אברהם צוקרמן

**הרב אברהם צוקרמן**
לידה	21 באוקטובר 1915; ח' בחשוון ה'תרע"ו
פטירה	20 באוקטובר 2013 (בגיל 97); ט"ז בחשוון ה'תשע"ד
מדינה	ישראל
מקום פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	? – 20 באוקטובר 2013
תחומי עיסוק	ראש ישיבה

ערך זה עוסק בראש ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה. אם התכוונתם לסופר, מתרגם ומו"ל עברי בוורשה, ראו אברהם צוקרמן (מו"ל).

הרב אברהם צוקרמן (ח' בחשוון ה'תרע"ו, 2 באוקטובר 1915 – ט"ז בחשוון ה'תשע"ד, 20 באוקטובר 2013) היה ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה וראש מרכז ישיבות בני עקיבא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אברהם צוקרמן נולד בעיירה לבדוב שבליטא (השליטה בעיירה התחלפה לאורך השנים בין גרמניה, פולין וברית המועצות), לנחמיה^[1] וגיטל, במהלך מלחמת העולם הראשונה. עד גיל אחת עשרה התחנך בבית ספר תרבות היהודי המקומי, בו שולבו לימודי קודש ולימודי חול. בגיל אחת עשרה וחצי נסע ללמוד בישיבה באושמנה ששייכת לזרם ישיבות המוסר הליטאיות, וכך כל הישיבות בהן למד בהמשך. לאחר שנה עבר לישיבה בראקוב, ולאחר כשנה שם נסע ללמוד בישיבה בלידא. הוא עזב את הישיבה לאחר זמן קצר ונסע ללמוד בישיבת בית יוסף בפינסק, אחת מבנותיה של ישיבת נובהרדוק, מישיבות תנועת המוסר. בפינסק למד תורה מפי הרב יעקב ישראל קניבסקי, המכונה ה"סטייפלר" ומפי הרב שמואל וינטרוב. בישיבה בפינסק, על אף תנאי המחיה הקשים, שהה שנתיים רצופות, חזר לביתו לחודשיים, ושוב נסע לישיבה לשנתיים רצופות.

ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזכות לימודיו בישיבה, קיבל אישור עלייה לארץ ישראל (סרטיפיקט). הוא מימש את האישור, ובל"ג בעומר תרצ"ו (1936) הגיע לארץ ישראל, לנמל חיפה. מאז לא עזב הרב את ישראל, וחגג בכל שנה את יום עלייתו. כמו כן, התנגד ליציאה מארץ ישראל, אפילו למסע לפולין. עם הגיעו לישראל, נסע לבני ברק, ללמוד בישיבת בית יוסף. להפתעתו פגש בישיבה את רבו מפינסק, הסטייפלר, שעלה אף הוא לארץ ישראל.

בני עקיבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיוק שנה לאחר עלייתו לארץ ישראל, בל"ג בעומר תרצ"ז, ראה הרב צוקרמן את הרב משה צבי נריה לראשונה כשהוא נואם בתהלוכה של בני עקיבא בבני ברק. הרב נריה ביקש ממנו שישוחח עם חניכים בסניף בני עקיבא במקום, וכך נקשר הרב צוקרמן לתנועה. אחרי שנתיים של לימוד בישיבה בבני ברק, פנו אליו מהישיבה התיכונית "היישוב החדש" בתל אביב בבקשה שיצטרף לקבוצת אברכים מבוגרים הלומדים בישיבה, והוא מילא תפקיד זה כשנה. לאחר שנה בישיבת היישוב החדש, בשנת 1939, פנו אליו מבני עקיבא בבקשה שירכז את סניפי הצפון של התנועה. הרב צוקרמן עבר לחיפה, וחילק את השבוע שלו במעבר בין הסניפים.

ישיבת כפר הרא"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחורף ה'ת"ש (1940) הוקמה הישיבה בכפר הרא"ה. למהלך זה היה שותף הרב צוקרמן, שהיה פעיל בתנועה. לישיבה הגיעו 13 בחורים, והרב נריה היה הר"מ שלהם. כשהגיעה קבוצה נוספת בי' באייר, הגיע הרב צוקרמן על מנת להיות להם ר"מ. הרב פעל להכנסת לימודי חול תיכוניים לישיבה, חרף התנגדותו של הרב נריה לעניין. לשיטתו, חובתו ההלכתית של אב ללמד את בנו אומנות, חלה על לימוד לימודי חול המאפשרים הוצאת תעודת בגרות. יתרה מזו, הרב צוקרמן אף עודד את תלמידיו להוציא תארים אוניברסיטאיים, מתוך ראייה כי בימינו נדרש תואר אקדמי לשם רכישת מקצוע.

לצד תפקידו כמנהל הישיבה בכפר הרואה, כיהן הרב צוקרמן כראש המכינה לישיבות בני עקיבא גבעת שמואל (לימים, ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל). לאחר פטירת הרב נריה (1995) מונה לראש הישיבה בכפר הרואה, והרבנים פתחיה נריה (בנו של הרב משה צבי נריה) ומאיר צוקרמן (בנו של הרב צוקרמן) כיהנו זמן מה כסגני ראש הישיבה. בשנת ה'תש"ע הועבר ניהול הישיבה למרכז ישיבות בני עקיבא. בהמשך נסגרה הישיבה לזמן קצר ונפתחה מחדש בשנת ה'תשע"ג.

הרב צוקרמן שימש כיו"ר ישיבות בני עקיבא עד שלימים מונה הרב חיים דרוקמן ליושב ראש מרכז ישיבות בני עקיבא, והרב צוקרמן נשא בתואר ראש ישיבות בני עקיבא.

בנוסף לכך כיהן הרב עד ליום מותו כיו"ר העמותה של ישיבות ואולפנות שונות כגון ישיבת בני עקיבא נתניה, אולפנת בני עקיבא רעות ועוד.

הרב צוקרמן הוצב במקום האחרון הסמלי ברשימת הבית היהודי במערכות הבחירות לכנסת השמונה עשרה (מקום 34)^[2] והתשע עשרה (מקום 80)^[3].

אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אברהם צוקרמן היה בין אחרוני תלמידי ישיבת נובהרדוק. הוא אושפז שלושה ימים לפני מותו בבית החולים הלל יפה בחדרה, לאחריהם נלקח לביתו בכפר הרא"ה שם נפטר בט"ז בחשוון ה'תשע"ד, 20 באוקטובר 2013, בגיל 98.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב צוקרמן הותיר אחריו את אשתו, רבקה, שלוש בנות ושני בנים. בתו בלהה נשואה לרב מרדכי גרינברג נשיא ישיבת כרם ביבנה. בתו שרה הייתה נשואה לרב חנוך הכהן פיוטרקובסקי, ממייסדי ישיבת בני צבי בבית אל. נכדו הוא העיתונאי שלמה פיוטרקובסקי. נכד אחר הוא הרב עקיבא צוקרמן, המכהן כרב קיבוץ עין הנצי"ב.