X-32

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הגדרות המתמקדות בטפל, פיסוק לקוי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הגדרות המתמקדות בטפל, פיסוק לקוי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
בואינג X-32
בואינג X-32B
בואינג X-32B
מאפיינים כלליים
סוג מטוס ניסוי
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן בואינג
טיסת בכורה 18 בספטמבר 2000
צוות 1
משתמש ראשי DARPA
ממדים 
אורך 13.72 מטר
גובה 5.28 מטרים
מוטת כנפיים 10.97 מטרים
שטח כנפיים 54.8 מ"ר
משקל ריק 10,900 ק"ג
משקל המראה מרבי 17,200 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית 1.6 מאך
טווח טיסה מרבי עד 1,574 ק"מ (תלוי בדגם)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חימוש 
תותחים M61 וולקן או Mauser BK-27
טילים 6 טילי AIM-120 אמראם או 2 טילי אמראם ושני טילים מונחים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
1 × Pratt & Whitney F135
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מטוס הבואינג X-32 הוא המתחרה המפסיד בתחרות "מטוס תקיפה משותף" הידוע בראשי התיבות JSF (תוכנית Joint Strike Fighter).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990 השיקה הסוכנות למיזמי מחקר מתקדם את מיזם מטוס הקרב קל המשקל השיתופי (Affordable Lightweight Fighter Project). בערך באותו הזמן מיזם ארגון טכנולוגיית התקיפה המתקדמת (The Joint Advanced Strike Technology) יצא לדרך. ב-1994 הקונגרס האמריקאי ציווה לאחד את שני המיזמים למיזם אחד בשם פרויקט מטוס תקיפה משותף (Joint Strike Fighter). חברות רבות לקחו חלק בשלב הראשון של המיזם, שכרך שירטוט דגמי מטוסים להגשה למשרד ההגנה.

רק החברות בואינג ולוקהיד מרטין עברו את השלב הראשון והוענק להם חוזה, המאפשר להם לייצר שני דגמי מטוסים כרצונם. בין סעיפי החוזה, נדרש שהמטוסים יוכלו לבצע המראה ונחיתה רגילה, המראה ונחיתה על נושאת מטוסים, והמראה ונחיתה אנכית. כמו כן ציפו מהמטוסים שיהיו בעלי יכולות לתקוף מטרות קרקע בעזרת מערכות מתקדמות. חברת מקדונל דאגלס, שנכשלה בשלב הראשון של המיזם, נקנתה על ידי בואינג. לבואינג היה חיסרון בידע בבניית מטוסי קרב ולכן צירפה את הצוות של מקדונל דאגלס לצוות שלהם.

דבר שמפריד מיזם זה ממיזמים אחרים הוא האיסור על החברות להשתמש בכספן הפרטי כדי לכלכל את הפיתוח. לכל חברה ניתן הון של 750 מיליון דולר כדי לייצר שני מטוסים – כולל אוויוניקה, חומרה ותוכנה. מגבלה זו נועדה כדי לצמצם את עלויות הייצור וטכניקות ההרכבה, וגם מנעה מכל אחת מן החברות, בואינג או לוקהיד מרטין, מלפשוט את הרגל במאמץ לזכות בתחרות חשובה שכזו.

הטיסה הראשונה של המטוס מדגם X-32A (שנועד למבחני המראה ונחיתה רגילים ועל נושאת מטוסים) נערכה בספטמבר 2000, מבסיס בואינג שבפלמדייל לבסיס חיל האוויר אדוארדס. הדגם השני של המטוס, X-32B, הציג המראה ונחיתה אנכית באופן מאוד דומה לזה של ההוקר סידלי הרייר, באמצעות דחף וקטורי. הצוות של המתחרים, לוקהיד מרטין, השתמש בחלופה אחרת, מסוכנת יותר אך עם זאת מוצלחת יותר, להמראה אנכית: מניפת מעלית (lift-fan). מבחני הטיסה של שתי החברות נערכו עד ליולי 2001.

ב-26 באוקטובר 2001, הכריז משרד ההגנה האמריקאי שהדגם של חברת לוקהיד מרטין F-35 זכה בתחרות. אחת מהסיבות העיקריות לבחירה זאת היא ככל הנראה השיטה שלהם להשגת המראה אנכית, כאשר משרד ההגנה פסק שביצועי שיטת מניפת המעלית שווים את הסיכון שבבחירה.

לאחר ההפסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005, הועבר מטוס הבואינג X-32 למוזיאון הלאומי של חיל האוויר האמריקאי בדייטון, אוהיו. במהלך שהותו במוזיאון התדרדר מצבו מאוד. הוא נמצא באחד ממוסכי המטוסים במתקן שיחזור יחד עם מטוס ה-YF-23 (האלמנה השחורה). שני המטוסים ישוקמו, ויהיו בהאנגר המוזיאון למטוסים ניסיוניים.

הפסד החוזה לחברת לוקהיד מרטין היה הלם גדול לחברת בואינג, מפני שהוא יצג את פרויקט מטוס הקרב הבינלאומי החשוב ביותר מאז המיזם שהוביל ליצירת F-16. כמות הייצור של דגם המטוס F-35, ככל שידוע על מיזם JSF היום, מוערכת בין 3,000 ל-5,000 מטוסים. לפני הענקת החוזה היו כמה מחוקקים שלחצו על רעיון שימור דגם המטוס המפסיד כקבלן משנה, אבל עיקרון "המנצח זוכה בהכל" לא השתנה.

תגובת של בואינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת בואינג רואה את ההשקעה שלה במטוס X-32 כהשקעה אסטרטגית, שהניבה טכנולוגיות חשובות שניתן לאמץ אותן במטוס F/A-18 הורנט ובמחקרים אחרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא X-32 בוויקישיתוף