אבנר כץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבנר כץ
אבנר כץ בסדנת ההדפס ירושלים, 2016
אבנר כץ בסדנת ההדפס ירושלים, 2016
לידה 11 במרץ 1939
רמת רחל, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
פטירה 2 בספטמבר 2020 (בגיל 81)
רמת השרון, ישראל ישראלישראל
מקום קבורה רמת רחל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
מקום לימודים
תחום יצירה ציור, איור, עיצוב, הדפס
פרסים והוקרה פרס בנק דיסקונט (1995)
פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אבנר כץ (11 במרץ 19392 בספטמבר 2020) היה צייר, מאייר וסופר ישראלי, פרופסור בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקיבוץ רמת רחל, שם גם גדל. בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20, למד אמנות בבצלאל ובהמשך ב-Central School of Arts and Crafts בלונדון (אנ'). במהלך השנים כץ שימש כמרצה לאמנות בבצלאל, מכון אבני, המדרשה למורים לאמנות, ויצו חיפה ושימש כראש החוג באוניברסיטת חיפה.

הוא הציג תערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בהם בגלריה נגא, גלריה ג'ולי מ., גלריה גורדון, הגלריה העירונית בכפר סבא, מוזיאון הרצליה, גלריה על הצוק, גלריה אום אל פאחם, מוזיאון תל אביב, מוזיאון ישראל, מוזיאון חיפה לאמנות ועוד. כץ היה חבר מערכת וכותב קבוע במוסף הסאטירי דבר אחר וכתב טורים למוניטין, חדשות וידיעות אחרונות.

עיצב את דמותו של קיפי בן-קיפוד בהפקה הישראלית הראשונה של "רחוב סומסום", והשתתף בעצמו בתוכנית בתפקיד אבנר, בעל המאפייה[1]. אייר ספרים של יהודה אטלס, לאה גולדברג, יצחק בשביס-זינגר, שלום עליכם ואחרים. זוכה פרס בן-יצחק לאיור ספרי ילדים וכן בעיטור על שם האנס כריסטיאן אנדרסן לאיור. כץ עיצב ביתנים לירידים ותערוכות, תלבושות להצגות תיאטרון ואיורים שהופיעו בכריכות מגזינים.

כץ עיצב עטיפות רבות של תקליטים, ובהם מזל גדי (1968), "שלכם, שולה חן" (1969), "זוהי הדרך שלי" (צביקה פיק, 1972), "לימונדה" (דורי בן זאב, 1977) ותקליטי חוה אלברשטיין: "אישה באבטיח" ו"מרדף".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חי ופעל ברמת השרון. כץ הלך לעולמו ב-2 בספטמבר 2020 לאחר שחלה במחלת הסרטן[2]. נטמן בבית העלמין של קיבוץ רמת רחל, שבו נולד וגדל. הותיר אחריו את אשתו איילת ושלוש בנות.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

2021 - "אני כבר הייתי" מוזיאון ישראל בירושלים.

מבחר תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1971 הביאנלה לתחריט, Harrow, אנגליה[3]
  • 1974 תערוכת ציור, בית האמנים, ירושלים[3]
  • 1975 תערוכת סתיו, גלריה גורדון, תל אביב[3]
  • 1979 תערוכת ציור, מוזיאון ישראל, ירושלים[3][5]
  • 1980 זוכי פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים מוזיאון ישראל, ירושלים[3][5]
  • 1981 5 מציירים ספרים לילדים ספרית שער ציון, בית אריאלה, תל אביב[5]
  • 1983 איורים ותצלומים מהירחון "מוניטין" גלריה 1/2 13, יפו[5]
  • 1984 תערוכת איורים, אגף הנוער, מוזיאון ישראל, ירושלים[3]
  • 1986 "יש גבול", תערוכה פוליטית, גלריה בוגרשוב, תל אביב[3]
  • 1987 תערוכת איורים, אגף הנוער, מוזיאון ישראל, ירושלים[3]
  • 1989 אומנות וארכיטקטורה, מוזיאון ישראל, ירושלים[3]
  • 1990 בריאות ואריכות ימים, גילויי הומור באמנות הישראלית ספרית שער ציון, בית אריאלה, תל אביב[5]
  • 1991 מאיירים ישראלים, גלריית אלבטרוס, פראג, צ'כיה[3]
  • 1991 "צבע חאקי", דמות החייל באמנות הישראלית, הבימה, תל אביב[3]
  • 1992 מפאתי מערב: 500 שנה לגירוש ספרד תיאטרון שרובר לאמנויות הבמה, ירושלים[5]
  • 1993 הקיפוד רוצה לרקוד מוזיאון בית חיים שטורמן, קיבוץ עין חרוד[5]
  • 1993 פרדוקס החלום החומרי", ציירים ישראלים מציירים לפרויקט אבסולוט וודקה, מוזיאון תל אביב /ביתן הלנה רובינשטיין, תל אביב[3]
  • 1994 געגועים... אברהם אופק קפה גלריה טעמון, ירושלים[5]
  • 1995 סימן קריאה", ציורים + טקסט, מוזיאון בת ים[3]
  • 1995 עפיפונים - שינויים - אמנים ישראליים מציירים על עפיפונים מקומות שונים[5]
  • 1995 לנוכח האחר, בעקבות רצח רבין גלריה "יצירות" אילניה[5]
  • 1996 דמות גלריה ג'ולי מ., תל אביב[5]
  • 1996 איורים, אגף הנוער, מוזיאון ישראל, ירושלים[3]
  • 1997 קו ותו - איור ופיסול הגלריה ע"ש ליידי רוזלין ליונס במכללת אורט בראודה, כרמיאל[5]
  • 1998 מאין באנו ולאן אנחנו הולכים בית יד לבנים, פתח-תקוה[5]
  • 1999 איור ספרי ילדים הסדנא החדשה לאמנות, ראשון לציון[5]
  • 2000 "חפץ לב", תערוכת רכישות, מוזיאון ישראל, ירושלים[3]
  • 2001 חיתוכי עץ ולינול, מוזיאון לאמנות, רויטלינגן, גרמניה[3]
  • 2001 לאה גולדברג, המשוררת שאהבה לצייר מרכז אמנויות, מוזיאון חיפה לאמנות[5]
  • 2001 חתוכי עץ בישראל בית האמנים תל אביב[5]
  • 2002 גב אל גב - אבנר כץ, יאן ראוכוורגר - עבודה משותפת גלריה בינט, תל אביב[5]
  • 2002 פורטרט עצמי, גלריית אמני עין הוד[3]
  • 2002 מחמורו של נחום גוטמן לחמורו של משיח - דימוי החמור בתרבות הישראלית מוזיאון נחום גוטמן תל אביב[5]
  • 2002/3 חיות יוצאות מאגדות מסיפורים וממשלים בית יד לבנים, הגלריה העירונית רעננה[5]
  • 2004 נוף דומם - חדש – ישן מוזיאון חיפה לאמנות[3][5]
  • 2004 תערוכת זוכי פרס שרת החינוך והתרבות, מוזיאון חיפה לאמנות[3]
  • 2004 מחווה לחנוך לוין מוזיאון חיפה לאמנות[5]
  • 2005 תערוכה קבוצתית גלריה אלה, ירושלים[5]
  • 2006 דיוקן עצמי כפול 10 גלריה אלה, ירושלים[5]
  • 2006 תערוכה בעילום שם אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי הרוח, הגלריה לאמנות[5]
  • 2006 תערוכת רישום, גלריה הפירמידה, חיפה[3]
  • 2007 בחירות 2007- אמני גלריה אוצרים גלריה בינט, תל אביב[3][5]
  • 2008 אורי ריזמן, מפגש אמנים, דיוקן עצמי גלריית כברי לאמנות ישראלית, קיבוץ כברי[5]
  • 2008 תחריט מרכז גוטסמן לתחריט, כברי[5]
  • 2008 מישוש ומשמעות - לראות אמנות דרך האצבעות האוניברסיטה העברית, ירושלים[5]
  • 2010 הזקן: דוד בן-גוריון ומורשתו בראי האמנות בישראל הגלריה לאמנות ע"ש אברהם ברון, אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע[3]
  • 2010 "מחנה ציור", הגלריה לאמנות אופקים[3]
  • 2012 לאה גולדברג, המשוררת שאהבה לצייר מוזיאון בר-דוד לאמנות ויודאיקה, קיבוץ ברעם[5]
  • 2013 זמן הדפס: עבודות מסדנת ההדפס ירושלים וממרכז גוטסמן לתחריט המוזיאון הפתוח, גן התעשייה תפן[5]
  • 2013 קול דודים: על לשון האהבה של שיר השירים יאיר גלריה לאמנות, תל אביב[5]
  • 2014 לאה גולדברג, המשוררת שאהבה לצייר מוזיאון האדם והחי, רמת גן[5]
  • 2014 תערוכת שבוע האיור, מחסן 2, נמל יפו[3][5]
  • 2014 קיץ 2014 גלריה גורדון, תל אביב[5]
  • 2015 דני קרמן, אבנר כץ ומשה הופמן: מתלמידי יעקב שטיינהרט מוזיאון הרמן שטרוק, חיפה[3][5]
  • 2015 תערוכה בנושא עץ הזית גלריה אום אל-פחם[3]
  • 2015 עדיין אופטימים - מחווה לדודו גבע", גלריה ויטרינה, מכון טכנולוגי חולון [3]
  • 2015 תערוכה קבוצתית מאוסף הגלריה, גלריה גורדון, תל אביב[3][5]
  • 2015 תערוכת אמנים, גלריה לאמנות סמינר הקיבוצים, תל אביב[3]
  • 2016 מחנה ציור 2016 פעילים, מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע[3][5]
  • 2017 פרספקטיבות של מחאה, סדנת ההדפס ירושלים[3][5]
  • 2017 לקראת שבת: מנשה קדישמן צוותא לתרבות מתקדמת, תל אביב[5]
  • 2017 תערוכת צבע טרי", גלריית ההדפס הירושלמית[3]
  • 2018 מגש הכסף - בהשראת שירו של נתן אלתרמן בית יד לבנים רמת השרון[11]
  • 2020 גַּעְגּוּעִיזְם תערוכה בהשתתפותם של תלמידי שנה ג' סדנת אוצרות גלריה בסיס הרצליה[12]

2021 - "בונז'ור מסייה כץ" מחווה לאבנר לאחר לכתו, בהשתתפות 10 אמנים ישראלים. גלריה "זוזו", עמק חפר. אוצרות-יורי כץ ואסיה דובלין.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבנר כץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביב הברון, רחוב הסומסום בעברית, בטלוויזיה / השוטף החדש של מוחות הילדים, כותרת ראשית, 7 בספטמבר 1983
  2. ^ נעמה ריבה, מת המאייר והצייר אבנר כץ. "הוא היה יוצר גאוני", באתר הארץ, 2 בספטמבר 2020
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 הסדנה לתחריט בכברי - כץ אבנר
  4. ^ YOUTUBE - שיחה עם אבנר כץ
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 מוזיאון ישראל ירושלים, אבנר כץ מרכז המידע לאומנות ישראלית
  6. ^ גלריה גורדון - אבנר כץ
  7. ^ ARTBEAT קהילה לאומנות ישראלית - אבנר כץ
  8. ^ JOKPOST תערוכת יחיד של אבנר כץ
  9. ^ אתר למנויים בלבד איתן בוגנים, אבנר כץ מצייר אדגר אלן פו בגלריה באום אל־פחם, באתר הארץ, 14 בפברואר 2018
  10. ^ מגזין פורטפוליו: המחשבה השלישית של אבנר כץ
  11. ^ ARTBEAT קהילה לאומנות ישראלית: מגש הכסף בית יד לבנים רמת-השרון
  12. ^ גלריה בסיס הרצליה - געגועיזם
  13. ^ IBBY, IBBY Honour List (1956-1980), April 1980, p.33.