אבנר כתבן
 | |
| לידה |
21 בנובמבר 1830 סניאטין, ממלכת גליציה ולודומריה, האימפריה האוסטרית, כיום במחוז איוואנובו-פרנקיבסק אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
1898 (בגיל 67 בערך) |
| מדינה |
הנסיכויות הרומניות המאוחדות, ממלכת רומניה, האימפריה האוסטרית |
| תקופת הפעילות |
?–1898 |
  | |
אבנר אברהם כתבן (ברומנית: Avner Abraham Cassvan; 1831 – 1898) היה רב ברומניה, ציר בקונגרס פוקשאן מטעם יהודי רמניקו סראט, לוחם נגד שבועת היהודים ברומניה, פובליציסט, חבר בחברה ההיסטורית על-שם ד"ר יוליו באראש ומחברם של ספרים שונים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בה' בכסלו תקצ"א בסניאטין שבגליציה. היה נכד של הרב יצחק שור מגוויזדץ ("גוואזדיץ") ה"כח שור". בתחילת הקריירה שלו היה הרב של העיירה פנצ'ו(אנ') (Panciu) ולאחר מכן כיהן בקראיובה בשנים 1860 עד 1864, בבראילה בשנים 1864 עד 1874 ואחר כך רב ואב בית דין ברמניקו סראט מ-1874 ועד ליום מותו. לפני הזמנתו לבראילה נחצתה הקהילה בעיר זו לשני מחנות - המבקשים להכניס רפורמות ולבנות בית כנסת מודרני, והמתנגדים לכך ובראשם הרב יעקב (ינקל) מרגוליס. בעלי הנטייה הרפורמיסטית נפרדו מהשמרנים, הקימו את בית הכנסת הכוראלי של בראילה והזמינו את הרב כתבן לכהן בו. בכל תקופת כהונתו בבראילה לא היה לו שום קשר עם הרב מרגוליס.
הרב כתבן עזר באיסוף תרומות ("החלוקה") לישוב הישן בארץ ישראל, למשל לכוללים של יוצאי מולדובה וולאכיה בצפת. [1] במקביל, הרב כתבן היה חבר נכבד בתנועת חיבת ציון ברומניה והשתתף כציר בקונגרס פוקשאן, שם נשא נאום שהרשים מאוד את מאזיניו. הוא פרסם מאמרים ספרותיים והלכתיים בכתבי עת יהודים ברומניה ומחוצה לה - ב"המגיד", ב"השחר", ב"העברי", ב"חבצלת" וב"הלבנון". בכתב העת "האחווה" (Fraternitatea, ברומנית), בשנים 1880–1888, פרסם ביוגרפיות של הרבנים שכיהנו ברומניה. הוא היה חבר ב"חברה ההיסטורית ע"ש ד"ר יוליו באראש" ופרסם מסמכים היסטוריים, בין היתר על השבתאות, וספרי שאלות ותשובות. לאחר מותו של משה מונטפיורי ב-1885, פרסם חוברת המוקדשת לו: "קונטרס אבל משה", שכל ההכנסות ממכירתה הוקדשו לחברה ליישוב ארץ ישראל.
הרב כתבן היה אדם בעל השכלה רחבה, כשבנוסף להשכלתו ההלכתית היה בקיא בספרות היוונית-לטינית, גרמנית וצרפתית ולמד מכתבי לייבניץ, שפינוזה, קאנט ודקארט. כתבן נאבק יחד עם הרב יצחק איזיק טאובס נגד שבועת היהודים ברומניה.
נוסח מצבתו
|
|---|
|
פ"נ אחד מאנשי הסגלה המצוין בתורה והלכה בהשכלה ובמדות טובות חובב ציון ודורש טוב לעמו ה"ה מו"ר הרב הגאון המפורסם הר' אבנר ב"ר אליעזר כתבן ז"ל מגזע היחש ה"ה רבינו יוסף בכור שור מבעלי התוס' ורבינו הב"ח זללה"ה כארבעים שנה ישב על כיסא הרבנות בהערים פאנטשא בראילא קראיאווא ורומניק סאראט ויאסף אל עמיו בשנת הששים ושמנה לימי חייו אור ליום ה"י"ד אלול בשנת זכר צדיק לברכה תרנ"ח לפ"ק תנצב"ה
אלי עדת זעקי שבר בקרבך חלל לבשי אפר! נשיאך פה מצא קבר רועך בעל אמרי שפר כליל ישראל דגל מחנהו תרנו נסו על גלי ים בעד ארצו הקריב לבהו נשא לה נפשו ותעל שם. |
כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קונטרס אבל משה - הספד על משה מונטיפיורי
- ערך את שו"ת של סבו ה"כח שור"
- שו"ת שלו נמצאות בספרים של הרב שלמה קלוגר מברודי, של הרב יוסף שאול נתנזון מלמברג ואחרים
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, „Prezenţe rabinice în perimetrul românesc”, Editura HASEFER, Bucureşti, 2008 - ברוך טרקטין ולוסיאן-זאב הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)
- יעקב גלר - כולל מולדביה וולכיה וארץ ישראל ב"קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, מס.59, ניסן תשנ"א, מארס 1991, עמ' 58.
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ח"ו, עמ' 800.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יעקב גלר - ב"קתדרה" - 1991