אגריפה פוסטומוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגריפה פוסטומוס
Agrippa Postumus
פסל של אגריפה פוסטומוס, מוזאון הלובר
פסל של אגריפה פוסטומוס, מוזאון הלובר
לידה 26 ביוני 12 לפנה״ס
רומא, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג אוגוסט 14 (בגיל 25)
פיאנוזה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרקוס ויפסניוס אגריפה פוסטומוסלטינית: Marcus Vipsanius Agrippa Postumus; ‏ 12 לפנה"ס - 14 לספירה) הידוע גם כאגריפה פוסטומוס היה אציל רומאי מהשושלת היוליו-קלאודית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגריפה נולד בשנת 12 לפנה"ס, לאמו יוליה שהייתה בתו של הקיסר אוגוסטוס ולאביו מרקוס ויפסניוס אגריפה, מפקד הצבא הבכיר ביותר של הקיסר וחברו הקרוב. מספר חודשים לפני לידתו נפטר אביו. הוא היה גם דודו של הקיסר קליגולה מצד אמו, בן דוד מדרגה שנייה של הקיסר קלאודיוס, ודוד רבא של הקיסר נירון.

אגריפה נקרא על שם אביו המת ולאחר לידתו נלקח להתחנך בביתו של אוגוסטוס ותחת הדרכתו. אולם בניגוד לאחיו הבכורים, גאיוס ולוקיוס, לא אומץ אגריפה על ידי אוגוסטוס. ייתכן, שהסיבה לאי אימוצו הייתה בכך שאוגוסטוס לא ראה באגריפה יורש.

עם זאת, בעקבות מותו של לוקיוס בשנת 2 ושל גאיוס בשנת 4, אימץ אוגוסטוס מחוסר ברירה את אגריפה וטיבריוס כבניו. אימוץ זה הפך את אגריפה לאויבו של טיבריוס ואמו ליוויה מכיוון שהדבר איים על מעמדו של טיבריוס כיורשו של אוגוסטוס. למרות זאת וככל הנראה, לאימוצו על ידי אוגוסטוס לא הייתה שום כוונה פוליטית והדבר נעשה מסיבות אישיות של אוגוסטוס.

ההיסטוריונים של העת העתיקה מתארים את דמותו של אגריפה באופן שלילי כטיפוס גס רוח, טיפש, חסר צניעות והולל הנתון להתפרצויות זעם אלימות. ככל הנראה הוא היה פחות מוכשר מאחיו הבכורים וזו אחת הסיבות שאוגוסטוס, שחשק תמיד שצאצא שלו ירש אותו, לא הועיד אותו להיות יורשו.

ידוע כי אוגוסטוס התעלם מאגריפה בסדר הירושה ונמנע מלתת לו תפקידים חשובים, לדוגמה בשנת 7 לספירה כאשר נשלחה תגבורת צבאית לטיבריוס שעסק בדיכוי המרד הפאנוני, לא היה אגריפה בן ה-19 חלק מן המשלחת הצבאית. דברים אלה הגבירו את תסכולו ואכזבתו של אגריפה שכן חש שאוגוסטוס מונע ממנו את מקומו הראוי בסדר הירושה.

לא ידוע הסיבה הוודאית לכך, אך אגריפה הוגלה על ידי אוגוסטוס לסורנטום בשנת 7 לספירה, התנהגותו האלימה בגלות הביאה למעברו לאי פלנסיה שם הושם תחת משמר צבאי. גלותו הפכה לקבועה על ידי סנאטוס קונסולטום.

כשהיה ברור שאוגוסטוס עומד למות ושטיבריוס ירש אותו כקיסר, הוכנה קנוניה ברומא. עיקריה של הקנוניה היו מניעת הגלות על ידי חילוצם של אגריפה בן ה-28 ואמו יוליה, שאף היא הייתה בגלות בשל ניאופיה, אחרי מותו של אוגוסטוס, הבאתם ללגיונות הרומאים שחנו בגרמניה והכרזה על אגריפה כיורשו של אוגוסטוס והקיסר החדש. הקושרים גם הפיצו את שמו של אגריפה כמועמד אפשרי לרשת את אוגוסטוס והם ככל הנראה היו המקור לשמועה שטקיטוס מדווח עליה שכביכול לפני מותו אוגוסטוס ביקר את אגריפה במקום גלותו והתכוון לבטל את הגלייתו ולהחזירו לרומא.

אולם הקנוניה נתגלתה ואגריפה הוצא להורג לפני שהקושרים יכלו לחלצו, לא ברור על פי פקודתו של מי התבצעה ההוצאה להורג אולם ככל הנראה זה היה מעשה ידיו של אוגוסטוס, אחד ממשרתיו או ליוויה ולפי תגובתו המופתעת של טיבריוס כשהודיעו לו על ההוצאה להורג הוא לא היה מעורב בכך.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Albert Earl Pappano, Agrippa Postumus, Classical Philology, Vol. 36, No. 1. (Jan, 1941), pp. 30-45

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגריפה פוסטומוס בוויקישיתוף