United Launch Alliance

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
United Launch Alliance
ULA logo.svg.png
סוג: פרטית
שנת הקמה: 2006
מיקום המטה: סנטניאל, קולורדו
בעלות: לוקהיד מרטין ובואינג
ענפי תעשייה: תעשיית חלל
מוצרים עיקריים: אטלס 5, דלתא 2, דלתא 4
עובדים: 3,850 (נכון ל-2009)‏[1]
ULA.com

United Launch Alliance ‏(ULA) היא חברה בבעלות משותפת של לוקהיד מרטין ובואינג. היא נוסדה ב-1 בדצמבר 2006 על ידי איחוד צוותי החברות שעסקו בסיפוק משגרי לוויינים וחלליות ושירותי שיגור לממשלת ארצות הברית. לקוחות החברה, הכפופים לממשלת ארצות הברית, הם בעיקר נאס"א ומחלקת ההגנה.

ULA מספקת שירותי שיגור באמצעות שלושה משגרים: דלתא 2, דלתא 4 ואטלס 5. משגרי משפחות הדלתא והאטלס משמשים את תעשיית החלל של ארצות הברית כבר למעלה מ-50 שנה, שימשו לשיגור מגוון רחב של חלליות, כולל לווייני מזג אוויר, תקשורת, ריגול, מחקר, וגשושיות לחקר מערכת השמש, ונחשבים לאמינים ביותר.‏[2]‏ ULA מספקת שירותי שיגור גם לחברות וארגונים פרטיים (כלומר שאינם שייכים לממשת ארצות הברית). לוקהיד מרטין ובואינג שמרו לעצמן כל אחת את הזכויות למכור את משגריהם בנפרד (לוקהיד את האטלס ובואינג את משגרי הדלתא).‏[3]

משרדי ההנהלה הראשיים של ULA ממוקמים בסנטניאל, קולורדו. מפעלי ההרכבה של המשגרים ממוקמים בדיקייטור, אלבמה, ובהרלינגן, טקסס. השיגורים מבוצעים מנמל החלל קייפ קנוורל, פלורידה, ומבסיס חיל האוויר ונדנברג, קליפורניה.‏[4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקהיד מרטין ובואינג הודיעו על כוונתן להקים חברה משותפת כבר ב-2 במאי 2005.‏[2] ב-23 באוקטובר 2005 קראה ספייס איקס להטיל הגבלים עסקיים על האיחוד, שיהווה מונופול בתחום השיגורים לחלל. ספייס איקס, שפיתחה את הפאלקון 9, הייתה מעוניינת לספק שירותי שיגור לממשלת ארצות הברית גם היא. ב-7 בינואר 2006 אישר משרד ההגנה של ארצות הברית ללוקהיד מרטין ולבואינג להתאחד. בספטמבר 2006 הביע הפנטגון על תמיכתו באיחוד והציג את תמיכתו גם בפני וועדת הסחר הפדרלית (FTC), והיא אישרה את האיחוד ב-3 באוקטובר 2006.‏[5] ‏ULA הפכה למבצעית ב-1 בדצמבר 2006.

שיגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיגור הראשון שסיפקה ULA היה שיגור הלוויין הסודי USA 193 על גבי משגר דלתא 2 מבסיס ונדנברג ב-14 בדצמבר 2006.‏[6] השיגור בוצע עבור משרד הסיור הלאומי של ארצות הברית. למרות שהשיגור עבר בהצלחה הלוויין עצמו נכשל ופסק מלשדר לכדור הארץ מספר שעות לאחר כניסתו למסלול.‏[7] ב-21 בפברואר 2008 יירטה ארצות הברית את הלוויין באמצעות טיל SM-3 ששוגר מספינה, והוא הושמד.‏[8]

ב-15 ביוני 2007 נכשל שלב עליון מסוג קנטאור של משגר אטלס 5 ונכבה מוקדם מידי, והביא להצבתם של שני לווייני ריגול של משרד הסיור הלאומי במסלול נמוך מהמתוכנן.‏[9] הביע הביאה לעיכובם של מספר שיגורי אטלס 5 ודלתא 4 המשתמשים במנועי RL10 דומים לאלו שכשלו. בסופו של דבר התגלתה הבעיה בשסתום חדש שהחליף שסתום שייצורו הופסק, ולכן החל ייצורו מחדש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]