אוהד אזרחי

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוהד אזרחי בכנס רבני היהדות המתחדשת בבולדר, קולורדו

אוהד (פלא) אזרחי (נולד בישראל, 1965) הוא מורה לשמאניזם מיני ורב מוכר על ידי התנועה להתחדשות יהודית. היה מורה בבית הספר לשמאניזם מיני איסטא[1]. עבודתו מושפעת מהקבלה, החסידות, טנטרה וזן בודהיזם. פרסם מספר ספרים בתחומים אלו והיה שותף להקמה של מספר קהילות ומיזמים רוחניים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעורים, חזרה בתשובה ותקופת בת עין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרחי נולד בקריית מוצקין בשנת 1965 בבית חילוני. מצד אמו הוא נצר למשפחת עבו מצפת [דרוש מקור]. למד בבית הספר התיכון לחינוך סביבתי שבמדרשת בן-גוריון. בתיכון החל להתעניין בדרך תרבויות האדמה האינדיאניות, הבודהיזם, והזן. בסוף ימי התיכון, בעקבות קריאה בכתבי מרטין בובר, התקרב אל המחשבה החסידית וחזר בתשובה, בהדרכת ישראל חברוני [דרוש מקור]. אזרחי הצטרף לחסידי בעלז, והאדמו"ר רבי ישכר דב רוקח ערך את חתונתו עם חברתו מימי התיכון, רות. לאחר כמה שנים בהן למד תלמוד והלכה שלחו האדמו"ר ללמוד בישיבת המקובלים 'שער השמים' [דרוש מקור].

אזרחי השתלם בענפי החסידות השונים, בקבלה ובקבלת האר"י, למד אצל הרב אשר לוסטיגמן, המשיך כתלמידו של הרב שג"ר, והיה תלמידו הקרוב ומזכירו האישי של הרב יצחק גינזבורג. בשנת 1989 היו בני הזוג אזרחי חלק מגרעין של שבע משפחות מתלמידי הרב גינזבורג, ויחד ייסדו את היישוב בת עין בגוש עציון, שם חיו עד שנת 2000. הזוג אימץ שתי בנות, ולאחר זמן נולד בנם המשותף יהוא-שלם [דרוש מקור]. אזרחי לימד ב"מדרשת בת עין", בארגון גל עיני של הרב גינזבורג, בישיבת ההסדר עתניאל, בישיבת ההסדר רמת גן, בישיבת שיח יצחק, בבית המדרש של האוניברסיטה העברית בהר הצופים, ועוד[2][3].

בשנת 1994 פרסם את הקונטרס "עולמות הספק", ביאור למערכת האמונות והדעות של הדמויות בספר איוב[4]. הספר ספג ביקורת מצד רבנים, שלא אהבו את הגישה שאותה נקט אזרחי, המאדירה את החיפוש והטלת הספק על-פני המסורת והאמונה [דרוש מקור].

בשנת 1997 עסק יחד עם ד"ר יצחק חיות-מן[5] בפיתוח חזון של ירושלים והמקדש שבתוכה כמקדש עתידי לכל העמים. השניים יזמו ותכננו תוכנות מחשב המוקדשות למדיטציה קבלית, ואף הצעה להקמת מקדש וירטואלי באינטרנט, תוך שימוש במציאות מדומה. יחד פרסמו את הספר "הישן יתחדש והחדש יתקדש". בספר פיתח אזרחי את הרעיון הרואה בארוטיקה בסיס לתפיסת הקדושה כפי שהתבטאה, לטענתו, במקדש העברי בירושלים ובמגילת שיר השירים.

עזיבת העולם האורתודוקסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות התשעים קרא אזרחי ליתר פתיחות של היהדות כלפי השפעה בין-דתית, בפרט זו הבאה מדתות המזרח, וליתר פתיחות בתחום המיני, דבר שעורר עליו מחלוקות רבות וגרם להוצאתו מן הקונצנזוס הרבני. אזרחי טען כי על-פי ההלכה עצמה, אין הכרח להימנעות מיחסי מין לפני הנישואין, ושניתן לעשות זאת במסגרת של ההיתר ההלכתי של פילגשות, הניתנת להבנה כיחסי "חבר-וחברה" הנהוגים כיום בין בני זוג שאינם נשואים. הוא טען כי המצב בו בני הישיבות מגיעים לבגרות מינית בגילאי העשרה אך אינם מורשים לקיים כל מגע של קרבה בין המינים לפני החתונה, המתרחשת בגיל מבוגר יותר, איננו מצב בריא, ואין בו גם משום צניעות. בעקבות מאמר שכתב על כך יאיר שלג במקומון כל העיר, דרשו ממנו רבני ישיבת שיח יצחק, בה לימד, לחזור בו בפומבי או לעזוב את הישיבה. אזרחי בחר לעזוב, ופנה ללמד מחוץ למוסדות העולם האורתודקסי [דרוש מקור].

אזרחי הצטרף למכון מיל"ה בירושלים, שאותו ניהל מרדכי גפני[6]. במכון מיל"ה לימד אזרחי ועסק במחקר היחס לריקוד ולעבודה עם הגוף במחשבה היהודית לדורותיה. לאחר עזיבתו של גפני את ישראל בעקבות טענות שתקף מינית, ניתק אזרחי את קשריו עם גפני. עם זאת, בשנת 2023 הודיע כי הוא מתחרט על ניתוק הקשרים עם גפני וכי באותה שנה הוא וגפני עתידים לכתוב מחדש את הספר "מי מפחד מלילית"[7].

בעקבות הרצאה שהעביר בירושלים על יהדות ואקופמיניזם, הוזמן על ידי פרופסור איירין דיאמונד להצטרף כעמית מחקר בתחום האקופמיניזם באוניברסיטת אורגון [דרוש מקור]. בתקופתו שם נסמך לרבנות על ידי הרב זלמן שחטר-שלומי[8].

קהילת המקום ("ישיבאשראם")[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, לאחר תקופה שבה כיהן כעמית מחקר באוניברסיטת אורגון, שב אזרחי לארץ והקים את "קהילת המקום", שכונתה גם "ישיבאשראם" (הלחם של "ישיבה" ו"אשראם") במצוקי דרגות שבמדבר יהודה[8].

אזרחי הגה במקום תוכניות לייסודה של יהדות רוחנית חדשה, הקשורה לתנועת ה-Jewish Renewal האמריקאית אך לא כפופה לה. החיים באשראם היוו מעין מעבדה אנושית לבחינת דרכי חיים חדשות ודרכים חדשות לחגוג בהן את החגים היהודיים וטקסי המעבר. הרבה מהתובנות שנוצרו בעקבות הלימוד המשותף וההתנסות של הקהילה כונסו לאחר זמן בספרו של אזרחי "חגיגה - על משמעות חגי ישראל ולוח השנה העברי". הביבליותרפיסטית תמר פלג מספרת בספרה "לגשת אל הערפל" על התנסויותיה עם אזרחי בקהילת המקום שפתחו לה צוהר חדש להבנת היהדות. אזרחי וקהילתו היוו גם השראה כללית לסופרת יוכי ברנדס בכתיבת ספרה "לכבות את האהבה" (2001) העוסק בקבוצה מיסטית החיה לחופי ים המלח.

קהילת המקום הביאה לארץ את שיטת "מעגלי הקשבה" The Way of Council מהמרכז באוהאי, קליפורניה איתו עמדה בקשר הדוק. בנוסף עסקה הקהילה במפגשי הידברות עם ערבים על בסיס רוחני, וייסדה את "מפגש השלום והזיכרון המשותף ליהודים ולערבים ביום הזיכרון, יום העצמאות והנכבה". קהילת המקום העניקה ליווי רוחני לחולים סופניים והכשירה מתנדבים בתחום, שקיבלו הדרכה רוחנית - יהודית, בודהיסטית ומדיטטיבית [דרוש מקור].

בהשפעת קהילות אחיות מהעולם, כדוגמת קהילת תמרה (Tamera) שבפורטוגל, ובעידוד אזרחי, פנו חברי הקהילה לבחון מחדש את נושא המשפחה והזוגיות בתוך קהילה אינטימית, ובפרט בחנו רעיונות של יחסי מין חופשיים בתוך הקהילה. ניסויים אלה לא התקבלו יפה על ידי חלק מבני קהילתו של אזרחי, שנמשכו באותם ימים אחר מורה רוחנית אחרת, קטיה סידר ממושב אודים. בשנת 2005 הודיע אזרחי על סיום הניסוי של הישיבאשראם ופירוק קהילת המקום. חלק מחברי הקהילה שרצו להמשיך באורח חיים של יחסי מין חופשיים עברו לחיות בקהילת תמרה בפורטוגל, ויחד עם אחרים הקימו את היוזמה להקמת "הכפר לחקר השלום" (PRV) [דרוש מקור].

בתקופתו בקהילת המקום הכיר אזרחי את בת זוגו כיום, דון שרי (אז בראונוויט), שהצטרפה אל הקהילה בשנת 2003 [דרוש מקור].

לאחר התפרקות קהילת המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 עברו אזרחי ובת זוגו לראש פינה, שם הקימו את "בית-הספר לאהבה וקבלה", המתמקד בהוראה של אהבה כאורח-חיים, פוליאמוריה ותרגול של רוחניות מינית, בהשראת מקורות קבליים ואחרים. במסגרת זו הוציא לאור את ספריו של דייוויד דיידה. בפתיח לאתר של בית-הספר הציג אזרחי את שיטתו:

"...שואבת ממקורות קבליים ראדיקליים, שצונזרו על ידי הממסד הרבני וסומנו לרוב כ"כופרים". היא מתחברת מחדש לאנושות כולה, בלי הבדלי דת, לאום ומין. היא מתחברת מחדש לטבע הפראי שלנו, ולאסכולות רוח מהעולם כולו: טנטרה, שמאניזם, סופיזם, הינדואזם והבודהיזם. הקבלה שלנו מקבלת את האדם כולו, מהכתר ועד המלכות, לכן היא עוסקת הרבה גם במיניות — היסוד שרבים וטובים הסתבכו איתו קשות — ומכניסה גם אותו לאינטגרציה מלאה עם הלב והתודעה"[9].

בראש פינה ניהלו אזרחי ודון מרכז רוחני בשם "בית מרחב-יה", שפעל כשלוש שנים[10]. בשנת 2009 עבר יחד עם חלק מבני קהילתו, שנודעה בשם "השבט העברי המתחדש", למושבה יבנאל[11], ולאחר כשנה עברו אזרחי ודון לקיבוץ בית אורן, שם התגוררו עד 2019 [דרוש מקור].

בשנת 2011 הקימו תלמידיו של אזרחי את "נביעה - האקדמיה העברית של הרוח", בתל אביב. אזרחי ושותפו לדרך, השמאן העברי שמואל שאול, לימדו במקום את תפישתם ביחס לקיומה של דרך רוחנית עברית, הקרובה יותר לשמאניזם מאשר ליהדות של היום. אזרחי הדגיש בהרצאותיו את הצורך "לנקות את היהדות" משלושה גורמים שאותם הוא מכנה "שלושה וירוסים פוסט-טראומטיים שהשתלטו על המנגנון היהודי":

  • התנשאות על הגויים (גזענות יהודית)
  • ריחוק וניכור מהטבע
  • דיכוי היסוד הנשי בעולם, רתיעה מארוס ומהמתח הבריא שנוצר בין יסודות הקיום הזכריים והנקביים (אשר שניהם גם יחד מותנו והוקטנו ביהדות כדי להקטין את עוצמת המתח האירוטי) [דרוש מקור].

את השורש לתופעות הפוסט-טראומטיות הללו רואה אזרחי ברפורמה הפולחנית של יאשיהו מלך יהודה, אשר כפה מהפכה מונותאיסטית בכוח החרב, מהפכה שתרמה לדעתו של אזרחי לחורבנה של יהודה ולחורבן הבית הראשון. הטראומה של החורבן נטמעה בעם היהודי השב מן הגולה על ידי פעולותיהם של עזרא הסופר ומנהיגי שיבת ציון, אשר יצרו את יסודותיה של הדת 'היהודית', השונה מאוד מן המצע העברי הקדום עליה צמחה ושבסמליה ובשפתה היא משתמשת. את משנתו שטח אזרחי בהקדמה לספרו "חגיגה" ובחלקו הראשון של הרומן ההיסטורי "קדשה - שובן של כוהנות האהבה".

אזרחי העביר שתי עונות של שיעורי קבלה על זוגיות ואהבה בתוכנית "התחדשות" של ערוץ החיים הטובים, ופרסם מאמרים בירחון "חיים אחרים", באתר האינטרנט של ארגון "מהות החיים" ובאתר nrg של מעריב[12].

פעילותו באושוויץ ובמסדר הזן-פיסמייקרז[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרחי נמנה עם תלמידיו של מורה הזן רושי ברני גלסמן שייסד את מסדר הזן פיסמייקרז הבין־לאומי (אנ'). הוא הוסמך על ידי רושי גלסמן כ"דהרמה הולדר"[13]. בין השנים 2001–2014 נמנה אזרחי עם צוות ההנחיה של ריטריט המדיטציה ונשיאת העדות שעורך המסדר מדי שנה במחנות ההשמדה אושוויץ בירקנאו[14]. בשנת 2004 יצא בוורשה סרט תיעודי בשם "רבי אוהד" על עבודתו של אזרחי באושוויץ[14].

המשך פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הוזמנו אזרחי ואשתו דון להרצות בכנס איסטא (אנ') באריזונה, לצד מרצים ומורים למיניות מכל העולם. ב-2012 החלו שניהם ללמד בסמינרים של הארגון, המאגד מורים ל"מיניות מודעת" ול"שמאניזם מיני"[15].

ב-2013 הפך אזרחי למורה בארגון, ובמסגרת זו לימד בסמינרים בישראל וברחבי העולם. אזרחי השתתף בכתיבת חלק מתוכני הסמינרים, פעל בהתנדבות בתפקידי ניהול עד 2021 והכשיר חלק גדול מהמורים בארגון כיום [דרוש מקור].

לצד פעילותו באיסטא, משמש אזרחי כשותף בבית הספר לרוחניות ומיניות Highden[16] שבניו זילנד, והיה שותף להקמת Ashram of Love במלטה. במסגרת זו הוא עוסק בפקרטיקות של טקסים שמאניים-מיניים המשלבים שימוש בסמים פסיכדליים[17].

משנת 2019 הוא אינו מתגורר בישראל באופן קבוע. נכון ל-2022, הוא שותף להקמת כפר בפורטוגל, והוא מחזיק באזרחות פורטוגזית [דרוש מקור].

בשנת 2020 היה מהיוזמים והמורה המוביל בריטריט בשם "אהבה מן האפר", שתוכנן אך בסופו של דבר לא התקיים והיה אמור לכלול פרקטיקות של שמאניזם מיני בסביבת מחנה ההשמדה אושוויץ. לדברי איש ניהול המשברים שנשכר על ידי איסטא, לא היו אמורות להיות פרקטיקות מיניות במחנה עצמו[18][19].

בשל טענות לפגיעה מינית, בספטמבר 2022 הודיע אזרחי כי הוא יוצא לכמה חודשים של הפסקה מפעילות בסמינרים של איסטא כדי "להקדיש זמן איכותי ללימוד והתבוננות"[20].

טענות לפגיעה מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתבה שהתפרסמה ביולי 2022 בעיתון "הארץ", התראיינה אישה בשם רייצ'ל, שטענה כי אזרחי פגע בה מינית. בכתבה תואר כיצד אזרחי לוקח חלק בתרגילים מיניים בסדנאות שהוא מעביר, תוך שהוא לא מוותר על סמכותו כמנחה. רייצ'ל העידה כי בזמן שהשתתפה בסמינר איסטא למתקדמים, שהנחה אזרחי באריזונה בשנת 2021, במסגרת תרגיל קבוצתי בו לקח חלק גם אזרחי עצמו, היא קפאה בזמן שצוותה באקראי לתרגיל זוגי עם אזרחי. היא סיפרה כי בתרגיל אזרחי הפשיט אותה ונגע בסביבות איבר מינה עם פיו, מבלי שהייתה מעוניינת בכך. כמו כן, היא סיפרה כי אזרחי נזף בה במהלך התרגיל, מה שגרם לה למצוקה. לדבריה, לאחר מעשה, כשניסתה להתעמת עם אזרחי, הוא ציין כי דיבר איתה על גבולותיה לפני מעשה ולדבריה הפעיל עליה מניפולציה רגשית[21]. בתגובה אמר אזרחי כי הפעילות הייתה חלק ממשחק תפקידים, ולא חלק מאינטרקאציה אישית. כמו כן הוא אמר כי הוא "נמלא צער על החוויה שלה, גם אם אינה בהכרח תואמת את העובדות כפי שקרו בפועל"[21].

במאמר שהתפרסם בניו זילנד הראלד[22] התראיינה אישה אחרת בשם אנה אשר טוענת כי אזרחי פגע בה מינית. לדבריה, במהלך סמינר איסטא שהתרחש בישראל, באחד מ"ערבי המקדש" שבהם משתתפי הסמינר יכולים להציע אחד לשני הצעות שונות, לרוב בעלות אופי מיני, פנה אליה אזרחי עם הצעה לקיום אינטראקציה מינית. לדבריה הוא שאל אותה לגבולותיה והיא ציינה כי היא אינה מעוניינת בחדירה ומיד לאחר מכן וללא אזהרה אזרחי ביצע בה מין אוראלי תוך שהוא אומר לה שהוא יודע מה גופה רוצה ומה הגבולות שלה.

בינואר 2023 פרסם אזרחי מאמר תגובה באתרו, בו סיפר כי חמש נשים התלוננו בפניו על אינטראקציה איתו. לדבריו, מדובר בהאשמות שווא וציין כי מעולם לא חצה שום גבול שהובע בפניו. הוא כתב שהטענות הועלו לאחר מעשה, לעיתים במרחק של שנה ויותר מהאירוע, וכי אותן נשים רק בדיעבד הבינו כי מה שקרה בינו ובינן לא תאם למה שהן רצו ושבזמן אמת הוא כיבד בדיוק רב את גבולותיהן. אזרחי הצהיר שהוא מחויב ללמוד ממקרים אלו לעתיד.[23]

במאי 2023 דווח בעיתון הגרמני "די טאגסצייטונג" על אישה ישראלית הטוענת כי אזרחי אנס אותה[24].

בספטמבר 2023 המרכז הישראלי לנפגעי כתות הצהיר כי הוא "זיהה בפעילויות של איסתא ושל מורים הקשורים בו מאפיינים מדאיגים בעלי פוטנציאל של פגיעה בְּמשתתפים" כולל בהקשר של קשרים מיניים רומנטיים בין מורים ומשתתפים[25].

בראשית 2024 פרסם אזרחי מכתב תגובה באתרו הנקרא Feedback & Accountability בו הוא מתאר שינויים שעשה בעבודתו בעקבות התלונות כנגדו.[26]

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מקום לפוליתאיזם בתוך המונותאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המאמר, בעוד שהתנ"ך מותח ביקורת על שלמה המלך שבנה מקדשים לאלות ולאלים אחרים בירושלים, אזרחי רואה מעשה זה בעין חיובית ומבקש להניח שלשלמה 'החכם באדם' הייתה משנה אמונית מורכבת. במאמר[27] שכתב, טוען אזרחי ששלמה הושפע מהתפיסה ההינדית של האל הבורא, המשמר והמשמיד (ברהמה, וישנו, שיווה) והאלה שלצידם, ובהתאם בנה ארבעה מקדשים: לאל הבורא (יהוה), המקיים (מילכום) והמשמיד (כמוש) ולאלה שלצידם (עשתרת) כשכולם מהווים פנים שונות של האחדות הגדולה.

ביקורת על היהדות הממסדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר[28] מאת מריאנה רוח מדבר ואלי אשד "על התנועות הכנענית והניאו פאגאניזם בישראל בעידן המודרני מיונתן רטוש ועד אוהד אזרחי, המקביל והשונה" מתארים המחברים התייחסות ביקורתית של אזרחי "למאמץ הרבני ליצור אל 'חסר גוף וצורה' ו'בעל מאפיינים זכריים מובהקים' תוך ש'פולחן האלה טואטא אל מתחת לפני השטח'. המחברים טוענים שלמרות הדמיון שהמחברים מוצאים בין אזרחי לרטוש תפיסות אלה של אזרחי מובילות אותו לניסיון לתיקון היהדות באמצעות העצמת הפן הנקבי, התרחקות מאקטים 'גבריים' לוחמניים והתנסויות טקסיות ותראפויטיות במיניות מקודשת".

גבריות ונשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקדמה שכתב לספרו של דיידה (אנ') "דרך גבר" מסביר אזרחי כי גבריות מפותחת איננה מוגבלת לגברים בלבד, ונשיות מפותחת איננה מוגבלת לנשים בלבד. לכל אדם יש היבטים נשיים וזכריים, ועל כל אדם לגלות כיצד לתת לצדדים הללו ביטוי מלא. במקום אחר כתב אזרחי על הנושא כי "ההתפתחות הרוחנית מצד אחד והסלידה שלנו מהמאצ'ואיזם מצד שני, גרמו לגברים רבים לפתח צדדים נשיים באישיותם (וזה חשוב מאוד)... אבל הנשים שלצדם מרגישות הרבה פעמים שאין פה אף גבר בסביבה, וזה מסב להן תסכול גדול", והוסיף כי "אישה עם פוטנציאל נשי גדול זקוקה להעניק את מתנת הנשיות שלה, להשתחרר, לחגוג, להיות ג'וּסית ומלאת תשוקה ולהתמסר... הנשיות שלה קשורה גם ליכולתה לשחרר מצבי רוח בעוצמות גדולות – לפעמים מתוקים כמו דבש ולפעמים כואבים כמו עוקץ הדבורה"[29].

יחסי מין בין מורה רוחני לתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרחי אינו שולל קשר רומנטי ומיני בין מורה רוחני לתלמידיו, בתנאים מסוימים ובשקיפות, זאת אף על פי שקשרים כאלה נחשבים לבעייתיים ובעלי פוטנציאל רב לפגיעה בתלמיד בשל פערי הכוחות בין המורה לתלמיד והסכנה שבניצול לרעה של יחסים אלה[30]. בראיון שנתן בפברואר 2019 לפודקאסט "אם נרצה" פירט אזרחי על תפיסתו זו, ואף תיאר קשר כזה שהוא מנהל[31].

לקיחת אחריות משותפת ליציאה ממשולש הדרמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במספר מאמרים עסק אזרחי בהיבטים שונים של "משולש הדרמה (אנ'), מודל שפיתח הפסיכיאטר סטיבן קרפמן. במאמר שפרסם אזרחי באתרו במאי 2022[32], כתב כי גם במקרים של חציית גבולות בתחום המיני בין חברי קהילה יש לבדוק האם המעשה נעשה מתוך כוונת זדון, או שנעשה בשגגה, מתוך חוסר הבנה וקצרים בתקשורת. במקרים בהם נוצרה חוסר הבנה, מדגיש אזרחי שישנה אחריות משותפת של כל הנוגעים בדבר לחוסר ההבנה ולדינמיקה שנוצרה ביניהם. הוא ממליץ לשני הצדדים לבדוק איזו אחריות כל אחד מהם יכול לקחת, וללמוד מהמקרה כיצד לתקשר להבא באופן בהיר יותר. לבסוף, הוא הביע חוסר הסכמה כלפי אנשים המביעים תמיכה אוטומטית בכל מי שטוען להיותו קורבן לפגיעה מינית, משום שתמיכה לא מסויגת שכזו, לדעתו של אזרחי, לא פעם חוטאת לאמת, שלרוב הינה הרבה יותר מורכבת.

תמיכה בלהט"ב אל מול דבריו של הרב פרומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 התבטא הרב מנחם פרומן בפומבי ואמר להוריה של אישה לסבית דתייה שאילו הייתה בתו היה יושב עליה שבעה משום שבת לסבית זה אסון. בהקשר זה אמר פרומן כי יחסים חד-מיניים הם "החמצה אנושית גדולה משום שיחסים בין איש לאישה הם עיקר החיים". אזרחי התייחס ישירות לדבריו של פורמן ואמר כי לדעתו "לא היחסים בין איש ואישה הם עיקר החיים, אלא האהבה!". לדבריו של אזרחי, ללא אהבה היחסים הזוגיים הופכים ל"מערכת של ניוון הדדי, למוות פנימי של הנפש". אזרחי הדגיש שלדעתו, כשיש אהבה, מינם של האוהבים אינו חשוב, וגם האוהבים נשכרים מאהבתם וכך גם העולם כולו[33].

יצירה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2011 יצא לאור אלבומו הראשון של אזרחי, 'מתוהו ממש'[34]. באלבום הלחין אזרחי טקסטים מקוריים לצד טקסטים מהמקורות. בהקלטת האלבום השתתפו יאיר דלאל, וחברים של אזרחי. שיר הנושא, 'מתוהו ממש', זכה לקאבר של להקת 'אורות'[35]. אלבום זה גם כולל את השיר 'מקדש' אשר מוקדש לטקסים קבוצתיים של התבוננות בפות[36].

בספטמבר 2017 יצא אלבומו השני[37],Cosmic Snake.

צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרחי עוסק בצילום אומנותי, בדגש על הקשר בין אירוטיקה, טבע, וציטוטים מהמקורות. אחד ממאפייני הצילומים של אזרחי הוא יצירת מנדלות מתמונות עירום שהוא מצלם[38].

שירה וספוקן וורד[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2020 יצא לאור האלבום 'מתפלש באור'[39], ספוקן וורד של שירה ארוטית בליווי מוזיקלי.

מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונטרס "עולמות הספק", על ודאות ואי-ודאות בחויה הדתית, הוצאת "אולפני בראשית", בת עין, 1994
  • "הישן יתחדש והחדש יתקדש", יחד עם ד"ר יצחק חיות-מן, הוצאת "האקדמיה לירושלים", ירושלים, 1997
  • קונטרס "דרכים של עוצמה", פירוש על סיפור מאת רבי נחמן מברסלב, הוצאת "אולפני בראשית", מצוקי דרגות, 2003
  • "קלפי מעשיות ברסלב", פיתוח קלפים לעבודה פנימית המבוססים על סיפורים של רבי נחמן מברסלב, הוצאת "אולפני בראשית", מצוקי דרגות, 2003
  • "בסוד לויתן", נכתב עם ד"ר מיכה אנקורי. עיון מיתולוגי פסיכולוגי במחשבת ישראל, מודן הוצאה לאור, 2004
  • "מי מפחד מלילית", מודן הוצאה לאור, 2005, עם מרדכי גפני
  • "חגיגה - מבט חדש לחכמת הלוח העברי ומשמעות חגי ישראל", הוצאת דופן, 2013, מהדורה מחודשת 2022
  • "קדשה - שובן של כוהנות האהבה" - רומן פסאודו היסטורי, העוסק בתקופת המלך יאשיהו. הוצאת דופן, 2016. מהדורה שנייה 2021. הספר יצא לאור באנגלית בשנת 2018, תחת השם 'Kedesha: A Timeless Tale of a Love Priestes'[40].
  • "קדשה - אפלה זוהרת" - רומן פסאודו היסטורי, העוסק בפרשת יעקב פרנק, הוצאת דופן, 2020.
  • פרק אוטוביוגרפי בספר Sex Shamans: True Stories of Sacred Sexuality and Awakening בעריכת קמלה דוי מקלואר

תרגום, עריכה והוצאה לאור של ספרי דייוויד דיידה

  • דייוויד דיידה, "לילות פרא", בתרגום אוהד אזרחי, הוצאת דופן, 2007
  • דייוויד דיידה, "דרך גבר", בתרגום טלי אלוהב, עריכה אוהד אזרחי, הוצאת דופן, 2007
  • דייוויד דיידה, "דרך המין לאלוהים", בתרגום אריה לייב ואוהד אזרחי, הוצאת דופן, 2021

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוהד אזרחי בוויקישיתוף

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pele (Ohad) at ISTA, ISTA.life (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ יאיר שלג, משנה מקום, באתר הארץ, 28 באפריל 2005
  3. ^ רפיק ידידיה, אני מעריץ אנשים שמעיזים, באתר מקור ראשון, ‏06.12.2007
  4. ^ עולמות הספק - על ודאות ואי-ודאות שבחויה הדתית - ישראל אהד אזרחי
  5. ^ Davis, Joshua. "Apocalypse Now". Wired (באנגלית אמריקאית). ISSN 1059-1028. נבדק ב-2022-05-09.
  6. ^ מרדכי גפני, סופר, באתר סימניה
  7. ^ Gafni, me, and Lilith. A confession, Kabalove (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ 1 2 יותם יזרעאלי, אזרח העולם, ‏אפריל 2014, באתר בית אבי חי
  9. ^ אוהד אזרחי, הקבלה של אוהד אזרחי, באתר www.kabalove.org
  10. ^ ירון שוורץ‏, הגליל עליון, באתר וואלה!‏, 22 באוקטובר 2008
  11. ^ תומר פרסיקו, השבט האבוד של הרב אזרחי: הניוז אייג' של השבוע, באתר nrg‏, 20 באפריל 2009
  12. ^ דביר בר, ערוץ החיים הטובים יפיק עונה שלישית ל"התחדשות", באתר NEWS1, ‏17/07/2007
  13. ^ 1 2 Liron Lipkies, Speaking of Bodies: Embodied Therapeutic Dialogues, Routledge, 2018-03-29, ISBN 978-0-429-91941-1. (באנגלית)
  14. ^ 1 2 Rabbi Ohad (Documentary, Auschwitz), נבדק ב-2023-04-16
  15. ^ Pele (Ohad), ISTA Community, ISTA.life (באנגלית)
  16. ^ Highden Temple Mystery School New Zealand, Highden Temple (באנגלית)
  17. ^ The Shaera Intensive Training, Ashram of Love
  18. ^ ISTA | WILD LOVE: Love from the Ashes - Auschwitz, Poland, web.archive.org, ‏2022-10-01
  19. ^ Becky Garrison, Questioning a shamanic 'Love Camp' at Auschwitz, OnlySky Media, ‏2023-01-23 (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ ספר חדש - חגיגה!, באתר Kabalove (באנגלית אמריקאית)
  21. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד נטע הלפרין, "הוא אמר לי שאם אלטף אותו גברים ירצו אותי": האמת האפלה של קהילת המיניות המקודשת, באתר הארץ, 27 ביולי 2022
  22. ^ Complainants warn against ‘sacred sexuality’ courses at International School of Temple Arts, NZ Herald (ב־)
  23. ^ הבהרה — Kabalove, באתר web.archive.org, ‏2023-12-16
  24. ^ Richter, Anke (2023-05-20). "Missbrauch in der Tantra-Szene: Kommunen ohne Grenzen". Die Tageszeitung: taz (בגרמנית). ISSN 0931-9085. נבדק ב-2023-05-23.
  25. ^ המרכז הישראלי לנפגעי כתות (חל"צ) - איסתא, באתר www.infokatot.com
  26. ^ Feedback & Accountability, Kabalove (באנגלית אמריקאית)
  27. ^ ארבע מקדשים, אמונה אחת - מאמר מאת פלא אוהד אזרחי, באתר Kabalove (באנגלית אמריקאית)
  28. ^ אלי אשד, הקבוצה הכנענית והניאו פגאנים בישראל: מאמר עם פרופסור מריאנה רוח מדבר, באתר המולטי יקום של אלי אשד, ‏2023-08-25
  29. ^ קרן להמן, למה הניו-אייג' רוצה להחזיר את הנשים למטבח, באתר NRG
  30. ^ Lucia, A, Guru sex: charisma, proxemic desire, and the haptic logics of the guru-disciple relationship., Journal of the American Academy of Religion
  31. ^ ארני שומר, ראיון עם אוהד פלא אזרחי על שמאניזם מיני, באתר אם נרצה, ‏03.02.2019
  32. ^ לקיחת אחריות משותפת לשם החלצות ממשולש הדרמה, באתר Kabalove (באנגלית אמריקאית)
  33. ^ אוהד אזרחי, אל תשבו שבעה על לסביות: אוהד אזרחי משיב לרב פרומן, באתר nrg‏, 15 בפברואר 2010
  34. ^ Something Out of Chaos, by Ohad Ezrahi, Dawn Cherie and the Neviah ensemble, Ohad Pele Ezrahi with Dawn Cherie (באנגלית)
  35. ^ orot יצר מתוהו ממש | אורות, באתר Youtube
  36. ^ PELE (OHAD), International School of Temple Arts
  37. ^ Cosmic Snake, by Ohad Pelle Ezrahi with Dawn Cherie, Ohad Pele Ezrahi with Dawn Cherie (באנגלית)
  38. ^ אמנות, באתר Kabalove (באנגלית אמריקאית)
  39. ^ Splashing in the Light, by Ohad Pele, Ohad Pele Ezrahi with Dawn Cherie (באנגלית)
  40. ^ Ohad Pele Ezrahi, Kedesha: A Timeless Tale of a Love Priestess. (בenglish)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אוהד_אזרחי&oldid=38460794"