דום (משחק וידאו, 1993)

דוּם
Doom

כללי
תאריך הוצאה	10 בדצמבר 1993
סוגה	משחקי יריות בגוף ראשון
פיתוח	id Software
הוצאה לאור	id Software
ארץ מקור	ארצות הברית
שפות	אנגלית
הפצה	id Software
עיצוב	ג'ון רומרו וסנדי פטרסן
סדרה	דום
דרישות תוכנה
גרסה	1.9
מנוע משחק	(id Tech 1 (Doom Engine
מצבי משחק	שחקן יחיד מרובה משתתפים (קואופרטיבי) מרובה משתתפים (עד המוות)
דירוג	על פי ESRB מגיל 17 או מגיל 13 עבור גרסת GBA
פלטפורמות	במקור פותח עבור מחשב אישי (DOS), בהמשך עבר התאמה למערכות רבות אחרות.
מדיה	תקליטון "½3, CD
המשחק הבא	דום II: גיהנום על כדור הארץ
דרישות מערכת
מעבד	מעבד 386 במהירות 33MHz לפחות
זיכרון	4MB RAM
בקרים	מקלדת בלבד או בשילוב עם עכבר או ג'ויסטיק

מסך הפתיחה בגרסת ההרחבה The Ultimate Doom

דוּם (באנגלית: Doom או DOOM; בעברית: אבדון) הוא משחק פעולה מסוגת משחקי יריות בגוף ראשון שפותח על ידי חברת id Software וראה אור בשנת 1993. המשחק מהווה ציון דרך בתחומו בזכות שימושו בטכנולוגית דו-מימד הממומשת בצורה שמהווה אשליה שהמשחק הוא בתלת-מימד, באפשרות למשחק מרובה משתתפים ברשת מחשבים ובתמיכה ביצירת הרחבות אישיות למשחק (קובצי WAD). עקב הגרפיות של המשחקיות האלימה, עורר המשחק עם יציאתו מחלוקת בנוגע להשפעת משחקי מחשב על התנהגות האדם מחוץ לעולם המשחק.

דום, שהופץ כתוכנה שיתופית והורד על ידי כ-10 מיליון אנשים בפרק זמן של שנתיים, העלה את הפופולריות של משחקי השלבים וייסד תת-תרבות משחק שלמה של משחקי יריות בגוף ראשון, הפופולרית עד ימינו. משחקי יריות בגוף ראשון ששווקו בשנות ה-90 אף כונו תכופות "שיבוטי דום".

הזיכיון של דום המשיך עם המשחק דום II: גיהנום על כדור הארץ משנת 1994, ומספר רב של חבילות הרחבה, בהן נמנות "דום האולטימטיבי" למשחק הראשון ו"שלבים מתקדמים לדום 2" משנת 1995. בהמשך יצא המשחק Final Doom משנת 1996 ואחריו דום 64 בשנת 1997 שהותאם לקונסולת הנינטנדו 64 בלבד. במקור המשחקים פותחו לסביבת DOS, אך מאוחר יותר עברו התאמה למערכות רבות אחרות, בהן גרסאות חדשות לעשר קונסולות משחקים שונות. זהו המשחק השני למחשב האישי (MS-DOS) מבחינת כמות הגרסאות לפלטפורמות השונות אחרי טטריס, והשלישי למחשב בכללי אחרי טטריס, ונמלולים. המשחק אף עבר התאמה ל-אייפון בשנת 2009. סדרת המשחקים איבדה את השליטה בשוק באמצע שנות ה-90 עם התפתחות הטכנולוגיה וירידת קרנו של מנוע המשחק של דום. למרות זאת, מעריצי המשחק המשיכו לייצר הרחבות אישיות ולשנות את קוד המקור שפורסם ב-1997.

הזיכיון קיבל תשומת לב נוספת ביציאתו של המשחק דום 3 ב-2004, שהיה למעשה עיבוד מחודש ועתיר גרפיקה לעלילת המשחק המקורי, כמו גם ביציאתו של סרט הקולנוע "דום" ב-2005 וכן ביציאתו של המשחק "Doom Resurrection" למערכות ההפעלה של מכשיר ה-אייפון.

זהו המשחק הראשון בהיסטוריה למחשב האישי, שהייתה לו השפעה בסדר גודל כזה על תעשיית הגיימינג. עד ליציאת משחק זה, עיקר המשחקים שהייתה להם השפעה על התעשייה היו משחקי קונסולות כהאחים סופר מריו וסוניק הקיפוד, משחקי ארקייד כדוגמת פאקמן וסטריט פייטר, ומשחקים לקומודור אמיגה, כמו נמלולים ו-Worms.

עלילה

לדום עלילה פשוטה שהמוטיבים המרכזיים בה הם מדע בדיוני ואימה, כאשר ההשראות המרכזיות לפי המפתחים הם מערכה אחת של מבוכים ודרקונים שבה שדים מהגיהנום פולשים לעולם החומרי, כמו גם סרטי האימה "שובו של הנוסע השמיני" ו"מוות אכזרי 2". הרקע העלילתי ניתן רק במדריך למשחק, ואילו העלילה עצמה נגלית בעיקרה בסדרה של הודעות קצרות המוצגות במעבר בין ההרפתקאות במשחק (ראו רשימת הרפתקאות בהמשך).

השחקן נכנס לדמות של נחת חלל חסר שם. הנחת, "אחד מהקשוחים ביותר של כדור הארץ, חושל בקרב ואומן לפעולה", הוגלה למאדים לאחר שתקף קצין בכיר אשר פקד עליו להרוג אזרחים לא חמושים, ונאלץ למצוא תעסוקה בחברת איגוד התעופה והחלל (The Union Aerospace Corporation) – תאגיד צבאי-תעשייתי המבצע ניסויים סודיים בטלפורטציה בין הירחים של מאדים, פובוס ודימוס. באחד הימים, עקב תקלה במתקני החברה, יצורים מהגיהנום מגיחים דרך שערי הטלפורטציה. תגובת ההגנה של יחידות האבטחה לא מצליחה לעצור את הפלישה, ובמהרה השדים משתלטים על הבסיסים הצבאיים; כל אנשי הצוותים בבסיסים נהרגים או הופכים לזומבים. באותו הזמן, דימוס נעלם לגמרי. צוות של חברת איגוד החלל נשלח ממאדים לפובוס כדי לחקור את המקרה, אבל תוך זמן קצר ניתק עמו הקשר. חברי הצוות, למעט שורד אחד בודד – הנחת, מצאו כולם את מותם. משימת השחקן לשמור על הנחת בחיים, לגלות מה קרה, ולהשמיד את היצור האחראי למתקפה.

כדי לסיים את המשחק, השחקן צריך לעבור דרך ארבע הרפתקאות המכילות תשעה שלבים כל אחת. שבעת השלבים הראשונים בכל הרפתקה הם שלבים רגילים, בעוד שהשלב השמיני הוא שלב קרב עם אויב חזק (בוס) והשלב התשיעי הוא שלב סודי שניתן להגיע אליו מתוך אחד מהשלבים הרגילים. השלבים מכונים כ-ExMy (הרפתקה x, "מפה" y – כאשר מפה היא שם נרדף לשלב), אך בנוסף לכל שלב יש שם ספציפי.

ההרפתקה הראשונה, הידועה בשם "שקוע עד הברכיים במתים" (Knee-Deep in the Dead) והיחידה שמופיעה בגרסת השותפה, ממוקמת בבסיסים הצבאיים עתירי ההיי טק על פובוס, כאשר בסופה, בשלב "אנומליית פובוס" (Phobos Anomaly) השחקן נלחם בזוג "ברונים מהגיהנום" (Barons of Hell) ולאחר מכן נכנס לטלפורטר שמוביל לחדר סגור, מוקף במפלצות. ההרפתקה מסתיימת כשהשחקן על סף המוות, אך עדיין חי, ובסיומה נודע שהגיבור מצא עצמו על הירח השני של מאדים, דימוס. בהרפתקה השנייה, הידועה בשם "חופי הגיהנום" (The Shores of Hell), הנחת משוטט במתקנים של UAC על דימוס, שהאזורים בו שזורים בשילוב בין ההיטק של ההרפתקה הקודמת ואדריכלות מפלצתית. בסוף הרפתקה זו, בשלב "מגדל בבל" (Tower of Babel – התייחסות אירונית למגדל בבל התנ"כי, שם הוא תואר כמגדל המטפס עד לשמיים) לאחר שהשחקן מתעמת עם "סייבר-שד" (Cyberdemon) רב עוצמה, מתגלה האמת על דימוס שנעלם: הירח נשאב לגיהנום (שמתברר כאן שהוא למען האמת מימד מקביל הנמצא בין דימוס למאדים) ומרחף מעל השטח שלו. השחקן יורד במגדל לפני השטח וההרפתקה השלישית והאחרונה, "השאול" (Inferno), מתחילה. לאחר השמדת הבוס הסופי של דום, שהוא גם השני הכי חזק במשחק (הראשון הוא שד הסייבר), "העכביש הגאון" (Spider Mastermind), נפתחת דלת סתרים המובילה לכדור הארץ עבור השחקן, שהוכיח כי "הוא קשוח מדי עבור הגיהנום". בחבילת ההרחבה "דום האולטימטיבי" נוספה הרפתקה רביעית, "בכלות בְּשרךָ" (Thy Flesh Consumed), המתרחשת בכדור-הארץ. השמות של כמעט כל השלבים בפרק זה לקוחים מהתנ"ך ומהברית החדשה, למעט השלב הסודי E4M9, "פחד" ("Fear"), שאינו לקוח מאף אחד מהשניים.

בסיום המשחק, נראה הנחת אוחז בראשה הערוף של ארנבת המחמד שלו, דייזי, אשר נהרגה על ידי השדים שפלשו לכדור הארץ. העלילה במשחק דום II, אשר תעסוק בפלישת השדים לכדור הארץ, ממשיכה בקו רציף מסיום ההרפתקה הרביעית במשחק הראשון.

משחקיות

ירי במשגר רקטות

דום הוא משחק יריות בגוף ראשון, כלומר, השחקן רואה את העולם דרך העיניים של הדמות הראשית. המטרה בכל שלב היא למצוא את חדר היציאה המוביל לשלב הבא (לרוב מסומן בשלט "EXIT"). בדרך על השחקן להתגבר על סכנות ומכשולים שונים כגון מפלצות, תקרות הצונחות על השחקן, שטחים מזוהמים בפסולת רדיואקטיבית ודלתות נעולות שעבורן נדרש למצוא מפתח או מפסק הפותח אותן.

ברוב השלבים קיימים חדרים סודיים המכילים כלי נשק וחפצים חיוניים אחרים כגון ערכות עזרה ראשונה, שריון ותחמושת. פרט לחדרים הסודיים, קיים בכל אחת מההרפתקאות גם שלב סודי (שלב מספר 9). כדי להגיע לשלב הסודי של הרפתקאה מסוימת, השחקן נדרש למצוא יציאה חלופית באחד משלבי ההרפתקה. יציאה זו נמצאת בדרך-כלל בחדר סודי או במקום שקשה להגיע אליו.

אחד העקרונות שהנחו את מעצבי השלבים היה קיומו של לפחות פתרון אחד לכל שלב, כך ששחקן עם מיומנות טכנית סבירה והכרה טובה של השלב יוכל להתחיל ממצב בסיסי (עם הנשק החלש ביותר במשחק בלבד – אקדח, שהוביל לביטוי Pistol Start המבטא מצב תחילתי זה) ולסיים את השלב בהצלחה. גישה זו לפיתוח שלבים ננטשה במשחק ההמשך, דום 2. בחלק מהשלבים הפתרון דרש "חשיבה מחוץ לקופסה" והיווה אתגר מחשבתי, אתגר שבמקרים בודדים פוצח רק שנים לאחר הפצת המשחק.

המשחק מעמיד לרשות השחקן ארסנל כלי נשק מגוון ורחב, שהפך בעקבות המשחק למודל לחיקוי בקרב משחקי יריות בגוף ראשון. תחילה, הנחת חמוש באקדח שבדרך כלל יעיל רק נגד המפלצות החלשות ביותר ובאגרופן, שנועד למקרה שהתחמושת אזלה ובנוסף הופך לקטלני עם בונוס מסוג Berserk ("טירוף"). בהמשך השחקן אוסף כלי נשק כבדים יותר, כמו מסור שרשרת, רובה ציד הקטלני מטווח קצר, מיניגאן היורה ברצף, וכך משתק או מעכב חלק מהמפלצות, משגר רקטות רב עוצמה שהפיצוץ שלו מסוכן גם לגיבור עצמו מטווח קרוב, רובה פלזמה מהיר-ירי (שלפי העלילה הוא עדיין בשלבי פיתוח על ידי UAC) ורובה פלזמה-מפציץ בשם BFG-9000 (ראשי תיבות של Big Fucking Gun), הנחשב לכלי הנשק העוצמתי ביותר במשחק. לנשקי הפלזמה תחמושת מוגבלת, והם מיועדים למצבים הקשים ביותר במשחק.

פרט לכלי הנשק, קיים מגוון רחב של חפצים שמועילים לשחקן, חלקם רק לפרק זמן קצוב. תרמיל מכפיל את יכולת נשיאת התחמושת, שריון הסופג חלק מהנזק בעת פגיעה, תיקי עזרה ראשונה שמשקמים את חיות (Health) השחקן, אמצעי ראיית לילה, חליפת הגנה מקרינה רדיואקטיבית ומגוון בונוסים קסומים המשפרים את בריאות השחקן עד כדי 200% ונראים כמו בקבוקוני שיקוי כחולים, גולגולות שעיניהן מנצנצות, ובועות זהובות ובועות כחולות עם תווי פנים. גלגל עין אדום מאפשר לגיבור להיות בלתי-נראה חלקית לזמן מוגבל, כך שחלק מהתקפות המפלצות יחמיצו, וכדור ירוק עם פנים מרושעות מאפשר לו להיות חסין פגיעות לגמרי לזמן קצר.

במהלך המשחק מתמודד השחקן מול שלל יצורים ודמויות מפלצתיות, בהם שדים, רוחות רעות ואנשים אחוזי-דיבוק. יריבים אלה הם גורם משחקיות עיקרי, ומכונים בז'רגון המשחק "מפלצות". עולם המשחק מאכלס עשרה סוגי מפלצות שכאלה, כאשר מספרן, סוגן והתנהגותן תלויים ברמת הקושי שנבחרה. ברמת קושי גבוהה עשוי השחקן להיתקל אף בעשרות מפלצות בחדר אחד. המפלצות מתנהלות לפי דפוסי פעולה פשוטים; מפלצת תישאר במקומה עד שתשמע צליל שבא משחקן או תראה אותו, ובמקרה הזה תתקדם לעבר השחקן ותתקוף אותו (או מפלצות אחרות) בצורה האופיינית לה, בין אם באמצעות כלי נשק, טפריה או על ידי זריקת כדורי-אש. אפשר לתאר זאת כך: המפלצת עוברת לעמדת התקפה, מתקיפה, זזה למקום אחר שממנו היא מתקיפה שוב, וחוזר חלילה. חלק מהמפלצות "חרשות" ויגיבו רק אם השחקן יעבור מול פניהן, והשאר יגיבו גם אם ישמעו קול ירייה באזור הסמוך להן.

מפלצות עשויות להרוג אחת את רעותה אם אחת מהן נפגעה מ"אש ידידותית". רוב המפלצות יגיבו כך רק כנגד מפלצות מסוג שונה מהן, אך לא כולן. ניתן אף, במקרים נדירים, לגרום למפלצת לתקוף את עצמה. חלק משלבי המשחק מבוססים על כך שהשחקן יסכסך בין מפלצות, וכך ימנע משימוש בתחמושת שאינה מצויה בכמות מספקת.

חוץ ממצב משחק של שחקן יחיד, קיימים בדום שני מצבי משחק מרובי משתתפים שניתן לשחק ברשת מחשבים: משחק קואופרטיבי (Cooperative), בו שניים עד ארבעה שחקנים נלחמים במפלצות כצוות, ומשחק עד המוות (Deathmatch), בו שניים עד ארבעה שחקנים נלחמים אחד נגד השני.

רמות קושי

בדום חמש רמות קושי מתוכן יכול השחקן לבחור. לרמת הקושי השפעה על היבטים שונים של המשחק, ובכללם על ציוד השחקן ואויביו; כמות וסוגי כלי הנשק, התחמושת והחפצים הזמינים לשחקן משתנים, ובדומה גם כמות, סוגי ואף התנהגות המפלצות במשחק.

רמות הקושי הן:

1. I'm Too Young To Die – "אני צעיר מדי כדי למות"
2. Hey, Not Too Rough – "היי, לא יותר מדי קשה"
3. Hurt Me Plenty – "תכאיבו לי הרבה"
4. Ultra-Violence – "אולטרה-אלימות"
5. !Nightmare – "סיוט!"

לעזרת השחקן עומדים צ'יטים מובנים המאפשרים להתקדם במשחק בקלות יתרה, אפילו ברמות הקושי הגבוהות. הצ'יטים מופעלים על ידי הקלדת קודים, וכוללים בין היתר: מעבר דרך קירות, מצב אלמוות, קבלת כל כלי הנשק והמפתחות האפשריים, ועוד.

פיתוח המשחק

הפיתוח של דום החל בשנת 1992 כשג'ון קארמק עבד על מנוע משחק דו-ממדי חדש המדמה תלת-ממד, המנוע של דום, בעוד שאר אנשי הצוות של חברת id Software סיימו את משחק הפריקוול לוולפנשטיין 3D, "חנית הגורל" (Spear of Destiny). כששלב עיצוב המשחק החל בשלהי 1992, ההשראות למוטיב המרכזי היו סרט הפעולה המדע בדיוני "שובו של הנוסע השמיני" משנת 1986 וסרט האימה "מוות אכזרי 2" משנת 1987.

כותר המשחק נהגה על ידי קארמק ונלקח מסצנה בסרט "צבע הכסף". בסצנה הגיבור (המגולם על ידי טום קרוז) מגיע לאולם ביליארד עם מזוודה ובה מקל הביליארד שלו. כשנשאל מה נמצא במזוודה, עונה הגיבור "Doom" (אבדון). התשובה, והטבח שבא בעקבותיה היו הדרך שבה קארמק ראה את המשחק פורץ לשוק.

המעצב טום הול כתב מסמך עיצוב מפורט בשם "התנ"ך של דום", שלפיו עוצב ונכתב המשחק עצמו. גוף המסמך הכיל לפרטים מאפייני משחק כמו עלילת המשחק, תכונת ריבוי המשתתפים ותכונות אחרות. למרות זאת, רבים מרעיונותיו של הול נדחו בזמן הפיתוח לטובת עיצוב פשוט יותר, בו דגל קארמק. חילוקי הדעות בין הול לשאר חברי הצוות הובילו בסופו של דבר להתפטרותו של הול ולגיוסו של סנדי פטרסן, מעצב בעל ותק בתעשייה.

רוב השלבים שהוכנסו לגרסת ההפצה של המשחק עוצבו על ידי ג'ון רומרו, סנדי פטרסן וטום הול (אם כי השלבים שנעשו על ידי הול שונו באופן נראה במיוחד לעין וסוימו על ידי פטרסן). הגרפיקה נוצרה על ידי אדריאן קארמק (אין קרבה משפחתית לג'ון קארמק), קווין קלוד וגרגור פונחץ במספר שיטות; אף על פי שגרפיקה רבה אוירה ונצבעה יש מאין, חלק מהמפלצות התבססו על פסלים מחמר או לטקס, ואחדים מכלי הנשק עוצבו לפי רובי-צעצוע של חברת הצעצועים טויס אר אס. מוזיקת הרקע הולחנה על ידי המלחין ומעצב הקול רוברט פרינס, שהלחין גם את מוזיקת הרקע של משחקי מחשב רבים אחרים, רובם משחקים אחרים של id Software ו-Apogee, כגון קומנדר קין, הטירה הנאצית, ושני משחקים בסדרת דיוק ניוקם - דיוק ניוקם 2 ו-דיוק ניוקם 3D. חלק גדול מהמוזיקה בדום היא בסגנון רוק כבד או מטאל ומבוססת על שירים של להקות כמו מטאליקה, AC/DC, פנטרה, Black Sabbath ו-סלייר - הרצועה שנשמעת ב-E1M1 (שנקרא במשחק "Hangar", או "האנגאר"), "At Doom's Gate", למשל, מבוססת למען האמת על "Master of Puppets" ו-"No Remorse" של מטאליקה, כששומעים את הפריטה הראשית בשירים אלו מתנגנת שוב ושוב במהלך ההרמוני I - I - I - I / IV - IV - IV - IV / I - I - I - I / V7 - IV - I - I. הרצועה "I Sawed The Demons" שנשמעת ב-E2M1 ("אנומליית דיימוס" - "Deimos Anomaly") דומה באופן מובהק ל-"Big Gun" של AC/DC, פרט לתופים בפתיח המחליפים את הגיטרה עד תחילת הרצועה עצמה. הרצועה חסרת-השם שנשמעת ב-E2M9 ("מבצר המסתורין", Fortress of Mystery) ו-E3M1 ("מצודת הכניסה לגיהנום", Hell Keep) מבוססת על "Mouth for War" של פנטרה, ו-"Deep Into The Code" שנשמע ב-E3M3 ("התוהו ובוהו", Pandemonium), מבוסס על "Behind the Crooked Cross" של סלייר (שם הרצועה, שיכול להיות מתורגם לעברית כ-"עמוק בתוך הקוד" בא לרוברט פרינס כאשר ראה את ג'ון קארמק מתכנת דרך חלון מחדר צמוד - פרינס התקרב לקארמק, ניסה לדבר איתו ולהשיג את תשומת לבו, אך הוא נראה עסוק בכתיבת המנוע לדום, מסוגר ב"בועה" מופשטת בלי כל תודעה לעולם מחוץ לחדר שלו). לעומת זאת, יש בדום גם מוזיקה מסוג Dark Ambient, מותאמת לאווירה המאיימת והמלחיצה של דום.

מנוע המשחק

בזמן יציאת המשחק לאור, המאפיין העיקרי בו דום נתייחד משאר משחקי זמן אמת של אותה תקופה, היה גרפיקת דו-המימד המדמה תלת-מימד הריאליסטית. יצירת הסביבה התלת-ממדית המשכנעת נעשתה אפשרית הודות למנוע הקניין החדש שנכתב ברובו על ידי ג'ון קארמק, בסיוע שאר חברי הצוות.

התכסיס התכנותי המשמעותי ביותר בו נעזר קארמק בכתיבת המנוע הוא ייצוג הסביבה באופן דו-ממדי באופן שיידמה תלת-ממד. למעשה, השלבים במשחק הם מרחב דו־ממדי המוצג על מישור, כאשר הגבהים מיוצגים בנפרד. שיטה זו, שעדיין משמשת משחקי-מחשב רבים ליצירת סביבות תלת-ממדיות טבעיות, כגון גבעות והרים, טומנת בחובה מספר מגבלות. מגבלה אחת, למשל, היא שלא ניתן למקם שני חדרים אחד מעל לשני. מצד שני, הייצוג הדו-ממדי מהווה יתרון שמתבטא בחישובים פשוטים ומהירים יותר ביצירת תמונת המסך. יתרון נוסף הוא הקריאוּת של מפות השלבים, כיוון שניתן להציגן בצורה דו-ממדית בלי סיכון לחפיפה.

עיקר החידושים שהציג מנוע המשחק של דום לעומת זה של קודמו, ששימש ליצירת וולפנשטיין 3D היו:

• שינויי גבהים בין חדרים - ב-Wolfenstein 3D כל השלבים היו בגובה אחיד, ולא היו הבדלי גובה בין חלקים בשלב.
• קירות בזוויות שונות (במקום חדרים מלבניים בלבד שהיו ב-Wolf3D).
• תזוזה של הנשק תוך כדי הליכה - בWolf3D הנשק לא התנדנד בכלל בהליכה, אלא נשאר יציב.
• צביעת כל המשטחים על פי טקסטורות שונות (בוולפנשטיין 3D התקרה והרצפה היו צבועים בצבעים אחידים).
• שינויי רמות הארה בין חדרים - בוולפנשטיין 3D כל השלב היה בהיר באותה מידה.

בניגוד לשלבים הסטטיים בוולפנשטיין 3D, השלבים בדום הם דינמיים ואינטראקטיביים; תיתכן ירידה ועלייה של משטחים כמעלית או כגשר, לחלופין משטחים יכולים לעלות בזה אחר זה וליצור גרם מדרגות. מערכת הקול הסטריאופונית תורמת לתחושה הריאליסטית של השחקן ומסייעת לו לאמוד את הכיוון והמרחק ממנו מגיע הקול.

תכונה חשובה נוספת של מנוע המשחק היא גישה מודולרית המאפשרת להחליף את תוכן המשחק על ידי טעינת קובצי WAD שונים. ניתן להחליף כמעט כל דבר במשחק: החל ממרקמי משטחים (קירות, תקרות ורצפות), דרך מפלצות, כלי-נשק וחפצים ועד לשלבים שלמים. מנוע המשחק של וולפנשטיין 3D לא תמך בתכונה זו, אך חובבי המשחק מצאו בכל זאת דרכים ליצירת שלבים משלהם. דום תוכנן באופן שאפשר את הרחבת התופעה. היכולת להחלפת תוכן במשחק ויצירת הרחבות אישיות תרמה באופן משמעותי לפופולריות של המשחק.

קבלה וביקורת

דום נחשב לאחד ממשחקי הווידאו החשובים בתולדות התעשייה. בסקר פנימי, "50 המשחקים הטובים בכל הזמנים" שערך Gamespy ביולי 2001, זכה דום במקום הראשון. בגיליון העשור שלו, שפורסם באפריל 2004, הכריז מגזין משחקי המחשב "PC Gamer" על דום כמשחק המשפיע בכל הזמנים. כעבור שנה, הכריז המגזין על דום כמשחק השני בטיבו בכל הזמנים, כאשר למקום הראשון זכה המשחק Half-Life.

מחלוקות הקשורות למשחק

המשחק נחשב שנוי במחלוקת מאז יציאתו לשוק, בשל האלימות הגרפית והשטניזם המוצגים בו. גורמים שונים, בהם אנשי דת ופוליטיקאים הביעו דאגה מכך שהאנימציה התלת־ממדית, שנחשבה בתקופת הופעתו של המשחק חדשנית, תשמש סימולטור הריגה, ותעודד אנשים לבצע מעשי אלימות. המשחק, לצד דומים לו בז'אנר משחקי היריות, היווה השראה לתלמידים שבצעו את הטבח בתיכון קולומביין^{[דרוש מקור]} ב-1999.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דום בוויקישיתוף

• דום, סרטונים בערוץ היוטיוב
• "דום", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• דום, באתר PCGamingWiki (באנגלית)
• דום באתר הרשמי של id Software (באנגלית)
• מאגר קובצי WAD (באנגלית)
• עולם הדום (באנגלית)
• כוכב הדום (באנגלית)
• רפאל בן-ארי, צפו בווידאו: אחרי 21 שנים, שלב חדש ונהדר למשחק Doom המקורי זמין כעת להורדה, באתר Gadgety, 17 בינואר 2016
• דום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)