אברהם יצחק כלאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אברהם יצחק כלאב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1939 (בן 85 בערך)
ה'תרצ"ט
ירושלים, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים,
ישיבת מרכז הרב,
פסגות.
תחומי עיסוק גמרא, הלכה, דיינות.
רבותיו הרב יעקב כלאב,
הרב צבי יהודה קוק,
הרב אברהם אלקנה שפירא.
חיבוריו עדת מעוזו, אבני ברקת.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אברהם יצחק הלוי כלאב (נולד בשנת תרצ"ט, 1939) הוא דיין ישראלי, לשעבר אב"ד בבית הדין הרבני בירושלים, ראש בית המדרש בכולל הדיינות בפסגות, ראש בית דין לענייני ממונות בירושלים, לשעבר ר"מ בישיבת מרכז הרב. חתן פרס הרב קוק (תשס"א).

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים, בנם של הרב יעקב כלאב, ר"מ בישיבת מרכז הרב, ובתיה, בתו של הרב דב בער הכהן קוק. נקרא על שמו של הראי"ה קוק, אחי סבו. למד בישיבת קול תורה ובישיבת פוניבז'. לאחר פטירת אביו, בשנת תשי"ט, החל את קשריו עם ישיבת מרכז הרב. באלול תשכ"ו מונה על ידי הרב צבי יהודה הכהן קוק כר"מ בישיבה. במקביל למד במכון הרי פישל ולאחר מכן במכון אריאל, שהיה מעין סניף שלו.

בשנת תשמ"ד התמנה לדיין בבאר שבע, ובעקבות זאת פסק מלכהן כר"מ בישיבת מרכז הרב. בשנת תשמ"ח שב לירושלים, וכעבור זמן מונה לאב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים. עסק רבות בנושאי גרות, אישות ופוריות בהלכה.

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, במסגרת כהונתו בבית הדין הרבני, הקים בית דין מיוחד לדיני ממונות. בשנת 2006, בעקבות פסק הדין של בג"ץ שקבע כי לבתי הדין אין סמכות לפסוק בדיני ממונות, אף לא כבוררים, פסקה פעילותו של בית הדין. בשנת תשע"ב, לאחר פרישתו לגמלאות, הקים מחדש את בית הדין לדיני ממונות, בבית הכנסת ישורון בירושלים.

הרב כלאב חיבר כמה ספרים, כגון "אבני ברקת" חידושים על התורה. וכן הוציא הגדה של פסח עם פירוש הגר"א. כמו כן הוציא את ספריו של אביו: "עקב ענוה" ו"עקב משפט" - על ענייני חושן משפט, עם הערות והוספות משלו. בשנת תשס"א (2001) זכה בפרס הרב קוק.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לרבנית סימה (לבית וינברג). ולזוג חמישה ילדים:

עץ משפחת קוּק


שלמה זלמן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי יהודה רבינוביץ' תאומים
 
 
 
 
 
 
אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר הירשוביץ
 
רייזא רבקה
 
אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוּק
 
אלטה בת שבע
 
דב בער קוּק
 
שמואל הכהן קוק
 
שאול חנא קוק
 
לאה קוּק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם אלקנה כהנא שפירא
 
פנינה
 
שלום נתן רענן
 
בתיה מרים
 
צבי יהודה הכהן קוק
 
פרידה חנה
 
ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים
 
רפאל קוק
 
הלל קוק
 
נחום הכהן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה כלאב
 
יעקב כלאב
 
צילה הלוי
 
חיים שלום הלוי (גורדין)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר שפירא
 
 
 
 
 
צפורה
 
מרדכי פרום
 
שלמה קוק
 
יהודית קוק
 
שמחה הכהן קוק
 
נחום קוק
 
אברהם יצחק קוּק
 
יעקב כ"ץ
 
שרה זהבה קוק
 
לאה קוּק
 
אברהם שרמן
 
אברהם יצחק כלאב
 
 
 
 
 
שלמה הלוי
 
לינה הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
(בת)
 
אברהם ישראל סילבצקי
 
 
 
 
 
 
 
בן ציון קוק
 
 
 
זיוה מאיר
 
חיים קוק
 
דב איסר קוּק
 
לאה קוּק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרצי הלוי
 
אמיר הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה קוּק
 
סיון רהב-מאיר
 
ידידיה מאיר
 
יצחק מאיר
 
 
 
 
 


דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנהלות בג"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתערבות של בג"ץ היא לא רק נגד הדין אלא נגד החוק. הרי גם לפי החוק, העניינים הדתיים מסורים לבית הדין. היום כולם רואים שמה שבג"ץ עושה זה נגד תושבי המדינה. הם פשוט משתלטים על המדינה בלי שום היגיון. לא ייתכן שבית המשפט נהיה מחוקק. לא ייתכן שיישבו כמה אנשים שהתושבים במדינה לא בחרו אותם, והם קובעים מה שהם רוצים. הבג"ץ משתלט על המדינה בלי שום היגיון. איך הם יכולים להתערב בעניינים יהודיים כשהם בכלל לא מבינים בזה? איך מי שלא מבין במשהו יכול להביע דעה?

התנהלות בתי הדין הרבניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית דין זה דבר מאוד מורכב. באופן טבעי, מי שהפסיד יש לו תלונות. באופן כללי, רוב רובן של התלונות נגד בתי הדין הן לא מוצדקות. עצם זה שיש תלונות זה דבר טבעי, וזה לא אומר שהמערכת לא פועלת כמו שצריך.

גיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם צריך לקבל עליו להיות יהודי, במובן זה שהוא מקבל עליו את היהדות, דהיינו את התורה, כולל מצוות חכמים ומנהגי ישראל הכשרים. אבל באיזה מובן הוא מקבל את זה עליו? הרי גר לא יודע את התורה כולה כשהוא בא להתגייר, אלא הוא מסכים לקבל את מה שכתוב בה, ואת הפרטים הוא יידע אחר כך, וזה מספיק. לעומת זאת, אם הוא מקבל עליו להיות יהודי בלי לשמור את המצוות, וברור שזו הכוונה שלו, בעצם הוא לא מקבל עליו להיות יהודי, ולכן הגיור אינו תופס.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עדת מעוזו - הערות וביאורים בשולחן ערוך אבן העזר (תשנ"ב)
  • אבני ברקת – נתיבות למדרש חכמים (יצא בארבע מהדורות, מהדורה ראשונה: תש"מ)
  • הגדה של פסח עם תוספת של שיר השירים בפירוש הגר"א: אבני ברקת (תשנ"ט)
  • איבי הנחל-ביאור סוגיות מסוימות במסכתות "שבת" ו"בבא בתרא"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]