אבא בלושר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבא בלושר
Аба Балошер
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1873
שוויר, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 במרץ 1944 (בגיל 71 בערך)
אושוויץ, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַבָּא בָּלוֹשֶׁררוסית: Аба Балошер; ‏ 1873[1] סוויר, פלך וילנה, האימפריה הרוסית1944, אושוויץ[2]) היה אינטלקטואל, סופר, ספרן ופעיל ציוני.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלושר נולד בסוויר (אז בפלך וילנה שבאימפריה הרוסית; כיום בבלארוס, 180 ק"מ צפון מערבית לעיר בירה מינסק וכ-20 ק"מ מגבול ליטא). הוא למד בישיבת סלבודקה ובישיבת וולוז'ין, בהּ גם הכיר את חיים נחמן ביאליק. את השכלתו הכללית רכש באופן אוטודידקטי. היה שותף ועורך בהוצאת "תושיה" של בן אביגדור, ולאחר מכן החזיק חנות למכירת ספרים וספרייה פרטית גדולה ב־Laisves Aleja 78 ששימשה את יהודי העיר קובנה, בעיקר את משכיליה. בשנת 1908 הקים ביחד עם דר. אבא לפין ודר. ד.מ שוורץ את ספריית מאפו בקובנה, המקום הפך למרכז לימודים ומועדון לתנועה הציונית ולפעולה תרבותית עברית.[3] בין תפקידיו הנוספים היה מנהל משרד ההגירה של יק"א ונציגה של "חברת מפיצי ההשכלה" (היה מקרב להשכלה את בחורי הישיבות, שהיה קרוב להם בחינוכו וברוחו). בלושר כיהן בהנהלת בית היתומים היהודי ע"ש רבי יצחק אלחנן ספקטור שהוקם על ידי חברו דר' אבא לפין, כמו כן, שימש ציר בקונגרס הציוני ה-9 בהמבורג ב-1909.

בימי מלחמת העולם הראשונה הוגלה לחרקוב ועבד במרכז "יאקופו" (הוועד לעזרת הפליטים היהודים המגורשים מאזורי הספר). כן שימש מזכיר ועד הקהילה שם. לאחר המלחמה חזר לליטא ולעסקנות הציבורית והציונית. היה שליח של בית היתומים של קובנה בארצות הברית וממייסדי ההחברה ההיסטורית אתנוגרפית יהודית בליטא והיושב ראש האחרון שלהּ (1940-1939). היה ממנהלי ספריית מאפו בעיר. פרסם מאמרים, זיכרונות ותיאורים בעיתונות עברית ויידית. נמנה עם המשתתפים הקבועים ביומון היידי הציוני "די יידישע שטימע".

לאחר פלישת גרמניה הנאצית לליטא הסובייטית נכלא בגטו קובנה, שם הוטל עליו לנהל את פ"נקס הגטו", רישום ארכיוני של כל המאורעות בגיטו, וכן היה לו תפקיד מפתח בחיי הרוח והקהילה. עם חיסול הגיטו בשנת 1944 נשלח באקציות למחנות בבוואריה והגיע אל מחנה הריכוז דכאו,[4] ובסתיו אותה שנה לאושוויץ, שם נספה[5].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבא בלושר, "ביאליק בוולוז'ין, וולוז'ין בביאליק: זיכרון לחבר-שהיה ואיננו עוד ולישיבה שאיננה עוד...", מו"ל לא ידוע, קווינס, תרצ"ה, 1934.
  • אבא בלושר, "ביאליק בוולוז'ין", בתוך: עמנואל אטקס ושלמה טיקוצ'ינסקי (עורכים), ישיבות ליטא - פרקי זכרונות, ירושלים: מרכז זלמן שזר ומרכז דינור, 2004.
  • 1940, 35 יאר טעטיקייט פון דעם - בית היתומים - אויפן נאמען פון דעם - רבי יצחק אלחנן ספעקטָאר זצ"ל, אבא לאפין (ביידיש)
  • אבא בַלושר, בתוך: ידיעות גנזים, 81 (ניסן תשל"ג), שנה 10 כרך ה: סופרים עברים שנספו בשואה, עמ' 355–358[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בלכסיקון לספרות העברית נכתב שנולד ב-1868; בספר יהדות ליטא נכתב כי נולד בשנת 1871; לפי נפתלי בן מנחם ולפניו בלעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, כרך א, ב-1873. ראו אצל בן מנחם, שכך עולה גם מזכרונותיו של ח"נ ביאליק.
  2. ^ כך לפי הלכסיקון לספרות העברית, אך ראו בהערותיו של נפתלי בן-מנחם על גליון 81 של ידיעות גנזים, נדפסו בספרו 'פתחי שערים', ירושלים תשל"ו, עמ' 290, שאבא בלושר נספה כבר בגטו קובנה ביום ג' בניסן ה'תש"ד, 27 במרץ 1944.
  3. ^ Lithuanian Jewish Communities, Nancy Schoenburg and Stuart Schoenburg, page 143
  4. ^ קובנה היהודית בחורבנה, לייב גרפונקל, הוצאת יד ושם 1959
  5. ^ פרט זה שנוי במחלוקת, ראו בפתיח.
  6. ^ תאריך הלידה והפטירה שם שנוי במחלוקת, ראו בהערה לפתיח הערך על פי נפתלי בן-מנחם, 'פתחי שערים', ירושלים תשל"ו, עמ' 290.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.