VMRO-DPMNE

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הארגון המהפכני המקדוני - המפלגה הדמוקרטית לאיחוד לאומי מקדוני
Внатрешна македонска револуционерна организација - Демократска партија за македонско национално единство
מדינה מקדוניה הצפוניתמקדוניה הצפונית מקדוניה הצפונית
מייסד ליובצ'ו גאורגייבסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים ניקולה גרואבסקי
תקופת הפעילות 1990–הווה (כ־34 שנים)
אידאולוגיות לאומיות, אנטי-קומוניזם, שמרנות, ליברליזם כלכלי
מטה סקופיה
מיקום במפה הפוליטית ימין
ארגונים בינלאומיים מפלגת העם האירופית
צבעים רשמיים אדום, שחור, צהוב
נציגויות בפרלמנטים
הפרלמנט של מקדוניה הצפונית
51 / 120
www.vmro-dpmne.org.mk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

VMRO-DPMNE (ראשי תיבות במקדונית: Внатрешна македонска револуционерна организација – Демократска партија за македонско национално единство או
Vnatrešna makedonska revolucionerna organizacija – Demokratska partija za makedonsko nacionalno edinstvo) היא אחת משתי המפלגות הגדולות במקדוניה הצפונית (השנייה היא האיחוד הסוציאל-דמוקרטי של מקדוניה, הסוציאל-דמוקרטית). המפלגה מגדירה עצמה נוצרית-דמוקרטית אך תוארה כלאומנית[1].

עם היווסדה, תמכה המפלגה בחירות מקדונית מיוגוסלביה הסוציאליסטית. המפלגה הובילה קו פרו-אירופאי ופרו-נאט"ו, אולם היא מתנגדת לדרישה (שמובילה יוון) לשינוי השם של המדינה.

אחרי הבחירות הראשונות שנערכו ב-1990, VMRO–DPMNE הייתה למפלגה החזקה ביותר בפרלמנט. אולם מכיוון שלא היו לה את רוב המושבים, היא לא הרכיבה את הממשלה. עובדה זו הכריחה אותה ליצור קואליציה עם מיעוט אלבני, אך היא סירבה לעשות כן.

המפלגה החרימה את הבחירות השניות שנערכו ב-1994 בטענה על זיופים בסיבוב הראשון. אולם לאחר זכייה בבחירות 1998 הפתיעה בכינון קואליציה עם מפלגה אתנית אלבנית - "המפלגה הדמוקרטית של האלבנים" (אנ').

מועמד המפלגה, ג'ורג' איבנוב, נבחר ב-2009 לנשיא מקדוניה הצפונית. באותה השנה ניצחה המפלגה ב-65 רשויות מקומיות (מתוך 84).

בבחירות שנערכו בשנת 2016, קיבלה המפלגה 38.16% מהקולות ונשארה המפלגה הגדולה ביותר, אך לשם שינוי ולראשונה מאז 2006, נשארה באופוזיציה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא VMRO-DPMNE בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Alan John Day, Political parties of the world, 2002