WWE
הבהרה: היאבקות מקצועית איננה ספורט, כי אם מופע בידור בעל תסריט ועלילה. המתאבקים הם פעלולנים מקצועיים ואינם ספורטאים.
תאגיד ה-WWE, הוא חברה ציבורית בבעלות פרטית העוסקת בתקשורת משולבת (טלוויזיה, אינטרנט והפקת אירועים) ובמופעי בידור בעיקר בתחום הפקת מופעי היאבקות מקצועית.
עסקי ה-WWE ממוקדים בעיקר בהיאבקות מקצועית, שהיא ספורט אמיתי אך ברוב המקרים התוצאות בה נקבעות מראש, ואמנות במה המשלבת היאבקות ואמנויות לחימה שונות עם תיאטרון.
המופעים אינם ספורט במובן הרגיל של המילה אלא מעין סוג של טלנובלה או אופרת סבון בעלת תסריט לפיו מתאבקים הם "רשעים" או "גיבורים" והם מפתחים "יריבויות" וכן הלאה. במסגרת העלילה המתאבקים מתמודדים בדרך בכלל תוך שימוש בשם במה, על תוארי אליפויות שונים וכך נוצר רושם מוטעה שמדובר באירוע ספורטיבי.
החברה כארגון האבקות מקצועית היא הגדולה והמשמעותית ביותר בתחום, לא רק בארצות הברית שם החלה את דרכה, אלא גם בעולם כולו.
בשנות היסוד, כשהארגון היה קיים כארגון האבקות מקצוענית גרידא, הוא פעל תחת השם Capitol Wrestling Federation, הארגון מיתג את עצמו תחת השמות World Wide Wrestling Federation ומאוחר יותר תחת המותג World Wrestling Federation או ה-WWF. הארגון נאלץ לחדול בשימוש בשם WWF בעקבות תביעה משפטית של הקרן העולמית לשימור חיות הבר (World Wildlife Fund, שגם קיצורם היה WWF).
כיום, התאגיד משווק את ההיאבקות המקצועית תחת שני מותגים ראשיים: SmackDown! ,RAW וכן מספר מותגים זוטרים.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
רקע והיסטוריה מוקדמת [עריכה]
בשנת 1915 קידם רודריק ג’ימס “ג’ס” מקמהן, סבו של היושב ראש הנוכחי, וינס מקמהן הבן, קרב אגרוף בין ג’ס וויליארד וג’ק ג’ונסון. בקרב זה, שהתרחש ב-5 באפריל, איבד ג’ונסון את תארו לג’ס וויליארד בהוואנה, בירת קובה. עשר שנים מאוחר יותר, בשנת 1925 הצטרף מקמהן אל טקס ריקרד בקידום אירועי אגרוף באולם מדיסון סקוור גארדן בניו יורק. באותה תקופה הארגון של ג’ס מקמהן התרכז בעיקר בארגון ערבי אגרוף ושירה או קונצרטים.
רק משנת 1935 עברו המקמהנים לעסוק בהיאבקות מקצועית. וינס מקמהן, בנו של ג’ימס מקמהן, החל לקחת חלק גדול בניהול העסק, במיוחד בצד ההיאבקות. אולם משפחת מקמהן לא יכלה לקדם קרבות ואירועי היאבקות במדיסון סקוור גארדן בעקבות שנאתו של שותפם לעסקיהם הקודמים, טקס ריקרד, לספורט הזה. המדיניות הפכה מאוחר יותר, הודות למאמציו של טוטס מונדט והמיליונר ברנר מקפדאן.
ה-CWC וה-WWF [עריכה]
בינואר 1953 השתלטו וינס מקמהן, בנו של ג'ס, ומקדם ההאבקות טוטס מנדט על קבוצת ההיאבקות באזור הצפון-מזרחי בארצות הברית שהייתה חלק מאיגוד ההיאבקות ה-NWA. הקבוצה הזו הכתירה אלוף בלתי מעורער שעבר מחברת היאבקות אחת לאחרת והגן על תאריו ברחבי העולם. חברתו של מקמהן נקראה Capitol Wrestling Corporation או בקיצור CWC.
במקור הריצה חברה זו מופעים באולם "טרנר", שהיה בעל 2,000 מקומות ישיבה. לאחר מכן גדל הארגון והשפעתו השתרעה גם באזורי ניו אינגלנד, ניו יורק, ניו ג'רזי ופנסילבניה. הארגון הגדיל את רווחיו באופן ניכר לאחר שחתם על חוזה עם ערוץ טלוויזיה מקומי. בשנת 1956 התחילה חברת CWC לשדר תוכניות היאבקות בשידור ישיר. CWC שלטו בהיאבקות בצפון-מזרח ארצות הברית באמצע המאה ה-20, כשההיאבקות עדיין הייתה מחולקת למחוזות.
WWF [עריכה]
מאחר וה-NWA איגד מספר חברות היאבקות בעוד שבעמדת אלוף ה-NWA יכל לכהן רק מתאבק אחד, הועבר דאז תואר האליפות אחת לתקופה בין מתאבקי החברות השונות. בשנת 1962 בובו ברזיל היה המתאבק שחור הראשון שזכה בתואר אלוף עולם. ב-1963 היה "נער הטבע" באדי רוג’רס, חבר ה-CWC, אלוף איגוד ההיאבקות NWA. שאר חברות האיגוד הביעו את מורת רוחן מכך שמונדט נמנע מלקבוע לרוג’רס קרבות מחוץ למדינות צפון-המזרח בהן התבססה ה-CWC, ובכך מנע למעשה את העברת חגורת האליפות. רוג'רס הפסיד את האליפות ללו תז בטורונטו שבקנדה ב-23 בינואר 1963. קרב אובדן האליפות נערך בניגוד לרצונותיהם של מונדט וה-CWC, מאחר שרוג'רס חשש כי יאבד את כספי העירבון (בגובה 25,000 דולר) אותם הפקיד עם קבלת החגורה אם לא יעביר את האליפות. במחאה על האירוע החליטו מונדט וה-CWC לעזוב את ה-NWA לטובת ארגון חדש שהקימו, ה-World Wide Wrestling Federation) WWWF). באמצע אפריל הוענק לרוג’רס תואר ה-WWWF לאחר שנטען כי ניצח בטורניר בריו דה ז'ניירו, ברזיל, דיווח זה התברר מאוחר יותר כפיקטיבי.
לבסוף תואר ה-WWWF הוחזר למסגרת NWA ב-1971 והתואר העולמי שלהם ירד למעמד של תואר אזורי.[דרוש מקור]
בשנת 1979 שינה ה-WWWF את שמו ל-WWF, הקליט יותר, ראשי תיבות של המונח World of Wrestling Federation ("פדרציית ההיאבקות העולמית").
הפריצה הגדולה [עריכה]
בשנת 1983 לקחו וינס מקמהן הבן וחברתו "טיטן ספורט" את השליטה על ה-WWF מאביו. מקמהן המבוגר כבר ביסס את תרבות ההיאבקות בצפון ארצות הברית באמצעות העלאת מופעי היאבקות שהתמקדו יותר בבידור ופחות בספורט. התחרויות בין המתאבקים כבר לא היו אירועי ספורט בהם הכשרוני יותר מנצח אלא אירועים מתוסרטים במטרה לגרום לעניין רב יותר בקרב הקהל.
מקמהן הצעיר החל בתהליך התפשטות עבור ליגת ההיאבקות ובכך החל נוגש בשווקים של מתחריו. הוא אף מכר את זכויות השידור לרשתות טלוויזיה וכן זכויות הפצה לקלטות וידאו של אירועי ההיאבקות שאירגן. הוא הגדיל לעשות והשתמש בכסף שצבר ממכירות אלו כדי לקנות כשרונות ממתחריו. בכך שבר סטטוס קוו בקרב התאחדויות ההיאבקות השונות.
בעקבות צעדים אלה הכריזו שאר ארגוני ההיאבקות מלחמה על ה-WWF. וינסנט מקמהן האב הזהיר את בנו ואף חשש לחייו, אך תחת להקשיב לאזהרות אלו, הגדיל הבן את יומרותיו: ה-WWF החלה לקיים סיורי הופעות במדינות השונות באמריקה. יוזמה נועדת שכזאת דרשה הון גדול, דבר שהביא את ה-WWF לסף קריסה כלכלית.
ה-WWF לא זכה להצלחה רבה עד שוינס מקהמן הבן הגה את "רסלמניה". "רסלמניה" היה אירוע היאבקות גדול ששילב בין קרבות מתוסרטים על תוארי האליפות לבין מופעי מוזיקת רוק ובידור בכיכובם של ידוענים (בין הידוענים המזוהים ביותר עם אירועים אלו נמצאים מיסטר טי והזמרת סינדי לאופר). השילוב בין רוק להיאבקות הוכיח את עצמו כהצלחה גדולה ומהר מאוד מחירי זכויות השידור של "רסלמניה" הרקיעו שחקים.
בעקבות ההצלחה אורגנו ערבים דומים, אך "רסלמניה" שמר על הבכורה כאירוע השיא בהיאבקות, כאשר באירוע זה התרחשו הקרבות הגדולים ביותר על תוארי האליפות בין "יריבים" מושבעים.
ההצלחה רק גברה ועקב כך שודרו האירועים הללו במסגרת שיטת "שלם וצפה" (Pay Per View). הכוכב הגדול של אירועי "רסלמניה" באמצע שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 היה המתאבק האלק הוגאן.
"הקברן" (The Undertaker) ויוקוזונה [עריכה]
עידן הזהב של ה-WWF בתחילת שנות ה-90 העלה על נס שני מתאבקים: יוקוזונה, שדמותו הייתה של מתאבק סומו יפני, והקברן. במופע הבידור "רסלמניה 9" (1993) יוקוזונה זכה בתואר האליפות אחרי שהביס את ברט "היטמן" הארט. יוקוזונה החזיק בתואר רק דקות ספורות, שכן אז הגיח לזירה האלק הוגאן ותוך זמן קצר הביס אותו וזכה בתואר. בקרב החוזר שאורגן בין השניים נעזר יוקוזונה במצלמה שהתפוצצה בפניו של הוגאן, על מנת להחזיר לעצמו את התואר.
בסדרת ההישרדות של 1993 הוקמה נבחרת "כל אמריקה", שמנהיגה הייתה דמות המתאבק לקס לוגר, אשר כבר קרא תיגר על יוקוזונה באירוע אחר. בנבחרת היו גם האנדרטייקר וצמד האחים ריק וסקוט סטיינר. מולם הוצבה נבחרת הזרים, שכללה במקור את יוקוזונה, לודוויג בורגה וצמד מתאבקים קנדים - הקוובקים. באותו קרב נראה שאי אפשר היה לעצור את יוקוזונה עד שהאנדרטייקר נכנס לפעולה. הוא הצליח לשרוד את מהלך הסיום של יוקוזונה, בו הוא קופץ במלוא משקלו על יריבו, והצליח להפיל את יוקוזונה מחוץ לזירה. יוקוזונה ניסה לעצור בכל דרך את האנדרטייקר אך נכשל. לבסוף שניהם הודחו מהקרב, לאחר שעברו את רף הזמן המותר לשהייה מחוץ לזירה.
בעקבות אירוע זה הוחלט לקיים קרב ב"רויאל ראמבל" של 1994, בו המפסיד "ימות" ויוכנס לארון מתים. על פי התסריט, "הקברן" ניצל את פחדו של יוקוזונה מפני ארונות מתים כדי לשלוט בקרב, אך כאשר נראה שהוא הוליך להביסו, התערבו המתאבקים ה"רעים" נגד "הקברן" ולבסוף הכניסו אותו לתוך ארון המתים. סיפור העלילה גרס ש"הקברן" אכן מת, אך נשמתו נשבעה לנקום. במציאות, "מותו" של הקברן שימש כתירוץ למתאבק שגילם אותו, מרק קלאווי, להחלים מפציעה.
כעבור חצי שנה החלה ה-WWF להקרין פרסומות לקראת חזרתו של "הקברן". לבסוף הוא שב לקרב נגד יוקוזונה, שפורסם על ידי ה-WWF כ"קרב נקמה". גם זה היה קרב "ארון מתים", אך הפעם יוקוזונה סיים בתוך הארון. קרב זה סיים את דרכו של יוקוזונה ב-WWF תחת התדמית הנוכחית של מתאבק הסומו היפני (מאוחר יותר חזר יוקוזונה כשותפו של אואן הארט).
"הקברן" ויוקוזונה סימנו עידן של פופולריות ויצירת סמלי תרבות חדשים עבור הWWF. "הקברן" עצמו נחשב לאחד המתאבקים הפופולרים ביותר בקרב המפעל עד היום. בנוסף ל-7 תוארי אליפות ( 4 WWE ו- 3 אליפות במשקל כבד) ו-6 תוארי זוגות שברשותו, דמותו של "הקברן" מחזיקה בשיא ייחודי: מאזן של 0-21 בקרבות "רסלמניה". ונבחר להיות הסופר צ'מפיונס בwwe כאשר ניצח את ביג שואו
התחרות עם WCW [עריכה]
בעקבות הצלחתה של ה-WWF, קנה המיליונר טד טרנר את ליגת ה-NWA ושינה את שמה ל-WCW. מנהל התחרויות היה אריק בישוף, שנהנה ממשאבים כלכליים הודות לגב הכלכלי של טרנר. ב-1994 החל טרנר לקנות את כוכבי ה-WWF. בין השאר נקנו האלק הוגאן, "מאצ'ו מן" רנדי סבאג', לקס לוגר, סקוט הול ("רייזר ראמון"), קווין נאש ("דיזל") ורבים אחרים.
ב-1995 עלתה לשידור בימי שני תוכנית היאבקות שבועית ב-TNT, רשת הכבלים של טרנר. התוכנית נקראה WCW MONDAY NITRO, "ניטרו ימי שני של WCW" והתחרתה ישירות בתוכנית הדגל של ה-WWF MONDAY NIGHT RAW, "ימי שני הכואבים", על קהל הצופים. תוכנית זו הביסה את ה-WWF ברייטינג וזכתה להצלחה רבה הודות לרכש המסיבי של כוכבי WWF וקוי עלילה שונים. ביניהם היה סיפור "אחוות ה-nWo" - קבוצת דמויות מתאבקים ששמה לעצמה למטרה להשתלט על כל הענף ולזכות בכל התארים.
מקמהן הגיב ע”י יצירת כוכבים חדשים כדי להחזיר לעצמו את השליטה באהדת הקהל ובאותו זמן הידק את החוזים עם מתאבקי ה-WWF על מנת שיהיה קשה יותר ל-WCW לקנות את כישרונותיו. למרות מהלכים אלה, ה-WWF המשיכה להפסיד כסף. קווי העלילה המציאותיים של WCW גרמו לתשומת הלב לרדת מהסיפורים הלא עדכניים והילדותיים של ה-WWF והגימיקים של עידן הרוק-היאבקות.
הדפיקה במונטריאול [עריכה]
היריבות בין WWE וה-WCW החל בשנת 1997, כאשר מקמהן החליט להוציא את אלוף ה-WWF ברט "היטמן" הארט מחוץ לחברה.
בשנה קודמת, 1996, ה-WCW הציעו להארט לעבור אליהם. מקמהן הציע למתאבק חוזה עם משכורת נמוכה יותר, אך משך החוזה היה 20 שנה והארט החליט להישאר. אף על פי שהארט נענה לעסקה, מקהמן מיד התחרט על העסקה וטען שהוא בבעיות כספיות. מקהמן איים בביטול החוזה והציע לברט לעשות את הטוב ביותר בשבילו ולחתום עם ה-WCW. יותר מאוחר טען מקמהן שהוא יכול לשלם את הכסף של החוזה ורצה שהארט ישאר, אך כאשר נשאל וינס על קווי העלילה העתידיים של הארט, ענה שהארט הוא לא חלק מהתוכניות ארוכות הטווח שלו. כתוצאה מכך הארט בחר לחתום אצל ה-WCW.
מקמהן החל לחשוש מהאפשרות שהארט יעזוב בעודו מחזיק בתואר האליפות בו זכה בשנה הקודמת. הדאגה התבססה על ניסיון מר, שכן מוקדם יותר אלופת הנשים של ה-WWF, אלונדרה בלייז, עברה ל-WCW בזמן שהחגורה הייתה בידה, וזרקה אותה באחד מפרקי "ניטרו". החשש היה שהארט יופיע ב-WCW כשהוא מחזיק את חגורת אליפות ה-WWF. אף על פי שברט הארט הבטיח שדבר כזה לא יקרה, מקהמן נשאר מודאג ועל כן הוחלט שבקרב האחרון שלו ב-WWF יפסיד הארט את החגורה.
קרב זה היה בסדרת ההישרדות (Survivor Series 1997) שנערך במונטריאול, קנדה. הארט הקנדי אמר שהוא מוכן להעביר את החגורה, אבל לא ל"יריבו" שון מייקלס ולא במונטריאול. הארט הציע להעביר את החגורה למתאבק אחר או למייקלס מחוץ לקנדה אך מקהמן גמר אומר כי התואר יחליף ידיים דווקא באותו ערב וללא אחר מלמייקלס. סיומו המתוכנן של הקרב בין מייקלס והארט (פסילה כפולה בעקבות התערבויות חיצוניות) שונה ללא ידיעתו של ברט. שון מייקלס נעל על ברט את מהלך ההכנעה "שארפשוטר", המזוהה עם ברט, וזה היה הסימן המתוכנן לשופט כדי לסיים הקרב ולפי הוראתו של מקמהן לזכות את שון מייקלס בתואר אליפות. הארט טען כי זה לא היה הסיום עליו סוכם עמו וירק על מקמהן ישר אחרי צלצול הפעמון בעוד שהמוזיקה של מייקלס מתנגנת. לאחר מכן ברט בעט מתסכול בחפצים וזרק מסך טלוויזיה בטרם עזב את הזירה. מאוחר יותר באותו לילה דווח שברט ומקמהן נכנסו לתגרה מילולית אמיתית.
עידן האטיטיוד [עריכה]
עידן ה"אטיטיוד" (Attitude, "גישה") היה מבוסס בעיקר על הפופולריות של "סטון קולד" סטיב אוסטין ("קר כאבן", "קר רוח"), שהיה אהוב על המעריצים מאז זכייתו בתחרות "מלך הזירה" ב-1996, אז שיחק כחלק מהמתאבקים ה"רעים". בעזרת הגישה הקשוחה והאנטי-ממסדית שאומצה לדמותו זכה אוסטין באהדתם של המעריצים, ומנהלי ה-WWF החליטו לעשות לו שינוי תדמית שיהפוך אותו לאחד מה"טובים" ב"רסלמניה 13".
במשך שנת 1997 פיתח אוסטין את הסטטוס שלו כדמות מורדת על ידי ערעור על כל דמות סמכותית ב-WWF. הוא השתמש ב"סטאנר" ("המהמם", מהלך הסיום האופייני שלו) על השדרן ג’ים רוס, על מתאבק העבר "סרג’נט סלוטר" ("סמל מרחץ דמים"), ובסופו של דבר גם על בעלי ה-WWF בעצמו, וינס מקמהן, בתו, סטפני, בנו שיין, ואשתו, לינדה מקמהן. בנוסף, פוזרו הצהרות ואמירות מבין גורמים ב-WWF שיצרו את הרושם שישנו ריב אישי בין מקמהן לאוסטין.
עידן ה"אטיטיוד" התחיל באירוע המרכזי של "רסלמניה 14", בו סטיב אוסטין נלחם נגד שון מייקלס על אליפות ה-WWF עם המתאגרף מייק טייסון כשופט מיוחד. שיאו של הקרב תוכנן להיות הוויכוח המילולי בין אוסטין לטייסון, כאשר בסופו אוסטין הניף "אצבע משולשת" לעבר טייסון. המטרה הייתה להדהים את המעריצים שרכשו את האירוע במסגרת שידורי "שלם וצפה" ממה שהם ראו, לשנות את התדמית הילדותית לה הם ציפו מה-WWF.
לאחר אירוע זה מעריצים רבים של הענף החלו להעדיף את ה-WWF על פני ה-WCW. עלילה זו הצליחה לגרום לכך שבפעם הראשונה מזה 18 חודשים ה-WWF הביסו את ה-WCW ברייטינג.
במשך שנת 1998 החלו לפרוץ מתאבקים פופולרים אחרים ב-WWF (כמו "דה-רוֹק" - "הסלע"). הרייטינג והפופולריות של ה-WWF עלו בהתמדה והביאו לארגון חשיפה תקשורתית גדולה יותר.
עידן ה"אטיטיוד" הסתיים ב"רסלמניה 17", כאשר התסריט הציג את אוסטין כמוכר את נשמתו ל"שטן" (וינס מקמהן) כדי לזכות באליפות ה-WWF מידי "הרוק". זאת הייתה רמאות בשיל לעשות הייל טרן לאוסטין כך נשברה שוב התדמית של סטיב אוסטין כדמות החצופה.
מותו של אואן הארט [עריכה]
ב-23 במאי 1999 בקנזס סיטי, מיזורי, המתאבק אואן הארט (אחיו של ברט הארט), בדמות ה“בּלוּ בלֵייזר" ("השורף הכחול"), נקבע לעשות כניסה מרשימה, שבה הוא היה אמור “לעוף” לתוך הזירה ע”י השתלשלות מגג האולם באמצעות כבל. באמצע הפעלול הריתמה של הארט ניתקה בפתאומיות והוא צנח מגובה 25 מטר לתוך הזירה. הוא הובהל לבית החולים הקרוב, אך נפטר מפצעיו מספר דקות לאחר שהגיע.
השדרן ג'ים רוס הודיע על הטרגדיה הנוראית הזאת לקהל באירוע ברגע שהחדשות על מותו של הארט החלו להגיע, אך כמו כן הכריז שלמרות האסון, המופע ימשך. ההחלטה להמשיך את האירוע שנויה במחלוקת, שכן הטשטוש בין האלימות המתוסרטת והמזויפת שעל הבמה למציאות גרם למותו של הארט להראות כעוד פיתול בעלילה.
לילה לאחר מכן תוכנית ה-RAW הוקדשה לאואן הארט והופק שידור מיוחד בן שעתיים שבו היו קרבות שמוקדשים לו. במהלך הערב הובאו מספר אנשים שדיברו והעלו זיכרונות על אואן הארט. כך הודגש שמותו היה מציאותי ולא חלק מתעלול עלילתי.
שדרוג עסקי [עריכה]
סמאקדאון [עריכה]
ב-23 באפריל 1999 WWF הציגה סדרה חדשה שנקראה "סמאקדאון" (Smackdown, "הטחה לרצפה" בתרגום חופשי). ב-24 באוגוסט הפכה "סמאקדאון" לתוכנית שבועית ומאז נשארה התוכנית המצליחה ברשת השידור הארצית UPN. "סמאקדאון" צולמה ושודרה במקביל לתוכנית המקורית של ה-WWF, MONDAY NIGHT Raw.
בתוכנית מופיעים מדי שבוע פעלולנים ושחקנים בקרבות מבוימים, זאת במסגרת עלילות פתלתלות למול קהל מעריציהם אשר באולפן. לעתים שכיחות התסריט מדמה קרבות על תארים ואליפויות, המיוצגות על ידי "חגורות אליפות". התוכנית סמאקדאון זכתה פעמיים בגביע ה-Bragging Rights (זכות ראשונים) של הארגון.
XFL [עריכה]
מנהלי ה-WWF הכריזו על רצונם לגוון את עסקיהם, כולל מועדוני לילה, סרטים והוצאת ספרים. בשנת 2000 הכריזה ה-WWF, יחד עם רשת הטלוויזיה NBC, על הקמת ה-XFL, ליגת פוטבול מקצוענית חדשה. הליגה לא ממש הצליחה ורשת NBC הורידה את שידורי הליגה מהמסכים כעבור שנה.
רכישת ה-WCW [עריכה]
בעקבות ההצלחה הגדולה של עידן ה"אטיטיוד" הרייטינג של ה-WWF החל לעלות ו-WCW, מתחרתה העיקרית, החלה לדעוך. מצבה הכספי של ה-WCW היה גרוע ובעליה החדשים, החברה AOL טיים וורנר, חיפשו דרך לצמצם את ההפסדים. בשנת 2001 קנתה ה-WWF את ה-WCW במחיר 7 מיליון דולר בלבד.
מספר חודשים לאחר הרכישה מקמהן ומנהל ה-WCW, אריק בישוף, דיברו והשלימו. בישוף הוחתם ב-WWE, שמה החדש של ה-WWF, כשחקן בדמות המנהל הכללי של התוכנית RAW. מעריצים רבים העריכו שהיה מוטב עבור הליגות השונות לו היו מחכות עד לפתרון חלק מקווי העלילה של ה-WCW.
World Wrestling Entertainment [עריכה]
בעקבות התביעה המשפטית של הקרן העולמית לשימור חיות הבר, הידועה גם כ-WWF, פדרציית ההיאבקות שינתה את שמה ל World Wrestling Entertainment, או בקיצור WWE. ההפסד המשפטי של פדרציית ההיאבקות נבע מהפרת החוזה שלה עם הקרן לגבי שימוש בשם WWF בבריטניה בלבד. ברגע שהפדרציה החלה להיות חברה בינלאומית, היא הפרה את ההסכם ועל כן פנו הצדדים להכרעת בית המשפט, אשר הכריע לטובת הקרן.
בלי ה-WCW כמתחרים, ה-WWE החליטו לפצל את סגל המתאבקים לשני מותגים: RAW ו"סמאקדאון". לכל תוכנית יש את המנהל משלה, סגל ייחודי וכן אלופים ואליפויות שונים. כך, לדוגמה, ל"סמאקדאון" יש את חגורת "אליפות העולם במשקל כבד"', ל-RAW יש את "אליפות ה-WWE". מדי פעם ערבבו את הסגלים מחדש על מנת ליצור גיוון ועניין בקרבות. השינוי הגביר את ההצלחה והעלה את הרייטינג של שתי התוכניות.
אבולוציה [עריכה]
בשנים האחרונות עלתה קרנו של המתאבק האנטר הרסט הלמסלי, שידוע יותר בראשי התיבות שלו "טריפל H" (בתרגום חופשי: H משולש, שכן ראשי התיבות של שמו הם HHH). דמותו של טריפל H זכתה ב-13 תוארי "אליפות העולם" תוך שהיא מאגדת חבורה של כשרונות ששימשו כשומרי ראשו, ואף סייעו לו "לנצח" בקרבות. לסטייבל (קבוצה) זה הוא קרא "אבולוציה" (Evolution) ועל פי קו העלילה, מטרת הסטייבל הייתה לשלוט בענף ולזכות בכל התארים. הסטייבל המקורי כלל את טריפל H, את "נער הטבע" ריק פלייר (שדמותו, בעלת 16 תוארי אליפות, נחשב למתאבק המלוכלך ביותר בענף), "מחסל האגדות" רנדי אורטון ו"החיה" דייב בטיסטה. מולם עמדו כריס בנואה, שלטון בנג'מין ו"אדג'" (קצה).
בשנת 2004 החל הסטייבל להתפרק כאשר רנדי אורטון זכה בתואר האליפות מכריס בנואה וכתוצאה מכך תקף אותו טריפל H הזועם. שבועיים אחר כך הפסיד אורטון את התואר לטריפל H. בעקבות התקפה זו פרש אורטון מהסטייבל ויחד עם כריס בנואה וכריס ג'ריקו החלו להטריד את חבריה שנותרו. חרף ניסיונתיהם הרבים לזכות בתואר האליפות של טריפל H הם נכשלו ו"אבולוציה" רק התחזקה.
המפנה הגדול התרחש בעקבות ה"רויאל רמבל" של 2005. דייב בטיסטה מ"אבולוציה", שדמותו נחשבה למתאבק החזק ביותר ב-RAW, זכה בקרב של 30 איש כדי לקבל זכות להתמודד על אחד משני תוארי האליפות, אשר באחד מהם החזיק טריפל H. באותה שנה, ב"רסלמניה 21", הביס בטיסטה את טריפל H וזכה ממנו בתואר. גם בקרבות החוזרים לא הצליח טריפל H לקחת את התואר מבטיסטה, שבינתיים עבר ל"סמאקדאון" במסגרת ערבוב מחדש של סגלי המתאבקים.
עד סוף השנה הסתיים קו העלילה הזה ו"אבולוציה" התפרקה לחלוטין, כאשר בטיסטה ואורטון עברו ל"סמאקדאון" (אחרי שכל אחד מהם הסתכסך עוד קודם לכן עם טריפל H) ואילו טריפל H וריק פלייר הסתכסכו ביניהם והפכו לאויבים מרים.
עידן ה-PG [עריכה]
עידן ה-PG הוא עידן שאומר שהמוצר WWE הוא מוצר לכל המשפחה = Parental Guidance. עידן הPG נכנס לפעולה בשנת 2008 כאשר WWE חתמה על חוזה עם חברת הצעצועים המוכרת ביותר בארצות הברית - מטראל. החוזה ביניהם אומר שעל הWWE להיות מוצר לכל המשפחה. מאז, איכות הקרבות והרייטינג של הWWE ירד. אך למרות הכל WWE מצליחים להתמודד עם המצב. בנוסף לכך, כאשר החל עידן ה-PG, שלטונו של ג'ון סינה כמתאבק שמושך קהל של ילדים הלך וגדל, הוא כרגע טופ פייס (אפשר לקרוא לזה גם בייביפייס - המתאבק האהוד הכי גדול של הקהל) ולכן זכה בלא מעט אליפויות. בנוסף לכך, בעידן ה-PG הולך להתרחש אחד הקרבות הגדולים מבחינת רייטינג אשר יערך ברסלמניה 28 - הרוק נגד ג'ון סינה. מצד אחד, אלוף האנשים (People Champ) ומצד שני, אהוד האוהדים של הילדים - "האלוף" (The Champ).בו זמנית, קהל המעריצים של המתאבק CM פאנק גדל והקיץ של אמצע 2011 כונה "הקיץ של פאנק". ברסלמניה 28 הפסיד ג'ון סינה לדה רוק וחלק מן המעריצים ראו זאת בסיומה של תקופה והתחלתה של עידן חדש שבו מתמודדים כמו שיימוס, וייד בארט, קודי רודס, דניאל בריאן, מארק הנרי, זאק ריידר, אלברטו דל ריאו, סין קארה, ודולף זיגלר יהיו השולטים. אך לעומת זאת סינה עדיין נמצא במרכז העניינים.
מותו של אדי גאררו [עריכה]
בסוף שנת 2005 נפטר המתאבק אדי גאררו בשל התקף לב שנגרם כנראה כתוצאה משימוש לא מבוקר בתרופות והיסטוריה של שימוש סמים, שגרמה בעבר להשעייתו מחברת ההיאבקות. גאררו הופיע במופעי ההיאבקות ב"סמאקדאון" ודמותו נעשתה פופולרית מאוד. ה-WWE הקדיש תוכנית מיוחדת לזכרו של גאררו, אך הוסיף והנציח את דמותו בזו של ריי מיסטריו. דמותו של מיסטריו הייתה דמות פופולרית עוד קודם לכן ואף שולבה בעלילות עם זו של גאררו, לעתים כיריבים. עם זאת, זמן מה לאחר מותו החל התסריט לשלב בדמותו של מיסטריו מאפיינים מובהקים של גאררו המנוח. כך, בין היתר, תרגילים אשר ביצעה הדמות וכן מלבושה התאפיינו בקריצות רבות לאלו של גאררו. בתקופה זו גדלה הפופולריות של מיסטריו והתסריט ניווט אותו לניצחון ברסלמניה 22 ולבסוף לקרב על "אליפת העולם במשקל כבד".
ECW [עריכה]
Extreme Championship Wrestling) ECW) הייתה ליגת היאבקות מקצועית שפעלה בארצות הברית בין השנים 1992-2001. הליגה הפיקה תכניות טלוויזיה ששודרו בתחנות טלוויזיה ארציות, וכן אירועים אשר שודרו בשיטת "שלם וצפה" וזכו לפופולריות רבה.
באפריל 2001 הכריז הבעלים, פול היימן, על פשיטת רגל, משבצת השידור שלה בוטלה והיא לא הפיקה עוד אירועים. וינס מקמהון, נשיא ה-WWE, רכש את הליגה וצירף אותו לתאגיד הבידור שלו. כתוצאה חלק מהמתאבקים אשר כיכבו בעלילות ה-ECW עברו ל-WWE.
מנגד, גם המותג עצמו נותר קיים, כאשר ב-2006 הודיעה ה-WWE על החזרת ליגת ה-ECW למתכונת פעילה החל מ-13 ביוני אותה השנה, ושידורה בתחנת טלוויזיה ארצית. בכך הצטרפו מופעי ה-ECW ל"סמאקדאון!" ו-"RAW".
החל מה-16 בפברואר 2010 הופסקו שידורי ה-ECW בארצות הברית.
WWE NXT [עריכה]
ב-23 בפברואר 2010, שודרה תוכנית היאבקות חדשה של ה-WWE בשם "WWE NXT". בתוכנית משתתפים מתאבקים מתחילים (Rookies) ומתאבקים מקצוענים (Pros). בכל עונה כל מתאבקי הרוקיז (יחד עם מתאבקי הפרו) מתחרים זה בזה. המתאבקים במקומות האחרונים מודחים. בשבוע האחרון 2 מתאבקים שנותרו אחרונים מתאבקים זה בזה בגמר. הראשון שמנצח מוכרז כזוכה עונת ה-NXT. הרוקיז של העונה הראשונה יצרו קבוצה הנקראת "הנקסוס" The Nexus. לאחר פילוג בקבוצה שלושה מתאבקים (וויד באראט הית סלייטר וג'סטין גבריאל) הקימו עם המתאבק איזיקאל ג'קסון קבוצה בשם הקור (the corre) (הליבה) ולאחר 6 חודשים התפרקו.
המנצח בעונה הראשונה הוא וויד בארט. המנצח בעונה השנייה הוא קוואל (Kaval). העונה השלישית היא של "הדיוות" והמנצחת היא קייטלין. המנצח בעונה הרביעית הוא ג'וני קרטיס. העונה החמישית נקראה "NXT Redemption" שבה התחרו מתאבקים מעונות קודמות ואף אחד לא ניצח. עכשיו משודרת העונה השישית באתר Hulu Plus.
ב-1 ביולי 2012 הציגו בפעם הראשונה את אליפות הNXT. המתאבק הראשון שזכה באליפות הוא סת' רולינס. האלוף הנוכחי הוא ביג E לנגסטון. ב-23 בינואר 2013 הציגו בפעם הראשונה את אליפות הזוגות של ה-NXT. המתאבקים הראשונים שזכו באליפות הם British Ambition (אדריאן נוויל ואוליבר גריי). האלופים הנוכחיים הם The Wyatt Family (לוק הרפר ואריק רואן).
חילופי תפקידים בצמרת הארגון [עריכה]
בתאריך: 18/7/11 נשיא הWWE וינס מק'מהן פוטר מתפקידו כיו"ר הארגון ולתפקידו נכנס חתנו טריפל אייץ'. וינס מק'מהן פינה את תפקידו כחלק מסטוריליין אך במציאות המשיך להיות נשיא החברה ובעל רוב המניות בעוד טריפל אייץ' משמש בפועל כמנכ"ל ה-WWE. טריפל אייץ' בנוסף להיותו מנכל החברה שימש כמנג'ר הראשי של תוכנית RAW! עד שהוחלף בתפקיד זה על ידי ג'ון לאורנייטיס, אחראי הכישרונות של ה-WWE והוא נהפך גם למנג'ר התוכנית סמאקדאון לאחר שהקבוצה של טדי לונג (מנג'ר סמאקדאון לשעבר) הפסידה לקבוצה של לאורנייטיס (המנג'ר הנוכחי של שני הרוסטרים) ברסלמניה 2012 וכך ניהיה המנג'ר של שתי התוכניות. באירוע No Way Out נלחם ביג שואו נגד ג'ון סינה, אם סינה מנצח אז לאורנייטיס מפוטר ואם סינה מפסיד אז הוא מפוטר.ג'ון סינה ניצח את הביג שואו ווינס מקמהן,יו"ר ה-WWE והבעלים, פיטר את לאורנייטיס. לאחר שטדי לונג, הג'נרל מנג'ר הסודי ו-וויקי גאררו היו הג'נרל מנג'רים של RAW ליום אחד הוחלט כי הכי ראויה לתפקיד הוא AJ ותפקיד הג'נרל מנג'ר של סמאקדאון יהיה [בוקר האופמן|בוקר טי]
Saturday Morning Slam [עריכה]
ב-25 באוגוסט 2012, וינס מק'מהן פתח תוכנית חדשה שמשודרת ביום שבת בבוקר שנקראת "Saturday Morning Slam". התוכנית מיועדת לילדים והיא מציגה פרופילי כוכבים, שידורים מאחורי הקלעים, קרב בלעדי, כמו כן גם הדגשת היוזמות הקהילתיות של WWE כמו "BE A STAR" שזה מסע אנטי-בריונות. התוכנית מגדירה גם פוקוס גדול על צופה אינטראקציה ותקשורת חברתית (כמו רשת TOUT שה-WWE משקיע בה).
WWE Main Event [עריכה]
ב-3 באוקטובר 2012, וינס מק'מהן פתח תוכנית חדשה שנקראת "WWE Main Event". התוכנית כוללת מתאבקים ודיוות של ה-WWE, קרבות בלעדיים בין מתאבקי RAW ומתאבקי SMACKDOWN, ושידורים מאחורי הקלעים.
האירועים המרכזיים [עריכה]
במהלך השנה ערכה ה-WWE שלושה תוכניות מרכזיים, בהם מוצגים מופעי קרבות על תארים, קרבות על התמודדות על אחד התארים באירועים המרכזיים וקרבות מיוחדים. התוכניות הללו לפעמים ארוכים יותר. שביניהם, הדראפט של ה-WWE שמתקיים כל שנה, טקס פרסי הסלאמי של הארגון וכו'... תוכניות אלו משודרים בערוצי הטלוויזיה של אמריקה (ערוץ Syfy, ערוץ USA), שביניהם התוכנית RAW משודר בישראל בערוץ ספורט 1 של HOT וyes (התוכנית RAW הייתה בעבר בערוץ הספורט). משך זמן רב לכל מותג של ה-WWE היו תוכניות משלו. שבהם התוכניות היו סמאקדאון!, RAW ו-ECW. ב-16 בפברואר 2010, ECW סיים את שידוריו ובמקומו החלה תוכנית חדשה שנקראת "WWE NXT" שהתחילה את שידוריה ב-23 בפברואר 2010. ב-25 באוגוסט 2012 החלה תוכנית חדשה שנקראת "Saturday Morning Slam". ב-3 באוקטובר 2012 החלה תוכנית חדשה שנקראת "WWE Main Event".
| יום | תוכנית |
|---|---|
| שני | WWE Monday Night Raw |
| רביעי | WWE NXT / WWE Main Event |
| חמישי | WWE Superstars |
| שישי | WWE Friday Night Smackdown |
| שבת | WWE Saturday Morning Slam |
- יש עוד אירוע המתרחש פעם בשנה והוא לא אירוע שלם וצפה ששמו הוא "Tribute to the Troops" (בתרגום חופשי : מחווה לחיילים).
אירועי שלם וצפה [עריכה]
במהלך השנה עורך ה-WWE מספר אירועים מרכזיים, בהם מוצגים מופעי קרבות על תארים וקרבות מיוחדים. האירועים הללו ארוכים יותר ומשודרים במסגרת שלם וצפה במקום בכבלים. משך זמן רב לכל מותג של ה-WWE היו אירועים משלו ורק מעטים שילבו בין "סמאקדאון!", RAW ו-ECW. עם זאת, בשנת 2007 הוחלט שכל האירועים יהיו משותפים לשלושתם. ב-16 בפברואר 2010, ECW סיים את שידוריו ובמקומו החלה תוכנית חדשה שנקראת "WWE NXT" שהתחילה את שידוריה ב-23 בפברואר 2010. ייתכן, כי מכיוון שהמופע החדש "WWE NXT" החליף את ECW, האירועים יהיו משותפים בין "סמאקדאון" ו-"RAW". NXT הוקמה בשביל להעלות מתאבקים צעירים ולא מוכרים בקרב אוהדי ההאבקות לתוכניות המרכזיות Raw וסמאקדאון. בעבר סדר האירועים בתשלום לא היה מסודר ולפעמים אירועים שאינם נמצאים היום. כיום לכול סוג קרב יש אירוע שהוא במרכזו.
| חודש | אירוע |
|---|---|
| ינואר | Royal Rumble |
| פברואר | Elimination Chamber |
| סוף מרץ/ תחילת אפריל | WrestleMania |
| סוף אפריל/ מאי | Extreme Rules |
| יוני | Payback |
| יולי | Money in the Bank |
| אוגוסט | SummerSlam |
| ספטמבר | Night of Champions |
| תחילת אוקטובר | Over the Limit |
| סוף אוקטובר | Hell in a Cell |
| נובמבר | Survivor Series |
| דצמבר | TLC: Tables, Ladders & Chairs |
אלופים נוכחיים [עריכה]
| אליפות | אלוף נוכחי | תאריך זכייה | אירוע | אלוף קודם | מיקום |
|---|---|---|---|---|---|
| Raw | |||||
| אליפות ה-WWE | ג'ון סינה | 7 באפריל 2013 | רסלמניה 29 | דוויין "הרוק" ג'ונסון | מזרח רות'פורד, ניו ג'רזי |
| אליפות העולם במשקל כבד | דולף זיגלר | 8 אפריל 2013 | Raw | אלברטו דל ריו | מזרח רות'פורד, ניו ג'רזי |
| אליפות הזוגות של ה-WWE | רומן ריינס וסת' רולינס | 19 במאי 2013 | Extreme Rules 2013 | קיין ודניאל בריאן ("Hell No") | סנט לואיס, מיזורי |
| אליפות ארצות הברית | דין אמברוס | 19 במאי 2013 | Extreme Rules 2013 | קופי קינגסטון | סנט לואיס, מיזורי |
| Friday Night SmackDown | |||||
| האליפות הבין יבשתית | וויד בארט | 8 באפריל 2013 | Raw | המיז | מזרח רות'פורד, ניו ג'רזי |
| אליפות הדיוות | קייטלין | 14 בינואר 2013 | 20 שנה ל-Raw | איב | יוסטון, טקסס |
| NXT | |||||
| אליפות ה-NXT | ביג E לנגסטון | 6 בדצמבר 2012 | NXT | סת' רולינס | ווינטר פארק, פלורידה |
| אליפות הזוגות של NXT | אריק רואן ולוק הרפר ("The Wyatt Family") | 2 במאי 2013 | NXT | אדריאן נוויל ובו דאלאס | ווינטר פארק, פלורידה |
- אליפות הזוגות ואליפות הדיוות זמינים ביחד ל-Raw ו-SmackDown.
הישגים אחרים [עריכה]
| הישג | זוכה | תאריך זכייה |
|---|---|---|
| רויאל ראמבל 2013 | ג'ון סינה | 27 בינואר 2013 |
| הכסף בבנק של RAW 2012 | ג'ון סינה | 15 ביולי 2012 |
| הכסף בבנק של סמאקדאון 2012 | דולף זיגלר | 15 ביולי 2012 |
- הארגון קבע שקרבות הכסף בבנק של Raw וסמאקדאון יהיו קבועים במופע "הכסף בבנק", ולאשר קרב הכסף בבנק המשותף בין Raw וסמאקדאון, שהיה מדי שנה ברסלמניה, החליטה הארגון שהקרב יורד רשמית מרסלמניה, ובמקומו נוצר אירוע שלם וצפה אחר ששמו קרוי על השם של הסטיפולציה , Money In The Bank.
מתאבקים ועובדים נוכחיים [עריכה]
|
|
|
ראו גם [עריכה]
- אליפות ה-WWE
- אליפות העולם במשקל כבד
- האליפות הבין יבשתית
- NXT Wrestling - ליגת הפיתוח של ה-WWE
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
