרפרייז, והצוות מוצא בתוכה תיבה קטנה. קומנדר ויליאם רייקר מגיע לחדר מגוריו של פיקארד ומוסר לו את התיבה. פיקארד פותח אותה, ומוצא בה את החליל של קיימן. פיקארד, שכעת מיומן בכלי נגינה זה, מנגן את המנגינה שלמד, במהלך חייו כקיימן.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן שם הדמות
פטריק סטיוארט קפטן ז'אן-לוק פיקארד / קיימן
ג'ונתן פרייקס קומנדר ויליאם רייקר
לאוור ברטון לוטננט-קומנדר ג'ורדי לה פורג'
מייקל דורן לוטננט וורף
גייטס מק'פאדן ד"ר בברלי קראשר
מרינה סירטיס היועצת דיאנה טרוי
ברנט ספיינר לוטננט-קומנדר דאטה
מרגוט רוז אלין, אשתו של קיימן
ריצ'רד רייל בטאי, חבר המועצה
סקוט ז'יק שגריר רזיק
ג'ניפר נאש מריבור, בתם של קיימן ואלין
פאטי יאסוטאקה האחות אליסיה אוגאווה
דניאל סטיוארט בטאי, בנם של קיימן ואלין

שם הפרק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורגן גנדל העניק לפרק את השם שלו על שם "The Inner Light", שיר שנכתב על ידי ג'ורג' האריסון ויצא לאור על ידי הביטלס כצד B של הסינגל "Lady Madonna":

Without going out of my door
I can know all things on earth
Without looking out of my window
I could know the ways of heaven

מילות השיר של האריסון מבוססות על פרק 47 של הדאו דה ג'ינג הטאואיסטי:

Without going outside his door, one understands (all that takes place) under the sky
without looking out from his window, one sees the Tao of Heaven
The farther that one goes out (from himself), the less he knows
Therefore the sages got their knowledge without travelling
gave their (right) names to things without seeing them
and accomplished their ends without any purpose of doing so

לדברי גנדל, השיר "מסמל את הנושא של הפרק: פיקארד חווה זיכרונות של חיים שלמים - בתוך ראשו בלבד".[6]

החליל הרזיקני[עריכת קוד מקור | עריכה]

העתק של החליל הרזיקני מאת מורגן גנדל

חליל הנחושת הרזיקני, בו מנגן פיקארד במהלך הפרק, דומה בצורתו ובקולו לחלילית אירית. החליל נחשב כמזכרת מתמדת של החיים הווירטואליים שלו על קאטאן למשך שאר פרקי הסדרה. מדי פעם, ניתן לראות את החליל בתוך התיבה שלו, המונחת על שולחן העבודה של פיקארד. כמו כן, החליל ממלא תפקיד בפרק "Lessons" מהעונה השישית, שבו פיקארד מפתח מערכת יחסים רומנטית עם קצינה תחת פיקודו המנגנת על פסנתר, אשר מעודדת אותו לפתח את הצד המוזיקלי שבו. יחד, השניים מבצעים דואט של הנעימה שאותה ניגן פיקארד בפרק "The Inner Light".[7] בתחילת העונה השישית, סצנה מראה את פיקארד מתאמן בלנגן בחליל לחן של מוצרט, בתחילת הפרק "A Fistful of Datas". ההופעה האחרונה של החליל הייתה בסצנה שנמחקה מתוך "מסע בין כוכבים: נמסיס", בה לוטננט-קומנדר דאטה מרים את החליל, בוחן אותו ודן אודות החיים האנושיים עם פיקארד. מאוחר יותר, הנעימה הפשוטה שניגן פיקארד התפתחה לסוויטה לתזמורת אשר בוצעה באירוע התרמה לצדקה לציון 30 שנה ל-"מסע בין כוכבים", שנערך בשנת 1996.

בין 5 ל-7 באוקטובר 2006, החליל הרזיקני היה אחד מהפריטים שהועמדו להצעה במכירה הפומבית הרשמית של כריסטי'ס של מזכרות "מסע בין כוכבים". החליל, שהוא למעשה רקוויזיט שלא ניתן לנגן עליו, נאמד במקור כי יימכר במחיר של 300 דולר אמריקאי. מנהלי המכירה הפומבית הודו כי ההערכות שלהם עבור פריטים רבים לא "הביאו בחשבון את הרגשות הסוערים סביב חומרים מסוג זה".[8] מאוחר יותר האומדן הועלה לכדי 800 - 1,200 דולר באתר האינטרנט של כריסטי'ס.[9] בימים שקדמו למכירה הפומבית, דניס אוקודה, לשעבר מעצב ב-"מסע בין כוכבים", אשר היה שותף בכתיבת קטלוג המכירה הפומבית, אמר: "זה הפריט שאנשים אומרים שבאמת חייב להיות ברשותם, כי זה מסמל פרק אהוב במיוחד".[10] ההצעה הסופית לחליל במכירה הפומבית הייתה 40,000 דולר (לא כולל עמלות; המחיר הכולל לתשלום בפועל היה 48,000 דולר).[9]

פרסים ותגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה זכה בפרס הוגו בשנת 1993 בעבור ההצגה הדרמטית הטובה ביותר.[11] הפרס הוענק בכנס המדע הבדיוני העולמי בסן פרנסיסקו. "The Inner Light" הוא הפרק הראשון שזוכה בפרס הזה, מאז זכיית "The City on the Edge of Forever" - פרק מתוך "מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית", אשר זכה בשנת 1968. פרקי "מסע בין כוכבים" אחרים זוכי פרס הוגו הם: "The Menagerie" ("מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית") ו-"All Good Things..." (פרק סיום הסדרה של "מסע בין כוכבים: הדור הבא").

פרק זה נחשב על ידי רבים ממעריצי הסדרה כאחד מהפרקים שהכי נוגעים ללב מבין כל פרקי הסדרה, יחד עם הפרק "Family". זהו הפרק האהוב ביותר על השחקנים פטריק סטיוארט,[12] אשר מגלם את הקפטן ז'אן-לוק פיקארד, וויל ויטון, המגלם את וסלי קראשר. תסריטאית "מסע בין כוכבים" סוזן סאקט מציינת כי זה גם הפרק האהוב ביותר עליה, אף על פי שלא היא שכתבה אותו[13] לפני הקרנת הבכורה של פרק סיום הסדרה.[14]

בסקירה של מגזין ורייאטי של 57 הפרקים הטובים ביותר בזיכיון (מתוך כ-900 פרקים נכון ל-2023) דורג הפרק במקום ה-2.[15]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bond, Jeff (1999). The Music of Star Trek. Lone Eagle Publishing Co. ISBN 1-58065-012-0.
  • Gendel, Morgan; Peter Allan Fields (1992-03-24). Star Trek: The Next Generation - "The Inner Light" #40275-225. Paramount Pictures Corporation.
  • Richards, Thomas (1997). The Meaning of Star Trek. Doubleday. ISBN 0-385-48437-2.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [TNG] Jammer's Review: "The Inner Light"
  2. ^ Star Trek: The Next Generation: "The Inner Light"/"Time's Arrow, Part I" · TV Club · The A.V. Club
  3. ^ Five Big Issues Raised by “The Inner Light� | Tor.com
  4. ^ The five best Star Trek: The Next Generation episodes of all time - TechRepublic
  5. ^ http://trekmovie.com/2012/01/31/video-of-the-day-orchestral-inner-light/
  6. ^ Gendel, Morgan (2006). "Comments on "Inner Light Sources"". Soul of Star Trek.
  7. ^ Nemecek, Larry (2003). "Sixth Season: Lessons". The Star Trek, The Next Generation Companion. Simon and Schuster. p. 241. ISBN 0-7434-5798-6.
  8. ^ Two to bid up! First auction of ‘Star Trek’ stuff MSNBC (הקישור אינו פעיל)
  9. ^ 1 2 Christie's 1778-0537, Picard's Ressikan Flute, Star Trek Propcollector.com at the Star Trek Auction Listings Archive
  10. ^ Puente, Maria (2006-09-26). "Boldly bid where no fan has bid before". USA Today. נבדק ב-2011-06-24.
  11. ^ "Chronicle". The New York Times. 1993-09-07. See also: "1993 Hugo Awards". World Science Fiction Society.
  12. ^ Harris, Will. "A Chat with Patrick Stewart". Bullz-Eye.com. נבדק ב-2010-04-28.
  13. ^ Sackett, Susan Presenter: D. J. Grothe, Producers: Thomas Donnelly and Paul Kurtz (29 May 2009). "The Secular Humanism of Star Trek". Point of Inquiry. 24:11 minutes in. http://www.pointofinquiry.org/susan_sackett_the_secular_humanism_of_star_trek/.
  14. ^ Star Trek: The Next Generation Viewers Choice Marathon memory-alpha.org
  15. ^ Adam B. Vary, Joe Otters on, The Top 57 Episodes of ‘Star Trek,’ Ranked From Great to Perfect, September 7, 2023, Variety