Under My Skin

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Picto infobox music.png
Under My Skin
AvrilLavigne UnderMySkin.jpg
אלבום אולפן מאת אבריל לאבין
יצא לאור 25 במאי 2004
הוקלט 2004
סוגה פוסט-גראנג', רוק אלטרנטיבי, נו-מטאל, פאנק, פופ-פאנק
אורך 40:58
חברת תקליטים אריסטה רקורדס, תקליטי RCA
הפקה בוצ' ווקר, ריין מיידה, ודון גילמור
כרונולוגיית אבריל לאבין
Let Go
‏(2002‏)
Under My Skin
‏(2004‏)
The Best Damn Thing
‏(2007‏)
סינגלים מ-Under My Skin
  1. Don't Tell Me
    תאריך יציאה: 1 במרץ 2004
  2. My Happy Ending
    תאריך יציאה: 7 ביולי 2004
  3. Nobody's Home
    תאריך יציאה: 4 בנובמבר 2004
  4. He Wasn't
    תאריך יציאה: 28 במרץ 2005

Under My Skin (תרגום חופשי: מתחת לעור שלי) הוא אלבומה השני של הזמרת הקנדית אבריל לאבין. זה היה האלבום האחרון שלה עם אריסטה רקורדס ואלבומה הראשון עם תקליטי RCA אשר יצא לאור ב- 25 במאי 2004. בשבוע הראשון למכירה, הוא הגיע למקום הראשון במצעד המכירות האמריקאי והבריטי, ולפי מגזין הבילבורד הוא מדורג במקום ה-149 באלבומים הנמכרים ביותר לשנות ה-2000.

האלבום מכר כ-3.1 מיליון עותקים בארצות הברית ומעל ל 10 מיליון עותקים ברחבי העולם. כיוון ששירי האלבום אפל ומלודי הוא קיבל ביקורות חיוביות רבות.

רשימת הרצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה רגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם הרצועה מילים מוזיקה הפקה אורך
1. "Take Me Away" אבריל לאבין אוון טאובנפלד דון גילמור 2:57
2. "Together" לאבין, קרביזוק לאבין, קרביזוק דון גילמור 3:14
3. "Don't Tell Me" לאבין, טאובנפלד טאובנפלד ווקר 3:21
4. "He Wasn't" לאבין, קרביזוק לאבין, קרביזוק מיידה 2:59
5. "How Does It Feel" לאבין, קרביזוק לאבין, קרביזוק מיידה 3:44
6. "My Happy Ending" לאבין, ווקר לאבין, ווקר ווקר 4:02
7. "Nobody's Home" לאבין, מודי לאבין, מודי דון גילמור 3:32
8. "Forgotten" לאבין, קרביזוק לאבין, קרביזוק דון גילמור 3:16
9. "Who Knows" לאבין, קרביזוק לאבין, קרביזוק מיידה 3:30
10. "Fall to Pieces" לאבין, מיידה לאבין, מיידה מיידה 3:28
11. "Freak Out" לאבין לאבין, בראן ווקר 3:13
12. "Slipped Away" לאבין, קרביזוק לאבין, קרביזוק מיידה 3:33

המהדורה הבריטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם הרצועה מילים מוזיקה הפקה אורך
13. "I Always Get What I Want" לאבין, קליף מגנס לאבין, מגנס מגנס 2:31

המהדורה היפנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם הרצועה מילים מוזיקה הפקה אורך
13. "I Always Get What I Want" לאבין, קליף מגנס לאבין, מגנס מגנס 2:31
14. "Nobody's Home" (בלייב) לאבין, מודי לאבין, מודי גילמור 3:38

DVD מהדורת הדיסק כפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס. שם הרצועה
1. "האלבום השלם בסטריאו משופר"
2. "מאחורי הקלעים"
3. "Don't Tell Me" (וידאו)
4. "My Happy Ending" (וידאו)
5. "Nobody's Home" (וידאו)

רצועות בונוס של המהדורה המיוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס. שם הרצועה מילים אורך
13. "Nobody's Home" (בלייב) לאבין, מודי 3:20
14. "Take Me Away" (בלייב) אבריל לאבין 2:55
15. "He Wasn't" (בלייב) לאבין, קרביזוק 3:13
16. "Tomorrow" (בלייב) לאבין,פראסקה,בריר 3:35

רצועות בונוס של המהדורה המיוחדת היפנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם הרצועה מילים הפקה אורך
13. "I Always Get What I Want" לאבין, קליף מגנס מגנס 2:31
14 "Nobody's Home" (בלייב אקוסטי) לאבין, מודי גילמור 3:38
15. "Nobody's Home" (בלייב) לאבין, מודי גילמור 3:20
16. "Take Me Away" (בלייב) אבריל לאבין גילמור 2:55
17. "He Wasn't" (בלייב) לאבין, קרביזוק מיידה 3:13
18. "Tomorrow" (בלייב) לאבין,פראסקה,בריר פראסקה,בריר 3:35

ה-DVD של המהדורה המיוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם הרצועה
1. "Under My Skin Diary" 
2. "Bonez Tour Diary"
3. "Don't Tell Me" (וידאו)
4. "My Happy Ending" (וידאו)
5. "Nobody's Home" (וידאו)
6. "He Wasn't" (וידאו)

עשיית האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבריל כתבה את האלבום עם הזמרת הקנדית שאנטאל קרביזוק. בנוסף, כתבה אבריל עם חבר אוונסנס לשעבר, בן מודי, את השיר "Nobody's Home". שלושת המפיקים באלבום הם: בוטצ' ווקר, ריין מיידה ודון גילמור.

מיידה הפיק חמישה שירים, כולל את השיר "fall to pieces", שנכתב עם אבריל עצמה. גילמור הפיק 3 שירים, ששניים מהם נכתבו עם אבריל. ווקר הפיק 3 שירים בשלושה ימים.

רוב האלבום הוקלט בביתו של ריין מיידה שבמאליבו,קליפורניה הכולל בו אולפן הקלטות. באתרה הרשמי, כתבה אבריל שהיא למדה המון מאז אלבומה הראשון: "הייתי מעורבת בכל חלק באלבום. ידעתי איך אני רוצה את התופים, את צלילי הגיטרה. הבנתי את כל התהליך הרבה יותר טוב הפעם, כי עברתי את זה. אני ממש בררנית בטעם שלי." האלבום הושפע רבות מפוסט-גראנג', רוק אלטרנטיבי ופופ-פאנק והושפע מעט מנו-מטאל."רוב השירים באלבום הם ביטוי של רגשות שעברתי בשנה האחרונה או הדרך בה הרגשתי בעבר בנוגע למערכות יחסים… כמה מהשירים ממש עמוקים" כתבה אבריל, שמספרת על כמה מהשירים: "השיר Nobody's Home הוא על בחורה שאיבדה את דרכה… וזה לא עליי… השיר Take Me Away הוא קטע ניו-מטאל אפל… How Does It Feel הוא שיר בוגר, בו אני מביטה בחיי ורואה את עצמי כקטנה לעומת העולם הגדול…".  "התבגרתי מאוד בשנתיים האחרונות. סיימתי את מסע ההופעות שלי, חזרתי לטורונטו ומיד התחלתי לכתוב את השירים לאלבום החדש. לא היה לי מושג על מה אני עומדת לכתוב. לאף אחד לא היה מושג. אנשים חשבו שלא נשאר לי על מה לכתוב, אבל זה היה בדיוק הפוך. ערב אחד הלכתי לארוחת ערב עם הזמרת שאנטל קרויאזוק, הכימיה בנינו הייתה מיידית. עוד באותו לילה כתבנו שיר חדש. יום אחר כך נפגשנו שוב וכתבנו שיר נוסף יחד. תוך שבועיים יצרנו יחד 12 שירים חדשים." 
"אני שמחה עם מה שאני עושה ומאמינה שהכל קורה לטובה. אני רומנטיקנית אמיתית, לכן הסינגל החדש שלי Don’t Tell Me מספר על כך שאסור להעניק את עצמי לכל גבר רק למישהו מיוחד באמת. אני מאושרת לשיר שירים חדשים, אני מרגישה טוב, עם כוחות מחודשים וכבר מצפה לדבר הטוב הבא… השירים באלבום החדש עמוקים יותר מאלבום הבכורה, אני עדיין אוהבת שירי פופ טובים, אני סה"כ בחורה שאוהבת לכתוב, אוהבת לעשות רוק ורוצה שמוזיקה תהיה חלק בלתי נפרד מחיי." 

השיר "Slipped Away", מספר על מותה של סבה של אבריל. בשיר "Fall to Pieces", לאבין מסבירה שהיא רבה עם בחור והם נמצאים בנקודה מסוימת כאשר מערכת היחסים ביניהם יכולה להתקדם בשתי דרכים: הם ינסו לשפר את הזוגיות או שייפרדו. אבריל עצמה, מקווה שהם יצליחו לשרוד ולהישאר ביחד.

קבלת האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המטריקס, האלבום קיבל 65/100 שזה משקף את העובדה שקיבל בעיקר ביקורות חיוביות. הרבה מהמדרגים התייחסו לכך שהאלבום הוא אפל יותר ושניתן לחוש שהיא התבגרה מבחינה מוזיקלית.

מקור ניקוד
מטריקס 65/100
allmusic 3 stars.svg
blender 4 stars.svg
Entertainment Weekly (B)
The Guardian 2 stars.svg
PopMatters (Neutral)
Rolling Stone 3.5 stars.svg
Slant Magazine 2.5 stars.svg
Yahoo! Music (6/10)
Billboard 3.5 stars.svg
Q Magazine 4 stars.svg
The A.V. Club (C)

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Don't Tell Me" היה לסינגל הראשון מתוך האלבום. נכתב והופק על ידי אוון טאובנפלד ולאבין עצמה. השיר מספר על בחורה אשר חברה משדל אותה לקיים יחסי מין עמו, כאשר היא עוד לא מוכנה. השיר החזיר את אבריל חזרה למצעדים, והגיע לטופ 10 ברוב המצעדים רחבי העולם. הסינגל הגיע למעמד זהב באוקטובר 2004.
  • "My Happy Ending" (בהכנתו השתתף גם בוטצ' ווקר) היה לסינגל השני מהאלבום. הוא יצא לאור ביוני 2004 ולמכירה בשני באוגוסט, 2004. השיר החזיר את האלבום למספר אחד במכירות בקנדה, ולמספר חמש בארצות הברית, גרמניה, אנגליה, אוסטרליה ובארצות נוספות באירופה. השיר מוקם במקום התשיעי במצעד המכירות האמריקאי. השיר קיבל מעמד זהב בנובמבר 2004 וביונאר 2005, קיבל מעמד פלטינה.
  • "Nobody's Home", היה לסינגל השלישי. השיר הגיע רק לטופ 40 ברוב המדינות, וקיבל תגובות שליליות.
  • "He Wasn't" הוא הסינגל הרביעי. הסינגל לא יצא לאור בארצות הברית, שם שוחרר במקום השיר "Fall to Pieces". הסינגל הופק ונכתב על ידי לאבין ושנטל קרביזוק. השיר מדבר על מערכת יחסים לא מוצלחת בין אבריל לבין בן אדם אחר. השיר מהיר, עם ביט מדבק, השיר מאשים את הבחור בכך שהוא "לא היה טוב מספיק" ועל כך שהוא אף פעם לא נתן לה הרגשה של "מיוחדת". הסינגל מוקם במקום ה- 23 בממלכה המאוחדת ובמקום ה- 25 באוסטרליה. גם בארצות אחרות הסינגל לא הצליח במיוחד, כאשר היה במצעד הסינגלים בניו זילנד במשך שבוע אחד, והגיע רק למקום ה- 38. בקנדה, מוקם הסינגל במקום ה- 92.
  • "Fall to Pieces" שוחרר רק בארצות הברית. הוא הסינגל הכי פחות מצליח מתוך האלבום. הסינגל הופק ונכתב על ידי לאבין וריין מיידה. בעקבות הכישלון במצעדים, הווידאו קליפ אשר תוכנן לשיר בוטל, ולכן אין לשיר שום וידאו קליפ רשמי.

מכירות ומעמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעד מעמד מכירות
בעולם 4x פלטינה 10,000,000
ארצות הברית 3x פלטינה 3,100,000
קנדה 5x פלטינה 500,000
בריטניה פלטינה 620,000
צרפת פלטינה 232,000
ברזיל פלטינה 125,000
אוסטרליה פלטינה 70,000
ניו זילנד זהב 7,500

פרסים ומעמדיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה טקס פרסים פרס תוצאה
2004 Premios Oye! האלבום בשפה האנגלית העיקרי של השנה זכתה
2005 פרסי ג'ונו אלבום הפופ הטוב ביותר זכתה
2005 האלבום הטוב של השנה הפסידה
2005 פרס דיסק הזהב הונג קונג עשרת האלבומים הטובים ביותר זכתה
2005 פרס דיסק הזהב יפן אלבום הפופ-רוק של השנה זכתה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]