אגדלך אלהי כל נשמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מנגינות, פירושים, תפוצה.. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מנגינות, פירושים, תפוצה.. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

"אֲגַדֶּלְךָ אֱלהֵי כָל נְשָׁמָה" (או בקיצור "אֲגַדֶּלְךָ") הוא פיוט מסוג "רשות לקדיש" שנכתב על ידי הרב אברהם אבן עזרא. במקורו, הפיוט נועד לשמש הקדמה לאמירת הקדיש שלפני ברכות קריאת שמע של שחרית, אולם ברבות השנים הוא הופקע מייעודו המקורי ומשמש כיום במגוון הקשרים.

אגדלך

אֲגַדֶּלְךָ אֱלהֵי כָל נְשָׁמָה וְאֹודְךָ בְּרֹב פַּחַד וְאֵימָה[1]:

בְּעָמְדִי תּוֹךְ קְהָלְךָ צוּר לְרוֹמֵם לְךָ אֶכְרַע וְאֶכּוֹף רֹאשׁ וְקוֹמָה:

רְקִיעֵי רוּם הֲלֹא נָטָה בְּמִבְטָא וְהַָאָרֶץ יְסָדָהּ עַל בְּלִימָה[2]:

הֲיוּכַל אִישׁ חֲקוֹר אֶת סוֹד יוֹצְרוֹ (י"ג: סוד אל יצרו) וּמִי הוּא זֶה בְּכָל קֵדְמָה וְיָמָּה:

מְרוֹמָם הוּא עֲלֵי כָל פֶּה וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר הִפְלִיא וְעָשָׂה כֹל בְּחָכְמָה:

וְיִתְגַּדַּל בְּגוֹי קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְמָא:

מחבר הפיוט מתאר יהודי העומד למול אלוהיו בפחד ואימה, ומתקשה להסביר את גודלו של האל, מכיוון שאין אפשרות לתאר את גודלו האינסופי והלא ניתן להשגה או תיאור במילים, הוא מסביר את הגיחוך בסברה האנושית שאדם בן תמותה יוכל לתאר את מי שברא אותו; אך הוא בכל זאת פונה לשבח את הבורא ומתאר את החלק אותו הוא יכול להשיג וכפי שאר בני האדם, שאצלם האל מרומם ומשובח הוא בפי כל פה על חכמתו הנפלאה שניכרת במעשיו ובברואיו.

הפיוט מסיים בתפילה המיוסדת על תפילת קדיש, שיתגדל ויתקדש שמו של הבורא בעמו - עם ישראל, ולעיני כל העולם כולו. הפיוט, שמסיים בתפילה המבוססת על הקדיש, משמש גם כפתיח לקדיש בקהילות מסוימות לפני תפילת שחרית.

פיוטו זה של אבן עזרא נפוץ בקרב קהילות עדות המזרח, בין השאר אצל יהודי חלב, שחותמים את השיר בשירת הבקשות, לפי מנגינות מתחלפות בהתאם לאותה שבת; יהודי בבל שנוהגים לשירו לאחר תפילת שיר הכבוד של יום ראשון. בקרב קהילות יהודי גאורגיה, נהוג לזמר את הפיוט, בניגון מיוחד לפני תפלת ערבית של מוצאי שבת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צירוף זה "ברב פחד ואימה" נמצא כבר בשירו של רבי שלמה אבן גבירול שפל רוח.
  2. ^ על פי ספר איוב, פרק כ"ו, פסוק ז': "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי-מָה". ומפרש הראב"ע (שם): "תולה ארץ על בלימה - שתי מלות כעניין כי הארץ תלויה באמצע הגלגלים".