העזרה (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העזרה
The Help
מידע כללי
מאת קתרין סטוקט
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן ריאליסטי
נושא אפרו-אמריקאים, domestic worker, ארצות הברית, שנות ה-60 של המאה ה-20, הפרדה גזעית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות ג'קסון עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה מודן הוצאה לאור
תאריך הוצאה 2009
מספר עמודים 477
הוצאה בעברית
תרגום נורית לוינסון
פרסים
Goodreads Choice Award for Best Fiction (2009) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-4-08-760641-6, 978-4-08-760642-3
הספרייה הלאומית 002759730
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"העזרה" (באנגלית: "The Help") הוא רומן ביכורים מאת הסופרת האמריקנית קתרין סטוקט, שיצא בשנת 2009. במרכז העלילה עומדות עוזרות בית אפרו אמריקאיות העובדות במשקי בית לבנים בעיר ג'קסון שבמדינת מיסיסיפי, ארצות הברית בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20.

סטוקט החלה בכתיבת הספר לאחר הפיגועים ב-11 בספטמבר 2001. באותה תקופה היא שהתה בעיר ניו יורק. היא חשה מנותקת ומזועזעת, התגעגעה הביתה ובעיקר לקולה המנחם של דמיטרי, העוזרת שחורת העור שגידלה אותה (ושכבר לא הייתה בין החיים)[1].

סרט המבוסס על הספר יצא לאקרנים באוגוסט 2011, בהפקת חברת דרימוורקס.

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור הדמויות משתלב לכדי עלילה המתרחשת בעיר הדרומית ג'קסון בשיא תקופת המאבק למען זכויות האזרח במדינות הדרום של ארצות הברית. העלילה הבדיונית משולבת במציאות ובמידע היסטורי. בין השאר מוזכרים חוקי ג'ים קרואו, רצח מדגר אוורס, פעיל התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית על ידי הקו קלוקס קלאן והמצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות בו נאם מרתין לותר קינג את נאומו "יש לי חלום".

הרומן מסופר מנקודת מבטן של שלוש דמויות:

  • אייבילין, עוזרת שחורת עור מבוגרת שבמהלך חייה גידלה ילדים רבים במשפחות לבנות. בנה נהרג לאחרונה בתאונת עבודה.
  • מיני, עוזרת שחורה שלא מצליחה לסתום את הפה ולכן המעסיקים הלבנים מפטרים אותה שוב ושוב. בנוסף – היא אשה מוכה, המתקשה לעזוב את בעלה.
  • סקיטר (יתוש), יוג'יניה, צעירה לבנה. כשחזרה לבית הוריה מהלימודים בקולג' גילתה שעוזרת הבית האהובה שגידלה אותה נעלמה באורח פתע.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייבילין, עוזרת שחורה שעבדה עם ילדים במשפחות לבנות רבות במהלך חייה, עובדת בבית משפחת ליפולט ומגדלת את מיי-מובלי הפעוטה. זמן קצר קודם לכן נהרג בנה טרילור בתאונת עבודה. אליזבת, אמה של מיי-מובלי, מתקינה חדר שירותים חדש נפרד לשחורים, בעידוד חברתה רבת ההשפעה, הילי הולברוק.

חברתה של אייבילין, מיני, פוטרה מעבודתה אצל גברת וולטרס אמה של הילי, וכעת היא לא מצליחה למצוא עבודה, למרות שהיא טבחית מעולה, בגלל ששוב לא הצליחה לסתום את הפה. למרבה המזל היא נשכרת לעבודה על ידי סיליה פוט, שרוצה להסתיר מבעלה את העובדה שיש לה עוזרת.

סקיטר חזרה מהקולג' בלי להתחתן, למורת רוחה של אמה, וחלומה הוא לכתוב. היא לא מצליחה להשיג עבודה, אבל עורכת נכבדת מניו יורק מציעה לה לשוב ולהציע עצמה לאחר שתתנסה בכתיבה. סקיטר מתחילה לכתוב טור בנושאי ניקיון בעיתון המקומי. כיוון שאין לה כל ידע בנושא, היא פונה אל אייבילין שתעזור לה. ואז היא מעלה רעיון נוסף: היא תראיין את אייבילין על חייה כעוזרת בית במשפחות של לבנים. לאחר מאמצי שכנוע רבים אייבילין נעתרת. במשך השבועות הבאים הן עורכות מפגשים סודיים בביתה של אייבילין. לאחר מכן גם מיני נעתרת להתראיין.

בינתיים הילי מארגנת לסקיטר חברתה מפגש עם סטיוארט, בנו של סנטור ווייטוורת'. המפגש הראשון הוא כישלון חרוץ, אבל לאחריו מגיע סטיוארט להתנצל והאהבה פורחת.

ג'וני, בעלה של סיליה מגלה באקראי שמיני עובדת כעוזרת של אשתו. הוא ומיני מסכימים ביחד שלא לגלות לסיליה שהסוד שלה התגלה.

העורכת הניו יורקית מודיעה לסקיטר שיש סיכוי לספר הראיונות שהיא עורכת; אם היא תשלים תריסר ראיונות לפני סוף השנה, הספר ייצא לאור באוגוסט, לפני המצעד לוושינגטון בראשות מרתין לותר קינג. סקיטר שוכחת בחדר הישיבות את התיק שלה ובו הראיונות וספר חוקי ג'ים קראו. הילי מוצאת את התיק ומספיקה להוציא מתוכו את הספרון. למרות שהילי לא ראתה יותר מזה, חששן של סקיטר ושתי המרואיינות גובר. היחסים בין הילי לסקיטר מצטננים.

מדגר אוורס, פעיל התנועה לזכויות האזרח, נרצח בכניסה לביתו בג'קסון על ידי הקו קלוקס קלאן. הקהילה האפרו-אמריקאית מתקוממת.

מיני מצילה את חייה של סיליה, שעוברת הפלה קשה ביותר. מסתבר שזו ההפלה הרביעית במספר.

עובדת משק הבית של הילי, יול-מיי מסכימה גם היא להתראיין, אבל נתפסת בגנבת תכשיט, לאחר שביקשה להשלים את סכום הכסף החסר למשפחה כדי לשלוח את התאומים שלה לקולג'. היא נאסרת. האירוע גורם לעובדות נוספות בעיר להסכים להתראיין לספר הסודי.

סקיטר מוזמנת ביחד עם הוריה להתארח בבית הוריו של סטיוארט. הביקור לא עולה יפה: הסנטור מתגלה כשיכור ואשתו - בלתי נעימה. שמה של ארוסתו לשעבר של סטיוארט עולה בכל רגע ומעכיר את האווירה. בסיום הערב סטיוארט נפרד מסקיטר. בנוסף, הילי כופה על סקיטר לפרסם בעיתון את היוזמה להקמת חדרי שירותים נפרדים לשחורים. ביום פרסום המודעה מוצבים על הדשא בכניסה לבית משפחת הולברוק שלושה תריסרי אסלות צבעוניות.

סיליה פוט מגיעה לבושה במחשוף נדיב לנשף הצדקה השנתי, בראשו עומדת הילי הולברוק. בעלה של סיליה, ג'וני, היה בעבר בן זוגה של הילי. סיליה מבקשת לדבר עם הילי, להסביר לה שהיא לא פיתתה את ג'וני. מסתבר שמישהו רכש עבור הילי את עוגת הקרמל של מיני. הילי בטוחה ששוב סיליה משטה בה. היא זועמת. סיליה משתכרת ומקיאה באולם הנשפים.

במשך ימים לאחר הנשף סיליה לא קמה מהמיטה, לא אוכלת, בוכה כל הזמן. בסוף מיני נאלצת לספר לה את הסיפור האיום והנורא: הילי הפיצה בעיר שמועת שקר שהיא, מיני גנבה כלי כסף. בעקבות כך היא לא יכלה להשיג עבודה. כנקמה היא אפתה עוגת שוקולד ובה הצואה שלה – והילי אכלה שתי פרוסות גדולות מהעוגה.

סקיטר מגלה מה קרה לעובדת האהובה עליה, קונסטנטין, שמתה בינתיים. תאריך היעד להגשת הספר הוקדם ואמה גוועת מסרטן. סטיוארט חוזר ואף מציע לה נישואים, אבל כשהיא מספרת לו על הספר הסודי הוא שוב נרתע ובורח. היא משלימה את כתיבת הספר בתמיכתה של אייבילין. כדי לשמור על הסודיות ולמנוע את זיהוי המשתתפות, מיני משכנעת אותן לשלב את הסיפור האיום ונורא בדבר העוגה. כך הילי תעשה כל מאמץ כדי לשכנע את כולם שהספר לא נכתב על העיר ג'קסון. היא אף מציעה את הכותר The Help; כך נקראו עובדות משק הבית בג'קסון. הוצאת Harper & Row אכן מחליטה להוציא מהדורה בת כמה אלפי עותקים, כשהמחברת נקראת "אלמונית". העובדות שהתראיינו לספר מקבלות סכום של שישים ואחד וחצי דולר כל אחת וכמעט כולן מקדישות את הרווח שלהן למען ילדיה של יול-מיי האסורה בכלא.

בהמשך מפטרת אליזבת את אייבילין בהשפעתה של הילי הנוקמת וגם בעלה של מיני מאבד את עבודתו. סקיטר מקבלת עבודה בניו יורק. היא מעבירה את הטור בעיתון המקומי לאייבילין המפוטרת, וגם מהדורה נוספת בת חמשת אלפים עותקים מוסיפה הכנסה כספית לכל המשתתפות בספר. בסופו של הספר מיני אוזרת אומץ ועוזבת את בעלה המכה עם ילדיה, ואייבלין מחליטה להיות סופרת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]