אגף 6
אגף 6 (מוכר גם בשמות "אולם מספר 6" ו"חדר טיפולים מספר 6") הוא סיפור קצר מאת אנטון צ'כוב. הסיפור עוסק ברופא הגר בעיר נידחת, ומואס בשגרת יומו המייגעת, המתיידד עם אחד ממטופליו באגף לחולי נפש, סטודנט לשעבר הסובל מפארנויה, ומגלה בו שותף שיחה מרתק. בבסיסו של הסיפור הדיאלוג בין השניים, והצורה בה הקולגות של אותו רופא מקבלים את הדיאלוג.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1890 בהיותו רופא במקצועו, נסע צ'כוב למזרח רוסיה, אל מושבת העונשין שבאי סחלין. במהלך שהותו שם ניהל אלפי ראיונות עם האסירים במטרה לערוך מפקד אוכלוסין. למסע מפרך זה, ולמראות הקשים שראה בסחלין, מייחסים את ההשראה העיקרית לכתיבת "אגף 6".
פרטי העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור נפתח בתיאור מפורט, כמעט קולנועי, של האגף המטונף, הנמצא בבית חולים מבודד המוקף ביער סרפדים, בעיירה נידחת. אנחנו נכנסים אל האגף ופוגשים שם את ניקיטה, חייל בדימוס, הוא הסניטר המטפל בחולים ביד קשה ואלימה. אחריו מוצגים החולים באגף 6, חמישה במספר: המשותק האדמוני, מוישל'ה היהודי (המטופל היחידי שמותר לו לצאת ולחזור אל האגף בצורה חופשית), איוואן דימיטריץ' גרומוב – סטודנט לשעבר הסובל מפארנויה, איכר שמן במצב קטטוני, ועירוני לבקן בעל פיקסציה למדליות ואותות כבוד וגבורה.
בהמשך מוצגת דמותו של הרופא הממונה על בית החולים, אנדריי יפימיץ' ראגין. ד"ר ראגין חלם על קריירה רוחנית ככומר, אך חלומו נקטע כשאביו הודיע לו כי ינשל אותו אם יעשה זאת, ותחת זאת כיוון אותו אל המדעים המדויקים. ד"ר ראגין עושה את עבודתו בחוסר חשק, ומזמן ויתר על ניסיון לשנות או לשפר את המוסד הרפואי בו הוא עובד – מוסד מושחת וחסר אמצעים. הוא ממעט לבקר בו ככל האפשר, תחת זאת הוא מעדיף להישאר בביתו ולקרוא ספרים, או לשוחח עם ידידו מיכאל אוויריאניץ', "האיש היחיד שחברתו אינה מכבידה על ד"ר ראגין."
באחד מערבי האביב נקלע הד"ר לאגף 6, בעקבות צעקות שהוא שומע מבפנים. בתוך האגף הוא נתקל באיוואן דימיטריץ' אשר צורח עליו ומאשים אותו בנוכלות וברמאות. לאחר שהד"ר מצליח להרגיע אותו מעט, מתפתח ביניהם דיאלוג בו מגלה הד"ר שאיוואן דימיטריץ' הוא למעשה סטודנט לשעבר, וכי הוא למעשה אדם משכיל וחד מחשבה. ראגין, שלא היה לו עד כה שותף שווה ערך לשיחות פילוסופיות מגלה את השותף הנכסף באגף לחולי הנפש.
מאז מתחיל לבקר הד"ר באגף 6 לעיתים קרובות, ומבלה שם שעות בשיחות עם איוואן דימיטריץ'. סביבו, מתחילה חרושת של שמועות באשר למערכת היחסים התמוהה בין הרופא למטופלו הפאראנואיד. ד"ר חובוטוב, רופא צעיר בבית החולים אשר חותר תחת ראגין, ומעוניין במשרתו, מארגן ועדה בעירייה אליה מוזמן ראגין בתואנת שווא, ובמהלכה מגלה שאותה ועדה מיועדת למעשה כדי לבחון את שפיותו שלו. בערב מגיע ידידו מיכאל אוויריאניץ' ומפציר בו שיסע איתו לנופש במוסקבה ובוורשה. ד"ר ראגין, שכל חייו חי באותו הבית ועם אותם ההרגלים לא שש לצאת להרפתקה, אך העלבון מן הקולגות שלו מדרבן אותו לצאת בכל זאת.
מיכאל אוויריאיץ' מתגלה בטיול כאדם בלתי נסבל, רועש, מתנשא ונפוח. בוורשה הוא מפסיד במשחק קלפים 500 רובל (סכום עתק) ומבקש מן הד"ר להלוות לו את הסכום. כשחוזרים השניים לעיר, נמכר ביתו של הד"ר והוא, בהיותו חסר כול, היות שידידו אינו מסוגל להחזיר את סכום העתק שלווה ממנו, נאלץ לעבור לדירה קטנה יותר. בדיכאונו הוא שותה יותר ויותר. יום אחד, מגיעים לבקרו מיכאל אוויריאניץ' וד"ר חובטוב. הוא מתפרץ עליהם ועובר התמוטטות עצבים.
יום למחרת מקבל ד"ר ראגין בקשה להגיע אל בית החולים להתייעצות רפואית. ד"ר ראגין, השמח שהתפרצותו מאמש נשכחה, מגיע ברצון, ומגלה כי מדובר במלכודת, וד"ר חובטוב למעשה מאשפז אותו בכפייה. אחרי יומיים באגף 6 מת ד"ר ראגין.
תרגום עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר תורגם לעברית בשנת תשל"א בשם "האולם מספר 6" על ידי יהודה רכב וראה אור במשרד הביטחון – ההוצאה לאור בספריית תרמיל.
ב-1992 עלתה ההצגה "אולם מספר 6" בעיבודו של נוריאל טוביאס בתיאטרון חיפה.
ב-2009 יצא בהפקה רוסית סרט בבימויו של אלכסנדר גורנובסקי וקארן שקנאזארוב.
ב-2011 עלתה ההצגה "אגף 6" בתיאטרון הסימטה. את ההצגה ביים יפים קוצר, שגם עיבד את הסיפור למחזה יחד עם עירד רובינשטיין. בהצגה עשה קוצ'ר שימוש באומנות הקומדיה דל ארטה, ובמסיכות מסוגים שונים ככלי להמחשת הטירוף המשתלט על גיבורי המחזה. ההצגה רצה כשלוש שנים ברציפות. בהצגה השתתפו: גיא אלון/אייל היינה-גלי, אבי עדוי, אלון אורבך, ניר רווח/בר פלד, ועירד רובינשטיין. ב-2012 זכו קוצ'ר ורובינשטיין בפרס "קיפוד הזהב" על עיבוד "אגף 6" לבמה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טריילר ההצגה בתיאטרון הסימטה 2011, ב-YouTube
- "אגף 6" בפרויקט גוטנברג (באנגלית)