אברהם קסטנבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם קסטנבוים
לידה 7 בספטמבר 1896
דרוהוביץ'
פטירה 24 במרץ 1956 (בגיל 59)
ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם (אברהם אהרן) קסטנבוים (קסטנבאום) (כ"ט באלול תרנ"ו, 1896, דרוהוביץ'י"ב בניסן תשט"ז, 24 במרץ 1956, ירושלים), הקים יישובים וישיבות רבים, ושימש בתפקידים ציבוריים רבים: ממייסדי תנועת הפועל המזרחי, גזבר הפועל המזרחי, חבר הדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל, חבר ההנהלה המייסדת של האנציקלופדיה התלמודית ועוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו קיבל חינוך תורני-חסידי ולמד בישיבתו של רבי אברהם קיטיגורודסקי ובבית-מדרשם של אדמו"רי דרוהוביץ' (לבית שפירא), אשר תמכו בישובה המיידי של ארץ-ישראל וקיימו בבית-מדרשם אסיפות ציוניות. בלימודיו הוכיח שקדנות וחריפות, וכן התעניין והתמצא גם בספרות והגות יהודית כללית. ולמד בכוחות עצמו את השפות העברית והגרמנית.

הוא שירת בצבא האוסטרי במלחמת העולם הראשונה, ואמו טרחה להעביר אליו מזון כשר במאמצים מרובים, שכן בלא כך היה מסתפק בלחם ובמים. מלחמה זו, אשר בה חיילים יהודים שפכו את דמם למען שני הצדדים, אך לא למען עם ישראל וארץ ישראל – חיזקה בו את הרעיון הציוני.

בהיותו מבאי ביתו של האדמו"ר מדרוהוביץ', דבקה גם בו החיבה לציון. יחד עם רבי אביעזר שפירא, בנו של האדמו"ר, ייסד בווינה קואופרטיב לכריכת ספרים, כהכנה לעלייה לארץ ישראל.

בתחילת שנות ה-20, באדר תרפ"ב עלה ארצה כחלוץ עם קבוצת חלוצים דתיים מפולין שעלתה דרך וינה. בקבוצה זו היו מספר חלוצים ממשפחת אדמו"רי דרוהוביץ', כגון המשורר ש. שלום (שלום שפירא) ואחיו יצחק שפירא (אשר ניהל במשך שנים רבות את בית הספר הריאלי בחיפה).

הוא היה ממייסדי תנועת "הפועל המזרחי", יחד עם האדמו"ר מדרוהוביץ' ר' ישעיהו שפירא ("האדמו"ר החלוץ"), ישעיהו ברנשטיין וחברים נוספים. ובמועצה השנייה של הפועל המזרחי (ו' בכסליו תרפ"ד, פתח תקווה) נבחר כחבר הוועד-הפועל של התנועה.

לאחר הוועדה הרביעית של הפועל המזרחי, בה נתקבלה החלטת הרוב בדבר כניסה להסתדרות העובדים הכללית, היה גם הוא בין המחייבים את ההצטרפות ל"הסתדרות".

כמו כן כיהן כראש המרכז החקלאי של הפועל המזרחי.

בשנת תרצ"ב 1932 הוא חתם עם דוד בן-גוריון על הסכם שיתוף פעולה נרחב בין ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים לבין הסתדרות הפועל המזרחי, הסכם זה הניח את היסוד לשותפות אשר כונתה ברבות הימים - "הברית ההיסטורית" (בין מפא"י לבין המפד"ל).

בשנות ה-40 היה חבר הסיעה המרכזית "תורה ועבודה" של הפועל המזרחי, בראשות משה שפירא.[1]

הוא אשר נתן את השם "בני-עקיבא" לתנועת הנוער אשר חרתה על סמלה: "תורה ועבודה".[2] וכן הציע את השם "אליצור", ביחד עם הרב משה צבי נריה, לאגודת הספורט הדתית.

אברהם קסטנבוים עמד בראש המרכז החקלאי של "הפועל המזרחי" והיה ממניחי היסוד הן ליישובים רבים והן לישיבות "מודרניות", כגון: מושב שדה יעקב, כפר יעבץ, קיבוץ יבנה, כפר חסידים, כפר הרא"ה, כפר אברהם, כפר פינס, כפר הנוער הדתי[3] (ליד כפר חסידים), ישיבת ההסדר "כרם ביבנה" (ישיבת ההסדר הראשונה), הישיבה התיכונית בכפר הרא"ה (הישיבה הראשונה של תנועת "בני-עקיבא"), הישיבה התיכונית "נתיב מאיר" (בירושלים), הישיבה הטכנולוגית "תורה ומלאכה" (בפתח תקווה).

כישוריו הארגוניים, ידיעותיו הנרחבות, מסירותו למשימותיו וקסם דיבורו הטילו עליו תפקידים רבים: חבר המרכז העולמי של תנועת המזרחי והפועל המזרחי והגזבר של תנועה זו, חבר הדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל (עד יום מותו), פעילות נמרצת בקונגרסים ציוניים רבים, חבר ההנהלה המייסדת של האנציקלופדיה התלמודית, יושב-ראש הנהלת "הצופה", חבר הנהלת בנק המזרחי, ממייסדי חברת "משכנות" להקמת שכונות דתיות בארץ ישראל ועוד.

עומס העבודה והמאבקים הקשים הכריעו את ליבו והוא הלך לעולמו ביום י"ב בניסן תשט"ז 1956.

מדבריו בשנת תרפ"ד 1924:

התיישבותנו צריכה ללמוד מן החסידות ומן תנועת המוסר. החסידות מלמדת רעות ועזרה הדדית במובן הדתי-רוחני. כחסידים – למדנים ופשוטי-עם מתפללים יחד ושרים-רוקדים יחד ומתעלים לכלל אחד – כן נבסס את ישובינו החקלאיים על קשר נפשי בין חבר לחבר וקשרם לתנועה כולה.

תנועת-המוסר מלמדת חסד, ענווה ונקיות-דעת, מידות אלה הכרחיות הן לחברה עובדת דתית. אל נסתפק ב'סור מרע', אלא נשאף גם ל'עשה טוב' ביחידות ובציבור.

מתוך "פרקי חיים של חלוץ דתי" – זכרונותיו של נתן גרדי, ממייסדי "הפועל המזרחי" והרבנות הצבאית

קסטנבוים נקבר בבית הקברות סנהדריה.[4]

הנצחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית אברהם, שבשכונת כפר אברהם בפתח תקווה, נקרא על שמו.

כמו כן נקרא על שמו "גן אברהם קסטנבאום" בפתח תקווה, בצומת הרחובות הרב ריינס ורמח"ל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האנציקלופדיה של הציונות הדתית כרך ה, ערך קסטנבוים אברהם.
  • "הצופה" י"ג באייר תשט"ז, שלושים לפטירתו.
  • נתן גרדי, פרקי חיים של חלוץ דתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]