אברהם לבינסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם לבינסון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1923
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 1986 (בגיל 63 בערך)
לאום ישראלי
תחום יצירה צייר, פרסומאי, גרפיקאי ומוציא לאור
צאצאים מיכה לבינסון, גדעון לבינסון, עודד לבינסון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם לבינסון Avraham Lewensohn (19231986) היה צייר, פרסומאי, גרפיקאי ומוציא לאור. מחלוצי ענף הפרסום בישראל ומהדמויות המובילות בתחום הקריאייטיב בענף הפרסום בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים, בנם של בנימין לבינסון[1] (שהקים את חברת הפרסום הראשונה בפלשתינה-א"י ב-1922) ופרומה[2], שהייתה בת אחותו של בוריס שץ.

לאחר סיום לימודיו בתיכון בית הכרם, התגייס לצבא האמריקאי, שם שירת במחלקה הגרפית. לאחר שירותו הצבאי למד ציור וגרפיקה ב-Ozenfant School of Fine Arts. עם שובו לישראל בשנת 1951 התמנה לעורך הגרפי של דבר השבוע וקנה לו מעריצים רבים בשל איוריו המשעשעים לטור השבועי הקבוע "מה נשמע?" שכתב דן בן אמוץ, ושהודפס מאז כספר במהדורות רבות.

בשנת 1954 הקים יחד עם מאט גורדון (Matt Gordon) ואורי (הנרי) אילון (Uri Aylon) את חברת הפרסום "גורדון לבינסון אילון", שהפכה לימים ל"שחם לבינסון אילון" ואחר כך ל"חגי לבינסון אילון". זמן קצר לאחר היווסדו, ביסס המשרד את מקומו בצמרת עולם הפרסום, והוביל יחד עם דחף, טל-אריאלי, בינג ליניאל וד"ר יעקובסון את דירוג "חמשת הגדולים" של עולם הפרסום בארץ. גורדון לבינסון אילון נחשב המשרד הראשון בארץ שאימץ, בתחילת שנות ה-60, דפוסי עבודה אמריקאיים, בכללם הצבת הקרייאטיב – הקופירייטר (שכונה אז רעיונאי) והמעצב הגרפי – במרכז המשרד, ונחשב בקרב אנשי התעשייה למשרד פרסום מוביל, בעיקר בשל רמת הקריאייטיב והעיצוב הגרפי. במשך רוב שנות פעילותו היה המשרד חממה למיטב הכוחות המקצועיים בענף הפרסום, ורבים מהגרפיקאים המצליחים בענף הפרסום ביניהם גד אולמן, דן ריזינגר, אפי, עמרם פרג', אשר אורון ועוד רכשו את ניסיונם תחת שרביט הניהול של לבינסון.

לבינסון הטביע את חותמו במספר קמפיינים פרסומיים חדשניים שזכו בפרסים בישראל ומחוצה לה בהם שיתף גם אמנים ביניהם ז'אן דוד, ג'ורג הים ובן משפחתו בצלאל (ליליק) שץ. בין לקוחות המשרד היו: אל על, צים, משרד התיירות, פורד, קודאק, הרץ, דיינרס, הלנה רובינשטיין, שוופס, שרתון, בנק הפועלים, המגפר, טמבור, אתא, שיכון עובדים, כרמל מזרחי, אמישרגז, הסנה ורבים אחרים. כמו כן, קיים המשרד קשרי עבודה עם חברות פרסום זרות ושיתף פעולה עם גרפיקאיים בינלאומיים באנגליה ובארצות הברית.

במחצית שנות ה-70, לאחר כ-20 שנים אינטנסיביות בצמרת הפרסום בישראל ובשיא הצלחתו בחר לבינסון לפרוש מעיסוק ישיר בפרסום. הוא שימש תקופה קצרה כמנכ"ל האיגוד הישראלי לפרסום אך פרש והקדיש מזמנו לתחומי עניין אחרים; ציור, חקר ירושלים וארץ ישראל, הוצאת הספרים – בית א. לבינסון – בנושאי ארץ ישראל ועוד.

בין הספרים שהוציא לאור: שני מדריכי טיולים פרי עטו מורה דרך לירושלים יהודה ושומרון, ו-"Israel Tourguide", שתי סדרות הדפסים של ציורי דייוויד רוברטס וטרנר ממסעותיהם בא"י, "מסע תענוגות לארץ הקודש" מאת מארק טוויין, "בת ירושלים הקטנה" מאת מרים הרי, "מסע אל אררט" מאת מייקל ארלן, ועוד.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבינסון היה נשוי לרות, צ'לנית, ולהם ארבעה בנים: הבמאי מיכה לבינסון, הפרופ' המלחין גדעון לבינסון, עורך הדין ואיש גלי צה"ל עודד לבינסון, ובנימין (ג'ימי) לבינסון - יועץ שיווק לחברות ומנהל בית שץ ירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]