אברהם נשר (אדלר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אברהם נשר (אדלר)
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרב אברהם נשר (אדלר) (ז' בחשון תרנ"ה, 6 בנובמבר 1894 - כ"ז בסיון תשכ"ט, 13 ביוני 1969) היה הממונה על הכשרות בירושלים במשך עשרות שנים ויו"ר לשכת הרבנות בעיר.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר מזריטש לחנה ולרב אליהו חיים אדלר. למד בישיבת תורת חסד בבריסק, אצל הרב משה סוקולובסקי, ובישיבת ראדין.

בשנת תרע"ו עבר לוורשה. נישא לבתו של הרב משה גרודזינסקי. לאחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבת "תורת חיים" וכן לרב בבית המדרש "לומדי תורה", מוסדות מיסודו של סב אשתו הרב יצחק (איצ'ה) גרודזינסקי.

בשנת תרפ"א עלה לארץ ישראל. לאחר עלייתו הצטרף לישיבת תורת חיים בירושלים העתיקה[1], ונתן שיעורים לבעלי מלאכה בבית היתומים דיסקין. כיהן כרב שכונת בית יעקב[2] ומחנה יהודה[3], ורבו של בית הכנסת האשכנזי בשכונה, "בית יהודה"[4][5]

היה מקורב לרבנים אברהם יצחק הכהן קוק, איסר זלמן מלצר וצבי פסח פרנק. כן היה מקורב למזרחי[6] ובין החותמים על מפעל התורה[7].

בשנת תרצ"ב מונה בידי הרב קוק, עם הרב משה פריצקר, לעמוד בראש מערכת הכשרות בעיר[8]. הוא מילא את התפקיד במשך 36 שנים. היה גם הראשון ששימש בתפקיד ראש מחלקת השבת של המועצה הדתית[דרוש מקור]. לאחר פטירת הרב אליהו ראם עמד בראש לשכת הרבנות בעיר[9].

לאחר פטירת הרב צבי פסח פרנק מילא הרב אדלר את מקומו בפועל במשך זמן מה[9], והוזכר כמועמד לכיסא הרב הראשי האשכנזי של ירושלים[10]. בסופו של דבר לא נערכו הבחירות במשך שנים רבות. בחורף תשכ"ה מונה על ידי מועצת הרבנות הראשית לרושם הנישואין בירושלים עד מינוי רב ראשי אשכנזי לעיר[11], זאת לאחר שהמועצה לא אישרה את בחירתו של הרב אליהו פרדס לרב הספרדי של העיר. מחלוקת התגלעה בשאלה האם ניתן היה למנות רושם נישואין בנסיבות אלו[12], המועצה הדתית המקומית, שראתה את הרב פרדס כרב העיר, סירבה להכיר במינויו של הרב אדלר.

בסוף ימיו ייסד את הישיבה לפנסיונרים "דעת זקנים" בירושלים[13].

בחורף תשכ"ז לקה בשטף דם במוח וכתוצאה בכך נשאר משותק בחלקו[14]. נפטר בשנת תשכ"ט (1969) ונקבר בבית הקברות סנהדריה באותו היום.[15]

חיבוריו התורניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרחי שושנה - ספר הגות ודרושים על התורה ומועדים. נקרא על שם אשתו הרבנית פשה רייזל (שושנה) נשר (אדלר). הספר כולל גם דברי תורה חדשים ששמע המחבר מרבו החפץ חיים.
כנפי נשרים - חידושי הלכה על משנה תורה לרמב"ם. יצא לאור על ידי בניו.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב נשר היה נשוי לרבנית פשה ריזל בתו של הרב משה גרודזינסקי ולהם ארבעה בנים ושלוש בנות, ביניהם[16]:

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרחוב המרכזי בגבעת שאול נקרא רחוב כנפי נשרים, על שם ספרו התורני "כנפי נשרים". השם שאוב מן המילים: "אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות פרק י"ט, ד), ורומז לשם משפחתו של הרב.
הסיבה בשלה הוחלט להנציח את הרב נשר דווקא במיקום זה, נעוצה בתוואי הרחב והנוח בו עובר הכביש על קו הרכס, דבר שהביא להכשרתו כשדה תעופה עבור מטוסי צה"ל במלחמת העצמאות - וכך הונצח גם מפעל זה בשם הרחוב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קבלת פנים, דואר היום, 22 באוגוסט 1933
  2. ^ ישיבת תורת ירושלים, הצופה, 17 בדצמבר 1937
  3. ^ ירושלים, הצופה, 28 באוקטובר 1938
  4. ^ מוהר"ר אברהם אדלר שליט"א, הצופה, 19 בדצמבר 1951
  5. ^ קריאה לשלום, מעריב, 24 באוגוסט 1960
  6. ^ סניף המזרחי בירושלים, להרב ר' אברהם אדלר, הצופה, 18 במרץ 1949
    ירושלים, הצופה, 21 ביולי 1944
  7. ^ משאת חובה למפעל התורה, הצופה, 2 במרץ 1942
  8. ^ לפי ההקדמה לספרו כנפי נשרים, עמ' 4
  9. ^ 1 2 רבי אברהם נשר (אדלר) שליט"א, חרות, 26 בדצמבר 1962
  10. ^ יהושע ביצור, הרב צ.פ. פרנק למנוחות, מעריב, 11 בדצמבר 1960
    יהושע ביצור, היהיו שלושה רבנים ראשיים?, מעריב, 18 בדצמבר 1960
  11. ^ נח זבולוני, הרבנים הראשיים מינו את הרב, חרות, 22 באוקטובר 1964
  12. ^ נח זבולוני, צו על תנאי יוגש נגד יו"ר המועצה הדתית ירושלים, חרות, 4 בדצמבר 1964; לשכת הרבנים הראשיים עוזיאל וניסים - רבנים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 414–418
  13. ^ ישיבת דעת זקנים, מעריב, 22 בינואר 1964
  14. ^ רב תובע פיצויי פיטורין, מעריב, 8 באוקטובר 1968
  15. ^ אברהם נשר באתר GRAVEZ
  16. ^ הרבנית פשה רייזל נשר, הצופה, 20 בדצמבר 1951