אבי פניני

אבי פניני
	פניני בהצגה "מולי סוויני", בבימויה של ג'יטה מונטה, תיאטרון החאן, 2011
	פניני בהצגה "מולי סוויני", בבימויה של ג'יטה מונטה, תיאטרון החאן, 2011
לידה	28 באוקטובר 1946 (בן 77); תל אביב, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	בית צבי
צאצאים	נועה פניני, תום פניני
	פרופיל ב-IMDb

אבי פניני (נולד ב-28 באוקטובר 1946) הוא שחקן, מדבב וקומיקאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני הוריו עלו לישראל מקישינב במולדובה, (כל אחד בנפרד) בהיותם בגיל שתים עשרה. אביו רצה להיות שחקן, בהיותו בן תשע עשרה היה סטטיסט בהבימה ואחר-כך עזב את המקצוע.

אבי פניני נולד וגדל בתל אביב, תלמיד בית החינוך ע"ש א"ד גורדון. היה ילד בעל הפרעות קשב וריכוז ונשאר כיתה, בעקבות זאת פיתח את כישוריו החברתיים והפיזיים ולמד להצחיק. הוא למד בתיכון החקלאי בכפר הנוער כפר גלים, בו השתתף בחוג הדרמטי. התגייס לגרעין הנח"ל "גדיש", גרעין מטעם הפנימיה החקלאית בה למד, הלך לקורס מ"כים ואחר-כך לקורס קצינים, שירת כקצין במחנה שבטה. במלחמת ששת הימים נלחם באום כתף, נלחם גם במלחמת יום הכיפורים, בה נפצע.

הוא בוגר בית צבי, מחזור ט' וסיים ב-1971. בין כיתתו היו דב רייזר ורוברט הניג. בשנה הראשונה ללימודיו ניהל את בית צבי אברהם אסאו, בשנייה יורם קניוק ובועז עברון ובשלישית בועז עברון.

מייד עם סיום לימודיו הציע לו מייקל אלפרדס עבודה בהצגה "חמורים" בתיאטרון חיפה, אחרי שראה את פניני בתפקיד קטן בהצגה של מולייר בבית צבי. המחזה "חמורים" הוא פרי עטו של פלאוטוס, בו גילם את דמותו של מילוס גלורזיוס, החייל הרברבן. במקביל השתתף בקבוצת תיאטרון שנקראה "אסקוריאל", בהנהגת יעקב רז (כיום פרופסור למזרח אסיה), במסגרתה שיחק במחזה "אסקוריאל", אותו ביים רז ובהפקת "הנסיך הקטן למבוגרים", בבימויו של אלכס קלצ'קין. לאחר שנה בתיאטרון חיפה נסע לשנה ללונדון לצורך התרשמות מהתיאטרון האנגלי, שם ראה תיאטרון בצורה אובססיבית והשתתף במספר סדנאות. בשלהי 1972 הציע לו מייקל אלפרדס, מנהלו האמנותי של תיאטרון החאן להצטרף ללהקת החאן, בה שיחק פניני במשך עשר שנים, כולל בתקופתו של אילן רונן, שהחליף את אלפרדס. באותה עת התגורר בירושלים, שם התחתן ונולדו ילדיו.

התפקיד איתו פרץ היה פנטלונה בהצגה "משרתם של שני אדונים", בבימויו של אלפרדס ב-1974. הוא שיחק בתפקיד רוזנקרנץ בהצגה "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" (1978), פרי עטו של טום סטופארד. הוא שיחק בהצגה "שבעת הקבצנים" (1979), עיבוד של הבמאי יוסי יזרעאלי לרבי נחמן מברסלב. ההצגה הייתה בלי במה, הקהל ישב על מזרנים, השחקנים הסתובבו בין האנשים, דיברו אליהם ונגעו בהם. שיחק בתפקיד הראשי של צ'ונקין בהצגה "הרפתקות החייל איבן צ'ונקין" (1980), חייל דמוי שוויק (מתוך הספר "החייל האמיץ שוויק") במלחמת העולם השנייה. גילם את דמותו של השודד בהצגה "רשומון" (1980) בבימויו של יעקב רז. שיחק בתפקיד הראשי בהצגה "וולפונה" (1982). הוא גילם את דמותו של מוסקה משרתו של וולפונה, תפקיד פיזי מאוד, במסגרתו לא ירד מהבמה. ב-1983, עזב את החאן, עבר להתגורר בתל אביב הפך לשחקן פרילאנסר ושיחק בתיאטראות שונים.

בשנות השבעים שיחק לראשונה בטלוויזיה בתפקיד המורה לספורט בסדרה "חדר מורים" בערוץ הראשון. הוא מהמנחים הראשונים של "זהו זה!", עוד לפני שהתוכנית התגבשה לתוכנית סיפור. בסרטו של חיים בוזגלו "עונת הדובדבנים" (1991), גילם את דמותו של יוסל'ה, קצין דתי שנהרג ממטען צד.

הוא שיחק בכמה טלנובלות, בהן "זהב של שוטים", אופרת הסבון הישראלית הראשונה, לצידם של איילת מרגלית ואלכס אנסקי, גילם את דמותו של עמיקם חורש ב"רמת אביב גימל", וגילם את מיכאל מאירי ב"לחיי האהבה", ואת דמותו של שוקי ב"בנות הזהב". בסדרת הילדים "אדומות" (2004) גילם את דמותו של איש העסקים אושיק דגים.

ב-1997 יצא לאקרנים סרטו של נדב לויתן "אין שמות על הדלתות". פניני גילם את דמותו של ישראל, מפגר המרותק לכיסא גלגלים, שאביו קובה (מוסקו אלקלעי) מגלה בערוב ימיו את אהבתו לבנו. הסרט עסק בקיבוץ בן ימינו ותיאר שלושה סיפורים מקבילים; שיחקו בו גם חוה אלברשטיין, מאיר סויסה ודני בסן. פניני היה מועמד על תפקידו בסרט לפרס אופיר לשחקן המשנה.

ב-1998 שיחק בהצגה "פטרה" פרי עטו של יהונתן גפן בתיאטרון הקאמרי. הוא גילם את דמותו של זאביק, חלק מחבורת גברים שמחליטים לשחזר את המסעות לפטרה. ב-2001 שיחק בקאמרי בהצגה "ליזיסטרטה 2000", עיבוד של ענת גוב לאריסטופאנס. הוא גילם את דמותו של זיינידס, מפקד צבא אתונה. באותה שנה שיחק בסרט הטלוויזיה "שרמן בחורף". במקביל לתיאטרון הרפרטוארי שיחק במספר הצגות פרינג', בהן "סינים סינים" בבימויו של ניקו ניתאי בתיאטרון הסימטה ו"סטיות מיניות בשיקגו", בבימויו של יורם פורת, ביחד עם משה איבגי.

פניני שיחק בסרטה הקצר של נעמי לבארי "ליל גיוס" (2004), עליו זכה בפרס שחקן השנה במסגרת סרטי גמר מחזור 2005 סם שפיגל. בסרט גילם את דמותו של יואב וגנר, פציפיסט שבנו (ידידיה ויטל) עומד להתגייס בתוך יממה לצבא והוא מנסה לשכנע אותו שלא יעשה זאת. באותה השנה גילם את האלוף בר בכמה פרקים בטלנובלה "_השיר שלנו" ב-2010 הצטרף פניני שוב ללהקת החאן. הוא משחק בהצגה "מולי סוויני" פרי עטו של בריאן פריל. בה הוא מגלם את דמותו של דוקטור רייס, מנתח עיניים בעל שם שירד מגדולתו ונהפך לאלכוהוליסט.

בחאן שיחק ב"גן הדובדבנים" של צ'כוב. הוא משחק את גאספאר רודריגס בן ישראל, פרנס הקהילה ב"ירושלים החדשה" ובהצגה "החולה המדומה" של מולייר.

שיחק בשלוש הצגות ילדים משולבות עם סרטים בסינמטק תל אביב: "עורכים בקרקס" (עם מיקי קם), "שקט מצלמים" (עם שרי צוריאל) ו"ככה זה בסרטים" (עם אורי גוטליב).

החל מ-1996 ועד 2014 הופיע פניני במופע יחיד לנוער בתיכונים, שנקרא "פניני תיאטרון", אותו יצר וביים. המופע מורכב מקטעים שכל אחד מהם מספר על משהו בעולם התיאטרון והמשחק. עד היום עשה כאלף הצגות.

במשך יותר מעשרים שנה דיבב פניני סרטים וסדרות מונפשים רבים, כאשר המפורסמים בהם הוא הדחליל מהאנימה "הקוסם מארץ עוץ", תניני התנין בסדרת הטלוויזיה "תניני התנין", פשעוני בסדרת הטלוויזיה "איפה אפי?" ודמויות רבות באנימה "אגדות האחים גרים".

מאז ספטמבר 2012 הופיע פניני בהצגה "חופרים" בתיאטרון תמונע, לצד דני מוג'ה ואורי אברהמי, שני חבריו הטובים ביותר. המחזה הוא פרי עטו של אברהמי ובבימויו של אלדד זיו, מספר על שלושה שחקנים מזדקנים בתפקידים קטנים שלקחו מהם את חדר ההלבשה וזורקים אותם למחסן. אחד מהם דיכאוני, השני אלכוהוליסט והשלישי פעלתן ומתלונן על הידרדרותו של התיאטרון. השלושה מתכננים את נקמתם.

חשדות להטרדות מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פוסטים שפורסמו על ידי כמה נשים בפייסבוק שהוטרדו מינית על ידי פניני וזאת לאחר שפורסמה כתבה על השחקן שפרסמה תמר קפלנסקי בעיתון הארץ, הוחלט כי פניני לא ישתתף בהצגה "תירה בי וזהו" שמוצגת במסגרת פסטיבל הקומדיה ע"ש קישון.^[1]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבי פניני נשוי לרחל, סוכנת נסיעות וציירת; הם הורים לנועה פניני – שחקנית ותסריטאית ולתום פניני – אמן וידאו ארט ומיצג החי בניו יורק.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה	מחזאי	במאי	תפקיד	הצגת בכורה/ שנת הפקה
דוחקי הקץ	מוטי לרנר	רוני ניניו	עו"ד מיכה פלג - היועץ המשפטי של התיאטרון	15 במרץ 2013
החולה המדומה	מולייר	אודי בן-משה	דוקטור דה-קק	29 בדצמבר 2012
ירושלים החדשה	דייוויד אייבס	סיני פתר	גאספאר רודריגס בן ישראל, פרנס הקהילה	12 במאי 2012
מולי סוויני	בריאן פריל	ג'יטה מונטה	ד"ר רייס	21 במאי 2011
גן הדובדבנים	אנטון צ'כוב	מיכאל גורביץ'	פירס – משרת ותיק, קשיש בן 87	30 בספטמבר 2010
סקופ	אמלין גריי	דן רונן		1983
אגדת חורף	ויליאם שייקספיר	יורם פאלק		1983
לפוצץ אותם	בארי קיף	מוטי לרנר		1983
וולפונה	עיבוד של שטפן צווייג וז'יל רומה לבן ג'ונסון	אילן רונן	מוסקה המשרת	1982
אילומינטוס	יצחק בשביס-זינגר	קן קמפבל		1982
בית ספר למוקיונים	פ. ק. ווטשר	גדי רול		1982
המרפסת	ז'אן ז'נה	יעקב רז		1981
מלחמות היהודים	יהושע סובול	אילן רונן		1981
אגדת שלושה וארבעה	חיים נחמן ביאליק	מוטי לרנר		1980
הרפתקות החייל איבן צ'ונקין	עיבוד של אילן רונן לרומן מאת ולדימיר ווינוביץ'	אילן רונן	צ'ונקין	1980
רשומון	תרגום ועיבוד: יעקב רז, על פי הספר "בחורש" מאת רינוסוקה אוקטאגאווה ובהשראת הסרט "רשומון" של אקירה קורוסאווה	יעקב רז	השודד	1980
שבעת הקבצנים	עיבוד של יוסי יזרעאלי לרבי נחמן מברסלב	יוסי יזרעאלי		1979
אוכלים	יעקב שבתאי	אילן רונן		1979
הדייג הציג בחלון ראווה בככר ציון	מוטי לרנר	מוטי לרנר
רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים	טום סטופארד	דוד זינדר	רוזנקרנץ	1978
קדימה בית"ר	אילן רונן	אילן רונן		1978
משחקי תיאטרון	משחקי אימפרוביזציה בהדרכת דוד זינדר	דוד זינדר		1977
צ'רלי קאצ'רלי	דני הורוביץ	אילן רונן, דני הורוביץ		1977
מרתון	קלוד קונפרונטס	יונתן מרזר		1977
פנשן	דייוויד הר	חנן שניר		1977
האדיוט		אילן רונן		1976
המבול	מחזורי ויקפילד וצ'סטר	אריה זקס		1976
מסתורים	רות זיו אייל	רות זיו אייל		1976
מלכוד 22	תרגום ועיבוד של אילן רונן לרומן "מלכוד 22" של ג'וזף הלר	אילן רונן		1975
הצעת נישואים	אנטון צ'כוב	מייקל אלפרדס		1974
משרתם של שני אדונים	קרלו גולדוני	מייקל אלפרדס	פנטלונה	1974
העלבת קהל	פיטר הנדקה	מייקל אלפרדס		1974

הקאמרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה	מחזאי	במאי	תפקיד	שנה
הארץ המובטחת	ערן בניאל על פי ז'אן קלוד גרמברג	שארל תורג'מן		20 במרץ 2009
הגיל הנכון לאהבה	יאיר לפיד	רוני פינקוביץ'		28 בפברואר 2008
יתוש בראש	ז'ורז' פדו	עמרי ניצן	פראיון	15 ביולי 2006
עקר בית	ענת גוב	עדנה מזי"א		28 ביולי 2004
אמא קוראז'	ברטולט ברכט	עמרי ניצן		5 בדצמבר 2002
ליזיסטרטה 2000	ענת גוב על פי אריסטופאנס	עדנה מזי"א	זיינידס	25 בינואר 2001
קרום	חנוך לוין	מיכאל גורביץ'	תכטיך	17 בפברואר 2000
שידוכים	ניקולאי גוגול	מיכאל גורביץ'	ז'באקין, לשעבר קצין בחיל הים, רווק	5 בדצמבר 1998
פטרה	יהונתן גפן	אלדד זיו	זאביק	13 במרץ 1998

בית ליסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה	מחזאי	במאי	תפקיד	שנה
מרד הימאים		נולה צ'לטון
התאומים מוונציה	קרלו גולדוני	מיכאל גורביץ'	הדוטורה באלאנזוני, פרקליט בולונזי שגר בוורונה	20 בדצמבר 1997

תיאטרון באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה	מחזאי	במאי	תפקיד	שנה
היהודי זיס	פאול קונפלד	רוברט וודרוף	הגנרל שפקנווארדט	30 ביוני 1996
הפסנתר של ברטה	מוטי אברבוך	עידו ריקלין	הברון רוטשילד	1995
יתוש בראש	ז'ורז' פדו	אילן רונן		1993
זינגר	פיטר פלאנרי	מיכה לבינסון		1992
מהומה רבה על לא דבר	ויליאם שייקספיר	מיכאל גורביץ'	ורג'ס, שותפו של דוגברי	6 בספטמבר 1990
קומדיה של טעויות	ויליאם שייקספיר	מיכה לבינסון	משרת	1989

הבימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה	מחזאי	במאי	תפקיד	תאריך הצגת הבכורה
בבתא	מרים קיני	תום לוי	יונתן בר בעיין	24 בינואר 1987
השקיעה	איסאק באבל	יורי ליובימוב	ליובקה	1986
המשפט	פרנץ קפקא	סטיבן ברקוף		7 בספטמבר 1985
טירונות	ניל סיימון	עמית גזית	רוי סלרדג'	20 ביולי 1985
מלון קטן בצד	ז'ורז' פדו, מוריס דבלייה	מיקי גורביץ'	איזידור פולידור	7 במאי 1985
הבית ברחוב שינקין	דניאל לפין, יונתן להב	מיקי גורביץ'	הרב עמר	1985
דוקטור פאוסטוס	כריסטופר מארלו	אריה זקס	ואלדס, כעס	2 במאי 1973
ליל מרצחים	חוזה טריאנה	דן רונן		1973
סנג'ר		מיקי גורביץ'

תיאטרון חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה	מחזאי	במאי	תפקיד	שנה
חמורים	על פי פלאוטוס	מייקל אלפרדס	מילוס גלוריוזיס	27 בנובמבר 1971

הצגות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה	תיאטרון	מחזאי	במאי	שנה
חופרים	תיאטרון תמונע	אורי אברהמי	אלדד זיו	מאז ספטמבר 2012
עורכים בקרקס (הצגת ילדים)	סינמטק תל אביב
שקט מצלמים (הצגת ילדים)	סינמטק תל אביב
ככה זה בסרטים (הצגת ילדים)	סינמטק תל אביב
זוג פתוח	תיאטרון העם	דריו פו	יוסי אלפי	20 בפברואר 2004
הזמן הצהוב	תיאטרון מרים עציוני	על-פי הרומן "הזמן הצהוב" של דויד גרוסמן	אלה אלתרמן	1987 (?)
סינים סינים	תיאטרון הסימטה		ניקו ניתאי
סטיות מיניות בשיקגו		דייוויד מאמט	יורם פורת
הנסיך הקטן למבוגרים			יעקב קלצ'קין
אסקוריאל	קבוצת אסקוריאל	מישל דה גילדרוד	יעקב רז	1970

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית/סדרה	ערוץ	תפקיד	שנה
סקיי	ניקלודיאון	קראוס	2021 מי פה הבוס אבא של סגל
שכונה	ניקלודיאון	רמי זופניק	2014
בית המשאלות	הערוץ הראשון		2013
בנות הזהב	ערוץ 10	שוקי	2011
השועלים	Yes	חיליק יוגב	2010
קוויקי	ערוץ 2	אבא של יאיר	2009
מנדלבאום בלש פרטי	ערוץ הילדים, לוגי	אברהם צלניק	2009
מילואים	ערוץ 2	אלוף הפיקוד	2007
השיר שלנו	Yes	אלון בר	2004-2005
החיים זה לא הכול	ערוץ 2, HOT קומדי סנטרל	נחמן גלבוע	2005
כל שבת שנייה	ערוץ הילדים	חוקר משטרה	2004
בזמן אמת (סרט טלוויזיה)		אברוצקי	2004
אדומות	ערוץ הילדים	אושיק דגים	2004
לחיי האהבה	HOT	מיכאל מאירי	2002
המכון	ערוץ 2		2001
המופע של קושניר	ערוץ 1	ויצמן	1999
רמת אביב גימל	ערוץ 2	רב פקד עמיקם חורש	1998-1996
קו 300	ערוץ 1	סניגורו של יצחק מרדכי	1997
עניין של זמן	הטלוויזיה החינוכית	אבא של מיכל	1996
זהב של שוטים	ערוץ 2		1994
מסיבת גן	ערוץ 1	אבא של איה ויו-יו	1992
קריאת כיוון	הטלוויזיה החינוכית		1990
הופה היי	ערוץ 1	שחקן אורח	1990-1986
רואים 6/6	הטלוויזיה החינוכית	הגשת פינת תיאטרון
מרציפר	ערוץ 1	מנחה
זהו זה!	הטלוויזיה החינוכית	מנחה
חדר מורים	ערוץ 1	המורה לספורט

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי קולנוע

סרט	במאי	תפקיד	שנה
סנאפשוט	דורון ערן		2016
פרדייז קרוז	מתן גוגנהיים	גרשון	2013
הבלתי נשכחים	מתן גוגנהיים	גרשון	2010
אין שמות על הדלתות	נדב לויתן	ישראל	1997
קפה עם לימון	לאוניד גורביץ'	עומרי	1994
עונת הדובדבנים	חיים בוזגלו	יוסל'ה	1991
לחץ	מישל אוחיון		1984
השגריר	ג'יי לי תומפסון	רופא	1984
אמי הגנרלית	יואל זילברג	סמל ברדון	1979
רגעים	מיכל בת-אדם	שומר	1979
שתי דפיקות לב	שמואל אימברמן	חבר באוניברסיטה	1972

סרטים קצרים נבחרים

סרט	בית ספר	במאי	תפקיד	שנה	פסטיבלים ופרסים
ליל גיוס	סם שפיגל	נעמי לבארי	יואב וגנר	2004	פניני זכה בפרס השחקן המצטיין. הסרט הוקרן בלמעלה מ-40 פסטיבלים בינלאומיים ונבחר לאחד מ-20 הסרטים הטובים בכל הזמנים של סם שפיגל