Ummagumma

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תרגמת, ניסוח בעייתי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Picto infobox music.png
Ummagumma
Pink Floyd Ummagumma.jpg
אלבום אולפן מאת פינק פלויד
יצא לאור 25 באוקטובר 1969
הוקלט 1969
סוגה אוונגרד, מוזיק קונקרט , רוק פסיכדלי, רוק ניסיוני, רוק מתקדם
אורך 86:11
39:24 (הופעה חיה)
46:37 (הקלטת אולפן)
חברת תקליטים Harvest Records
הפקה פינק פלויד, נורמן סמית'
כרונולוגיית פינק פלויד
More
‏(1969‏)
Ummagumma
‏(1969‏)
Atom Heart Mother
‏(1970‏)

Ummagumma הוא אלבום רוק פסיכדלי כפול של להקת פינק פלויד שיצא לאור ב-1969. החלק הראשון שלו הוא 4 ביצועים מוארכים בהופעות חיות: האחת היצירה מתוך אלבום הבכורה (Astronomy Domine), עוד שתיים מן האלבום השני (Set The Controls For The Heart Of The Sun ו - A Saucerful of Secrets) והביצוע הנוסף הוא ליצירה "Careful With That Axe Eugene", שלא נכלל במקור באף אלבום רשמי מלבד אלבום האוסף Relics שלמעשה יצא מאוחר יותר וכלל מספר שירים ישנים שלא נכללו בשום אלבום סטודיו אחר. ביצועים חיים אלו הוקלטו במועדון "אמהות" בבירמינגהם, ב-27 באפריל 1969, ובמכללה למסחר של מנצ'סטר, ב-2 במאי. החלק השני של האלבום הכפול מתחלק ל-4 חלקים, כשלכל חלק אחראי בלעדית אחד מחברי הלהקה. חלק זה נחשב לפסיכדלי במיוחד, וכולל כמות רבה של אפקטים (tape effects).

האלבום יצא לאור בבריטניה ב-25 באוקטובר של אותה השנה, וב-10 בנובמבר בארצות הברית. למרות היותו אלבום פסיכדלי, שלא פונה לקהל הרחב, הוא הגיע למקום ה-5 בבריטניה, ולמקום ה-74 בארצות הברית, והיה לאלבום הראשון של הלהקה שהצליח להתברג ב-100 האלבומים הנמכרים ביותר בארצות הברית.

בשנת 1983 התייחס דייוויד גילמור לתהליך היצירה של האלבום, כשנשאל על ההשראה ל-The Narrow Way, היצירה המשמעותית הראשונה שלו בלהקה:

ובכן, החלטנו לעשות את האלבום הארור, וכל אחד מאיתנו יעשה חלק מוזיקלי בעצמו. זה היה רק מתוך ייאוש למעשה, בנסיון לחשוב על משהו לעשות, לכתוב בעצמי. מעולם לא כתבתי משהו לפני, פשוט נכנסתי לסטודיו והתחלתי לקשקש על זה, מנסה להקליט חלקים ולחברם ביחד. לא שמעתי את זה כבר במשך שנים. אין לי מושג כבר איך זה נשמע

– דיוויד גילמור, מגזין "גיבורי גיטרה", מאי 1983

בשנת 1987 האלבום יצא לאור גם בצורה של תקליטור כפול. גרסה מוקלטת דיגיטלית מחדש (remastered) על שני תקליטורים שוחררה ב-1994. באף אחת מהגרסאות המאוחרות לא הופיעה תמונתה של אשתו הראשונה של ווטרס, אשר כן הופיעה על המקור.

האלבום ידוע גם בגלל עטיפתו אשר עוצבה על ידי חברת היפנוסיס (שעיצבה את כל עטיפות אלבומי הלהקה מלבד שלושה). העטיפה מראה את חברי הלהקה כאשר במסגרת שליד גילמור, חברי הלהקה משנים את מקומם בתמונה. מכאן אפשר לדעת שהעטיפה עוצבה באפקט הדרוסטה.

מבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום ההופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Astronomy Domine - 8:29
  2. Careful With That Axe, Eugene - 8:50
  3. Set The Controls For The Heart Of The Sun - 9:12
  4. A Saucerful of Secrets - 12:48

אלבום הסטודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Sysyphus - 13:28
  2. Grantchester Meadows - 7:26
  3. Several Species of Small Furry Animals Gathered in a Cave and Grooving with a Pict - 4:59
  4. The Narrow Way - 12:17
  5. The Grand Vizier's Garden Party - 8:46

Sysyphus[עריכת קוד מקור | עריכה]

Sysyphus היא היצירה הראשונה באלבום והיא נכתבה ונוגנה על ידי ריצ'רד רייט. היצירה עצמה מסיפורו של סיזיפוס, דמות מהמיתולוגיה היוונית, שנאלץ לגלגל סלע ממקום למקום בשאול, מפני מעשיו הזדוניים. אורך היצירה הוא 12 דקות, והיא נחלקת ל-4 חלקים:

  1. "Sysyphus Part 1" (רייט) - 1:08 - מוזיקת מלוטרון שנשמעת מרושעת ומצמררת המזכיר מחזה של סופוקלס.
  2. "Sysyphus Part 2" (רייט) - 3:30 - מוזיקת פסנתר מלנכולית שהופכת לסדרת תווים נמוכים.
  3. "Sysyphus Part 3" (רייט) - 1:49 - אוונגרד הכולל תופים ,קולות וצרחות לא שגרתיות.
  4. "Sysyphus Part 4" (רייט) - 6:59 - החלק מתחיל במוזיקה עצובה המלווה בכלי קשת אחר כך יש רעש ענק מצמרר שמוביל למוזיקה פסיכדלית ואוונגרדית ולבסוף היצירה נגמרת באופן דומה לחלק הראשון, אך אטי יותר.

אוטוביוגרפיות שונות אומרות ש-Sysyphus הוא פרשנות מוזיקלית של עבודה סיזיפית. רייט מתאר את הסיפור שסיזיפוס דוחף את הסלע, מגיע לראש הגבעה של הדס והסלע נופל וסיזיפוס נאלץ לגלגל שוב. התיאור בא לידי ביטוי, בחלקים כמטע חדגוניים של השיר. "המיתוס של סיזיפוס" המאמר הידוע של הפילוסוף, האקזיסטנציאליסט הסופר הצרפתי אלבר קאמי.

החלק הראשון של השיר כולל טימפני, מלוטרון, תופים ועוד כמה כלים שנשמעים כמו תזמורת. זה מוביל לחלק השני מוזיקת פסנתר מלנכולית שמתארת את המאבקים של סיזיפוס בעודו מגיע לגבעה. החלק השני בסוף הופך מהסולו הזה, לסדרת תווים נמוכים של פסנתר שהופכים לאלתור מבולבל. לאחר השקט הדרמתי שהיה בחלק השני, החלק השלישי מתחיל בתופים ומגיע לצרחות, קולות מוזרים ומסתוריים והרעש רק הולך וגדל עד שנגמר. החלק הרביעי, מתאר את הגיעו של סיזיפוס לגבעה. זה מתחיל די רגוע ושקט בו יש מקלדת, קולות של כינור וצ'לו, ושירה של ציפורים לאחר מכן המוזיקה נחלשת ונפסקת לאחר מכן מגיע רעש מצמרר של כלי קשת בצליל גבוה מאוד ומוביל לצליל חזק של תוף לאחר מכן, יש מוזיקה של אורגן המונד עם אפקטים, קולות מוזרים לא שגרתיים מה שהופך את היצירה למאוד אוונגרדית. לבסוף היצירה מסתיימת בדיוק כמו הלחן של החלק הראשון אך באופן אטי יותר.

בהופעות של הלהקה, השיר בוצע רק 4 פעמים.

ז'אנר מוזיקלי: רוק מתקדם, אוונגרד. ביצוע: ריצ'רד רייט - אורגן פריסה, מלוטרון, פסנתר, גיטרת בס, טימפני, תופים, כלי הקשה, שירה בהילוך מהיר

Grantchester Meadows[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Grantchester Meadows" (ווטרס) - 7:26
השיר די שקט ומלווה לאורך כל השיר בציוצי ציפורים (ניתן גם לשמוע בהקלטת האוונגרד Several Species of Small Furry Animals Gathered Together in a Cave and Grooving with a Pict). השיר הוא היחיד עם מילים ב-Ummagumma (יחד עם The Narrow Way של גילמור).

השיר כולל מילים של ווטרס, אם נגינתו על הגיטרה האקוסטית בעוד קלטת של קולות של הטבע נשמעים לאורך כל השיר. בסביבות 4:13 עם הציוצים, ניתן לשמוע כל של אווז.

המילים מתארות חלום על קיימברידג' שבבריטניה. מקום ילדותם של ווטרס, דיוויד גילמור וחבר הלהקה לשעבר סיד בארט. זוהי בלדת פולק של ווטרס שנכתבה בשנות ה-60 המאוחרות ובשנות ה-70 המוקדמות. השיר בסגנון שווטרס יעשה באלבום הסולו שלו ב-1970, עם רון גיסין (שעזר ללהקה לכתוב את היצירה, Atom Heart Mother).

הצלילים הרבים בשיר של הטבע בעיקר של ציפורים לאורך כל השיר, אווז, זבוב, כלב ועוד... בסוף השיר נשמע הזבוב מזמזם בזמן שמישהו יורד אל הזבוב, לוקח את הנייר והורג אותו ב"סמאק" של הנייר. ה"סמאק", הוא מעבר מהיר לשיר הבא באלבום.

השיר בוצע לראשונה בקונצרט של הלהקה, The Man and the Joureny בשם Daybreak. לאחר מכן השיר בוצע בשנות ה-70 המוקדמות בהופעות של הלהקה. בהופעות, גם משתתפים דיוויד גילמור וריצ'רד רייט.

ז'אנר מוזיקלי: פולק פסיכדלי, מוזיקה אקספרימנטלית ביצוע: רוג'ר ווטרס - גיטרה אקוסטית, שירה ואפקטים של טייפ


Several Species of Small Furry Animals Gathered in a Cave and Grooving with a Pict[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Several Species of Small Furry Animals Gathered in a Cave and Grooving with a Pict" (ווטרס) - 4:59
היצירה נכתבה על ידי רוג'ר ווטרס והקליט אותה בעצמו. בהקלטה יש גם דיבורים של ווטרס. השיר מתחיל בציוצי ציפורים (ניתן לשמוע גם ב-Grantchester Meadows) וממשיך בקולות לא שגרתיים (המזכירים את החלק השלישי של Sysyphus של ריצ'רד רייט). בשיר יש מסרים סמויים בהפוך שרוג'ר אומר בהפוך "That's was Pretty avant-garde wasn't it?" (זה היה מאוד אוונגרדי לא?).

השיר הוא בעצם כמה דקות של רעשים של מכרסמים, ציפורים ועוד... שמדומים על ידי ווטרס וטכניקות אחרות כגון, הקשה על המיקרופון במהירויות שונות לאחר מכן, ווטרס מדבר באופן של אדם סקוטי במבטא מוגזם. ה-"Picts" שיש בשם השיר, הם בעצם הילידים של סקוטלנד. בסוף השיר, ניתן לשמוע את ווטרס אומר Thank you בקול חלש שאי אפשר להבחין.

בראיון ב-1970 אומר ווטרס: "זה לא באמת שום דבר, זאת שירה קונקרטית אלה היו קולות שעשיתי את קול הסטירה נוצר בידי אדם ללא כלי נגינה.

סגנון מוזיקלי: מוזיק קונקרט ביצוע: רוג'ר ווטרס - קולות ואפקטי טייפ


The Narrow Way[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. "The Narrow Way Part 1" (גילמור) - 3:27
  2. "The Narrow Way Part 2" (גילמור) - 2:53
  3. "The Narrow Way Part 3" (גילמור) - 5:57

(בדרך הצרה) הוא שיר של פינק פלויד שנכתב על ידי דיוויד גילמור. השיר מחולק ל-3 חלקים, ונחשב לאחד הטובים של האלבום Ummagumma. השיר הוא היחיד עם מילים באלבום (יחד עם Grantchester Meadows של ווטרס). חלק 1- קטע קאנטרי אינסטרומנטלי. חלק 2- ריף גיטרה חשמלית אינסטרומנטלי בעל עוצמה על גבול המטאל. חלק 3- הקטע מתחיל במנגינה פסיכדלית ועוברת למילים והופך למנגינת רוק אינסטרומנטלית.

דיוויד גילמור, שכתב את השיר גם ביצע את כל כלי הנגינה.

חלק אחד נקרא בהתחלה, "Baby Blue Shuffle in D minor" שהלהקה ניגנה אותו ב-BBC ב-1968. זה גם השפיע על שני שירים מהפסקול, Zabriskie Point. בשירים Rain in the Country ו-Unknown Song. חלק שני הוא סולו גיטרה עוצמתי בסגנון הבי מטאל. הסולו ממשיך ומוביל למוזיקה אוונגרדית שבסוף מוביל לחלק השלישי. חלק שלישי מכליל את שירתו של גילמור. עד היום היצירה נחשבת כיצירה המשמעותית הראשונה שלו עם הלהקה.

סגנון מוזיקלי: רוק פסיכדלי, רוק מתקדם, אוונגרד ביצוע: דיוויד גילמור - גיטרות, שירה, גיטרת בס, פסנתר, אורגן ותופים.

The Grand Vizier's Garden Party[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירת אוונגרד בת שלושה חלקים של פינק פלויד, שנכתבה על ידי ניק מייסון ונכללה באלבום Ummagumma (היצירה היא האחרונה באלבום). לינדי, אשתו של מייסון, מנגנת באלבום בחליל. היצירה היא האחרונה ב-Ummagumma ומבוססת על מסיבה שערך הסולטאן העות'מאני בגינתו, ומכאן שמה. היצירה מחולקת לשלושה חלקים המתארים את מסיבת הסולטאן (Entrance,Entertainment ו- Exit). החלק הראשון והשלישי נכתבו על ידי רון גיסין (שבהמשך כתב עם הלהקה את היצירה המוזיקלית Atom Heart Mother Suite).

  1. Entrance (כניסה) (מייסון) - 1:00 - החלק הוא נעימת חליל קצרה המלווה בתוף ומצלתיים ומהווה את הדקה הראשונה של היצירה.
  2. Entertainment (אירוח) (מייסון) - 7:06 - החלק מבוצע על ידי מייסון מכיל כלי הקשה שונים, ביניהם טימפני ותוף.
  3. Exit (יציאה) (מייסון) - 0:38 - החלק האחרון והקצר ביותר שהוא בדיוק כמו החלק הראשון. יצירה וחלק אלו מסיימים את Ummagumma.

החלק הראשון הוא מלודיה של חליל שנמשכת דקה את החלק, מסיימים התופים. החלק השני הוא שילוב של כלי הקשה רבים כגון: טימפני, תופים, גונג ומלוטרון (שהוא לא כלי הקשה). בשיר גם יש קטעי אוונגרד וקטעי כלי הקשה קטועים. לבסוף בחלק השלישי הדומה לחלק הראשון, הוא נגינת חלילים הנמשכת רק למשך 38 שניות.

סגנון מוזיקלי: אוונגרד, רוק פסיכדלי, רוק מתקדם ביצוע: ניק מייסון - תופים, כלי הקשה, מלוטרון לינדי מייסון - חליל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]