אברהם אליהו קפלן
 | |
| אברהם אליהו קפלן | |
| לידה |
6 בנובמבר 1889 קדאייני, ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
19 במאי 1924 (בגיל 34) ברלין, רפובליקת ויימאר |
| מקום קבורה |
בית עלמין עדת ישראל |
| מדינה |
ליטא |
| תקופת הפעילות |
? – 19 במאי 1924 |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
  | |
הרב אברהם אליהו קפלן (י"ב בחשוון ה'תר"ן, 16 בנובמבר 1889–ט"ו באייר ה'תרפ"ד, 19 במאי 1924) היה ראש בית המדרש לרבנים בברלין ומאנשי תנועת המוסר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה קיידאן, במחוז קובנה שבליטא[1] בה כיהנו סבו הרב שלמה זלמן שמחה טרויב ואבי-סבו הרב אברהם שמעון טרויב כרבנים. אביו, שכונה "העילוי מרקוב", נפטר חמישה חודשים לפני לידתו והוא נקרא על שמו. בשנת תרס"א בהיותו בן 11 נישאה אמו פראדל להרב יעקב רבינוביץ' מטלז. הוא החל ללמוד אצל דודו הרב יצחק אליהו גפן הסמוכה לטלז. בשנת תרס"ג לאחר בר המצווה שלו החל ללמוד בישיבת טלז. בקיץ תרס"ו בגיל 17 נסע ללמוד בישיבת קלם, משם עבר לאחר חצי שנה לישיבת סלובודקה ובה למד כשבע שנים, עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה אז חזר לבית אמו בטלז[1], שם התקרב אל הרב יוסף יהודה לייב בלוך ראש הישיבה ורב העיר. בשנותיו בישיבת סלובודקה התקרב אל "הסבא מסלובודקה", ר' נתן צבי פינקל[1], מן הדמויות הבולטות בתנועת המוסר, וכן אל הרב משה מרדכי אפשטיין שהסמיכו לרבנות. כבר בנעוריו בלט בהשתתפותו בתנועת הנוער החרדית וכתב יומן, שירה ופובליציסטיקה[1].
נישא בשנת 1920 וכעבור מעט זמן התמנה לר"מ בבית המדרש לרבנים בברלין ("סמינר הילדסהיימר"), המוסד המרכזי של הנאו-אורתודוקסיה, והביא את רוחן של ישיבות ליטא ושל תנועת המוסר אל בית המדרש. השתתף בעריכת השו"ת של קודמו בראשות בית המדרש, הרב דוד צבי הופמן. בתפקידו זה שילב למדנות יחד עם הגות מוסרית, וכן החל לעסוק בכתיבת תשובות בהלכה. פרסם מאמרי הגות רבים, וכן ערך את חלקו העברי של כתב העת "ישורון" של יהדות גרמניה. הוא תמך באגודת ישראל, אך פרסם מאמר הספד אחרי מותו של תאודור הרצל.
כאביו, היה גם הוא בעל נפש פיוטית, ניגן בכינור וכתב שירים; המפורסם שבשיריו נקרא "שקעה חמה", אשר מושר באותה מנגינה כמו "אני מאמין" של שאול טשרניחובסקי.
נהג לחזור לימים הנוראים לישיבת סלובודקה בה שימש כחזן ביום כיפור בישיבה, והיה מלחין מדי שנה ניגון חדש לפיוט יעלה תחנוננו. אחד מניגוניו השתמר עד היום בישיבת חברון.
לאחר ארבע שנים בבית המדרש לרבנים הלך לעולמו בט"ו באייר ה'תרפ"ד, והוא בן 34 בלבד. מותו היה מכה קשה לבית המדרש; החליף אותו בתפקיד ידידו מישיבת סלובודקה, הרב יחיאל יעקב וינברג.
גיסו היה פרשן המקרא והמחנך פרופ' פיבל מלצר. גיס נוסף (חתן אמו) היה הרב יעקב לנדא. בנו היחיד, צבי קפלן עלה לארץ ישראל ביחד עם אימו.
הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגותו על תנועת המוסר פורסמה במאמרו "בעקבות היראה", וכן מאמרים רבים שכתב על תנועת החסידות ועוד נדפסו על ידי בנו בספר "בעקבות היראה" (הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ך; מהדורה חדשה, תשמ"ח). חידושיו בתלמוד ובהלכה יצאו בספר "דברי תלמוד" (מוסד הרב קוק, תשי"ח-תש"ל). בדעתו היה לכתוב פירוש על התלמוד הבבלי שישלב את הלמדנות הליטאית עם מחקר התלמוד, אך הוא הספיק לכתוב רק את המבוא. כתביו יצאו בהוצאה חדשה בספר "מבחר כתבים", ירושלים תשס"ח.
רבים מנאומיו המפורסמים, תורגמו והובאו לדפוס במסגרת האסופה "בעקבות היראה". ניתן לאפיין אותם בהבעה חדה, ובדרך כלל בעימות מול גישות אחרות שרווחו בקרב הנוער היהודי. לדוגמה, קטע מנאומו באספת נוער בטלז, ליטא, בשנת תרע"ט[2] הוא מיצר על המצב הקיים בו ”מחניקים את הנשמה היהודית בין שורותיה של הספרות הזרה...”
בן ישראל!
כלום אין לך עוד די מזון לנשמתך אצל עמך שלך?
כלום צריך אתה לקבץ נדבות אצל זרים?
למד את תורתך! שנן את תולדתך! הכר את משורריך והוגיך הגדולים!
זמר את התהילים שלך, הבן את קהלת שלך, העמק באיוב שלך, חלום בחזון ישעיה שלך, התחיה בגמרא שלך, הווה כבד ראש על ידי הרמב"ם שלך, בכֵה וּשֹחַק ברבי יהודה הלוי שלך, הווה חוזה באריז"ל שלך, הווה טוב ועניו בר' משה קורדובירו שלך, חדד את שכלך בתשובות ר' עקיבא איגר, השתעשע בדפי קצות החושן
בל נתבייש! כי אנשים אחים אנחנו. לכמה מאתנו כאן זרים היו רבים מן השמות הללו? וכמה מאתנו שמעו כמעט בפעם הראשונה בחייהם אי-אלה מן השמות הללו?
ולכשיאמרו כאן פושקין, ולכשיאמרו כאן גתה, ואפילו לכשיאמרו כאן גבריאלה ד'אנונציו
- כן, זאת יעכלו בוודאי מהר יותר!? כלום סבורים אתם שאלה האחרונים יתנו לנו כח להיות לנצח?
לא! זאת לא יאמר אף אחד מאתנו. "פושקין חי וקיים" זה לא ייתכן. עלינו ללמוד להרגיש ולחשוב יהודית, ועם זה לחיות יהודית!— "לתחיה תורנית", בעקבות היראה עמ' פד
בסיון ה'תרפ"א, לאחר הרצח של יוסף חיים ברנר, כתב קפלן מסה הגותית על העם היהודי, במתכונת ביקורת על ספרו של ברנר "שכול וכישלון" ופרסם אותה בכתב העת ישורון[3]. המסה פורסמה שנית במהדורה מוערת עם הקדמה מאת אלון שלו בכתב העת השילוח[1].
דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמך בתנועה הציונית, ואף כתב בספרו דברי שבח על בנימין זאב הרצל שבסיומם כתב: ”ככל שגדלה אמונתי באלוקים – גדלה שייכותי לציונות”[4][5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'קפלן, ר' אברהם־אליהו ב"ר אברהם־אליהו', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 85 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1283)
- י"ג בקהופר, "הרב אברהם אליהו קפלן זצ"ל", בתוך: המעין ל"ט, ד, ירושלים, תמוז תשנ"ט, עמ' 31 - 46
- הנ"ל, " הרב א"א קפלן זצ"ל, חלק ב", המעין מ', א, ירושלים, תשרי תש"ס, עמ' 27 - 42
- הרב ר' אברהם־אליהו קאפלאן, ז"ל - חמש עשרה שנה לפטירתו, הצופה, 5 במאי 1939
- צבי קפלן, רשמי זכרונות, ירושלים תשס"ח.
- איתי מרינברג, ר' אברהם אליהו קפלן, באתר הפיוט והתפילה
- שלמה טיקוצ'ינסקי, נפשי מפני מה את בורחת, מקור ראשון.
- אשכול על דמותו בפורום עצור כאן חושבים
- מכתביו
- רשימת המאמרים של אברהם אליהו קפלן, באתר רמבי"ש
- בעקבות היראה, המאמר בהופעתו לראשונה בכתב עת הנאמן, טלז.
- על עריכת פירוש לתלמוד הבבלי , המבוא של רא"א קפלן לפירוש שהתכוון לכתוב, בעריכת אליהו סולוביצ'יק ויואל קטן
- מכתב לרב חיים מאיר גיטלסון אודות תוכניות מעשיות לעליה לארץ ישראל ולמהפכה תרבותית בה, מתוך "בעקבות היראה"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 אלון שלו, "בין עוז לכישלון": נפשות יהודיות הומיות, א"א קפלן על י"ח ברנר, השילוח, גיליון 16, אוקטובר 2019
- ^ תורגם מיידיש בידי צ.ק. ומובא תחת הכותרת "לתחיה תורנית" בספר בעקבות היראה עמ' פד.
- ^ "בין עוז וכשלון", ישורון, חלק עברי, שנה שניה, חוברת ד (תמוז–אב ה'תרפ"א), עמ' צח–קז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ 'בעקבות היראה', עמ' פ"ה-צ"א
- ^ האמונה באלוקים והרעיון הציוני – משלימים זה את זה, באתר ערוץ 7, 19 במאי 2022