הציפייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אדוונט)
עוזר-כומר בכנסייה אפיסקופלית מדליק זר אדוונט (הנרות בצבע סגול, צבעה הליטורגי של העונה).

הציפייהלטינית: Adventus) היא העונה החגיגית שלפני חג המולד, המצוינת במרבית הכנסיות המערביות, כולל הכנסייה הקתולית הרומית, הכנסייה האנגליקנית וחלק גדול מהפלגים הפרוטסטנטיים, אם כי לא בקרב האוונגליקלים ועוד כמה. לשיטת כמעט כל הכנסיות,[1] תקופת הציפייה מתחילה ביום ראשון הרביעי שלפני חג המולד, ללא קשר למספר השבועות המדויק, ונמשך עד ערב החג עצמו. הוא מהווה את פתיחת השנה הליטורגית בכנסיות המערביות. מקור המונח בלטינית במובן של "ביאה" או "הגעה". זהו תרגום המילה היוונית "פארוסיה" (παρουσία), הביאה השנייה. הציפייה היא כפולה: לידת ישו בשעתו והן את הייחול לביאתו בשנית. התקופה היא אחת משתי העונות החשובות של הלוח הליטורגי הנוצרי, יחד עם התענית שלפני הפסחא.

תקופת הציפייה מצוינת במסורות רבות לפי השיוך הכנסייתי והאזור הגאוגרפי. אצל לותרנים ואחרים נהוג להעניק לילדים "לוח שנה של תקופת הציפייה", ובאמצעותו הם יכולים לחשב את הימים שנותרו מ-1 בדצמבר עד חג המולד. בבית ובכנסייה רבים תולים זרים חגיגיים עם ארבעה נרות, שכל אחד מהם מודלק מדי יום ראשון עד תום העונה. הצבעים הליטורגיים (כלומר, הגוון המתחלף של מדי הכמורה, המפה על המזבח וקישוטים בתוך הכנסייה) הנהוגים בזמן הציפייה הם סגול או כחול. ישנן תפילות מיוחדות רבות לעונה, לפי נוהגי הכנסיות השונות, ומקראות מכתבי הקודש. מקהלות מתחילות לשיר מזמורים ברוח החג ברחובות. ישנן מסורות עממיות רבות שהתפתחו והתווספו לציפייה, כמו גם תוספות חילוניות שהתקבעו, דוגמת עריכת קניות, השמעת שירי חג המולד של הלהקות הפופולריות, הוצאת סרטים ברוח משפחתית לאקרנים וכו'.

בכנסיות המזרחיות השונות נוהגים לצום ארבעים יום בטרם חג המולד ואין מקבילה מדויקת לציפייה. בעבר נהגו גם הקתולים המערביים לצום ולהתענות בתקופה, ויש שעדיין מקפידים על כך בימים כמו ה-7 בדצמבר (ליל העיבור ללא חטא) וה-24 בו, ערב חג המולד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הציפייה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למעט הקתוליות שאינן נוהגות לפי פולחן רומי אלא הפולחן האמברוזיאני או של המוזערבים, הסופרות שישה ימי ראשון.