White Light/White Heat

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Picto infobox music.png
White Light/White Heat
Whitelightwhiteheat.jpg
אלבום אולפן מאת הוולווט אנדרגראונד
יצא לאור 30 בינואר 1968
הוקלט ספטמבר 1967 באולפני סקפטר בניו יורק
סוגה פרוטופאנק
רוק אקספרימנטלי
אורך 40:13
חברת תקליטים וורב רקורדס
הפקה טום וילסון
כרונולוגיית הוולווט אנדרגראונד
The Velvet Underground and Nico
‏(1967‏)
White Light/White Heat
‏(1968‏)
The Velvet Underground
‏(1969‏)

White Light/White Heat ("אור לבן/חוֹ‏ם לבן") הוא אלבומה השני של הוולווט אנדרגראונד. האלבום הוקלט במשך יומיים בשלהי 1967 והצליל המעוות, מונחה-הפידבק והגס שלו הפך למקור השפעה לאינספור מוזיקאים, כמו הסטוג'ס, ולאחד מאבות הטיפוס של תנועת הפאנק.

שיר הנושא "White Light/White Heat" הקיצבי, המהיר והאגרסיבי יחסית מהלל את השימוש בהרואין ובסמים מעוררים. הוא מתעד את תחושותיהם של חברי הלהקה כשיצאו אל אור הבוקר לאחר לילה ארוך של צריכת סמים, מושר בידי לו ריד ומלווה בצלילי פסנתר, בדומה לשיר "I'm Waiting for the Man" מן האלבום הראשון. השיר כוסה בידי דייוויד בואי ב-1973. "The Gift" הוא סיפור קצר שכתב ריד ומדוקלם בידי ג'ון קייל, העוסק באדם השולח את עצמו בדואר אל אהובתו. "Lady Godiva's Operation" מושר בידי קייל, כאשר לקראת סוף השיר צועק ריד את מילות השיר כשהוא דורס את קולו של קייל, ומלווה בנגינת ויולה אלקטרונית מעוותת של קייל. השיר עוסק בדראג קווין בשם ליידי גודייבה העובר ניתוח שלא עולה יפה. השיר "Here She Comes Now", שנחשב לקונבנציונלי ביותר באלבום, כוסה על ידי נירוונה ב-1991. "I Heard Her Call My Name" הוא שיר אגרסיבי ורועש במיוחד בזכות סולו גיטרה מעוות ועמוס בדיסטורשן של ריד, הנחשב לאחד הטובים שלו. הדעות בנוגע לנושא השיר מתחלקות בין יחסי מין, לאהובתו המתה של ריד שמטלפנת אליו וקוראת בשמו דרך השפופרת.

השיר החותם "Sister Ray" נחשב לשיא האלבום. זוהי יצירה אפית ופרועה בת מעל ל-17 דקות שמקובל לחשוב שהוקלטה ב"טייק" אחד, תוך הסכמה מראש בין חברי הלהקה שלא לחתוך מן ההקלטה שגיאות שיקרו במהלכה. השיר עוסק בנושאים הטיפוסיים ליצירתו של ריד - התמכרות לסמים, אלימות, הומוסקסואליות וטרנסווסטיזם ומלווה בנגינת אורגן רועשת של קייל וגיטרה חורקת של ריד. השיר אינו כולל נגינת בס כלל, ומכיל כ-10 דקות של אקורדים ורעשים מאולתרים המזכירים ג'אז חופשי. ריד סיפר על תגובתו של טכנאי ההקלטות לשיר: "הטכנאי אמר, 'אני לא חייב להקשיב לזה. אני אלחץ על כפתור ההקלטה, ואז אני עוזב. כשתסיימו בואו לקרוא לי.'" [1] השיר היה אהוב במיוחד על חברי הלהקה ורוב הופעותיה של הלהקה נחתמו אף הן בשיר "Sister Ray". השיר כוסה על ידי ג'וי דיוויז'ן וניו אורדר.

עטיפת האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

על גבי עטיפת האלבום השחור, מודפס בשחור (מעט כהה יותר מהרקע) תצלום מעובד מעשה ידיו של אחד מהאמנים שטופחו על ידי אנדי וורהול ב"מפעל" - בילי ניים. בתצלום מוצגת כתף שעליה קעקוע של גולגולת.

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. "White Light/White Heat" (ריד) – 2:47
  2. "The Gift" (ריד, מוריסון, קייל, טאקר) – 8:19
  3. "Lady Godiva's Operation" (ריד) – 4:56
  4. "Here She Comes Now" (ריד, מוריסון, קייל, טאקר) – 2:04
  5. "I Heard Her Call My Name" (ריד) – 4:38
  6. "Sister Ray" (ריד, מוריסון, קייל, טאקר) – 17:27

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ American Masters: Lou Reed: Rock & Roll Heart documentary