אברהם ילובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדרטה לאברהם ילובסקי בנס ציונה

אברהם ילובסקי (ה'תר"י, 1850י' בטבת ה'תרמ"ט, 14 בדצמבר 1888) היה מקורבנותיו הראשונים של היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל. ילובסקי נהרג בבקתתו על ידי מרצחים ערבים אחרי התנגדות עזה מצדו תוך שימוש בגרזנו. ביתו היה ליד הצומת (צומת אברהם ילובסקי) הנושא כיום את שמו ובה אנדרטה לזכרו. מונצח לצד חללי מערכות ישראל הראשונים ביישוב היהודי המתחדש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילובסקי נולד בביאליסטוק שבפולין. היה נפח במקצועו ובהמשך גם עסק בחקלאות בארץ ישראל. בבית אביו התחנך על ברכי המסורת ולימים הוסמך לרבנות. אולם בחר במקצוע הנפחות. בשנת 1883 נישא לשיינה-יפה. עלה לארץ ישראל ותר את הארץ וחיפש מקום למשפחתו. היה בין חברי הקבוצה הראשונה שרכשה חלקות ב"נחלת ראובן", נחלתו של ראובן לרר, החלוץ למושבה נס ציונה לעתיד לבוא.

המתיישבים התגוררו יחדיו בחצר החאן ואברהם היה יחיד בהם שבנה במו ידיו את ביתו על אם הדרך לראשון לציון. לנחלה זו הביא בשנת 1888 את משפחתו מביאליסטוק. באותה שנה היה החורף קשה. מפחד השיטפונות והקור העביר אברהם את משפחתו לחצר החאן. והוא עצמו נשאר לשמור על מקום מגוריו והנפחיה שממנה התפרנס. ביום י' בטבת תרמ"ט (14 דצמבר 1888), נהרג בבקתתו על יד מרצחים אחרי התנגדות עזה מצדו תוך שימוש בגרזינו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות של ראשון לציון. הניח אשה וארבעה ילדים. נינו הוא אהרן שביט מבכירי טייסי חיל האוויר הישראלי. נינה אחרת היא אראלה לבית זייצוב, אשת חה"כ לשעבר מרדכי בר-און.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.