אוכלים

אוכלים הוא מחזהו האחרון של יעקב שבתאי (1977). המחזה מופיע בקובץ המחזות "כתר בראש ואחרים".

רקע למחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה מבוסס על פרשת כרם נבות היזרעאלי המסופרת במלכים א' כ"א (וגם במלכים ב' ט'). אחאב מלך ישראל ביקש מנבות, שיתן לו את כרמו, מכיוון שהוא קרוב לביתו והוא רוצה להפכו לגן ירק ובתמורה יתן לו כסף או כרם טוב ממנו. נבות סירב לתת את נחלת אבותיו למלך. אחאב שב לביתו "סר וזועף" ומספר את המאורע לאשתו איזבל, והיא אומרת לו שהיא תפתור את הבעיה. איזבל מסדרת לאחאב משפט ושמה בו עדי שקר, שטוענים שנבות קילל את אלוהים ואת המלך, נבות מואשם ומוצא להורג בסקילה. אחאב הולך לקחת את הכרם, אולם שם מחכה לו אליהו הנביא, השואל אותו "הרצחת וגם ירשת" ואומר לו: "במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות, ילוקו הכלבים את דמך גם אתה." והוא מנבא אסונות שיבואו על ממלכתו, מה שאכן קרה בימי אחזיה, בנו של אחאב.

העלילה וגישת המחזאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה של שבתאי נכתב בשנת 1977, מיד לאחר המהפך הפוליטי ששם קץ להגמוניה הפוליטית בת 28 השנה של מפלגת העבודה, ששררה מאז ראשית ימיה של המדינה, והביא לעלייתה של מפלגת הליכוד לשלטון. המחזה הועלה לראשונה כעבור שנתיים על במת תיאטרון החאן.

"אוכלים" עוסק במה שהמספר המקראי אינו מרחיב עליו את הדיבור: כיצד חמס אחאב את כרמו של נבות - מי רקח את המזימה, מדוע היא נעשתה וכיצד היא בוצעה. שבתאי מתמקד בנבות ובצמד יועצי המלך שמכשירים את השרץ בשליטתה המניפולטיבית של איזבל.

ניתן לראות את גישתה של איזבל בדברים שהיא אומרת למלך במחזה: "ממלכה חייבת מפעם לפעם להיות מרושעת ולדרוך למישהו על האצבעות בלי רחמים, כדי שיידעו שהיא קיימת". היא גם מסבירה את הסיבה הפוליטית לביצוע המעשה: "זה לא הכרם – זה הכתר! אם לא תיקח, ייקחו ממך!". כלומר לקיחת הכרם היא צעד פוליטי שמטרתו הפגנת כוח וויתור עליו הוא מפגן של חולשה שמערער את מעמדו של המלך בעיני העם.

עלילת מחזהו של שבתאי מתרחשת אצל שולחן האוכל בארמון המלך. הגיבורים סובאים כיד המלך, פעולה פרוזאית ויומיומית, שנהפכת למרכז, על-מנת להדגיש את מנעמי השלטון והקלות שבה נחתכים לכאן או לכאן ענייני הממלכה החשובים מכל.

שבתאי שם בפי אליקים הכהן את הרטוריקה המתוחכמת והמזויפת שבה השלטון המקיאווליסטי דוגמת אחאב נוקט על-מנת להכשיר את העוולות הבלתי מוסריות שהוא מעולל: "נבות חייב להפר את החוק, מפני שאם אותו נבות לא יפר את החוק אז הממלכה תפר את החוק, אבל הממלכה לא יכולה להפר את החוק, מפני שהפרת החוק היא מעשה של אי-צדק, והממלכה חייבת לעשות צדק מפני שהיא הצדק...".

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון החאן (1979)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה הועלה בשנת 1979 בתיאטרון החאן בבימויו של אילן רונן, מנהלו האמנותי של התיאטרון. מעצבת התפאורה והתלבושות הייתה מרים גורצקי, מעצב התאורה היה קן טבצ'ניק. בתפקידים הראשיים כיכבו ששון גבאי כנבות ועליזה רוזן כאיזבל. בהצגה שיחקו גם אהרון אלמוג, אבינועם מור חיים, אבי פניני, שלום קינן, יוסי קינן, אורי אברהמי, סוהיל חדאד, חיים פרמונט, רקדנית בטן: אמירה.

שבתאי נסער מכך כשצפה בהצגה ונוכח לדעת שסצנות שלמות הוסרו ממנה.^[1]

תיאטרון גשר (1999)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצגה הועלתה בפעם השנייה בתיאטרון גשר ב-6 בינואר 1999, בבימויו של יבגני אריה.^[2] מחבר המוזיקה היה אבי בנימין, מעצב התפאורה אלכסנדר ליסיאנסקי, מעצבת התלבושות ולנטינה קומולובה, מעצב התאורה אבי-יונה בואנו (במבי) ומעצבת התנועה מרינה בלטוב.

השחקנים

אחאב – אמנון וולף
איזבל – יבגניה דודינה
אליקים – לאוניד קנייבסקי
שמעי – ולדימיר חלמסקי
נבות – יבגני גמבורג
מלצר 1 – קלים קמנקו
מלצר 2 – גלעד קלטר
גלב – אלכסנדר סנדרוביץ'
זמרות – ליליאן רות, לימור יצחייק, מיכל ויינברג, מילי נחייסי.

תיאטרון חאן (2011)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפקה השלישית של המחזה הועלתה לראשונה בתיאטרון החאן ב-26 במרץ 2011, בבימויו של מיכאל גורביץ',^[3] עם תפאורה הכוללת תמונה גדולה של מתחם הולילנד בירושלים. עיצוב התפאורה והתלבושות נעשה בידי פרידה קלפהולץ-אברהמי, ועיצוב התאורה נעשה בידי רוני כהן. ההצגה זכתה בפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית הקומדיה בשנת 2012.

מיכאל גורביץ' נקט במספר שינויים ותוספות שלא היו קיימות במחזה. במחזה לא מופיע מעשה הרצח עצמו ואילו בהצגה גורביץ' הוסיף סצנה בה רואים כיצד אחאב ויועציו הורגים את נבות במו ידיהם. גורביץ' גם הגדיל את תפקידו של המשרת במחזה, שהיה במקור קטן יחסית ולא הוציא מילה מפיו. בהצגה של גורביץ' מצטט המשרת פסוקים מהטקסט המקראי המגוללים את סיפורו של כרם נבות.^[4]

השחקנים:

אריאל וולף – מלצר, איש ביטחון (וולף היה מועמד על תפקידו בהצגה לפרס התיאטרון הישראלי לשנת 2012 בקטגוריית השחקן המבטיח)
נילי רוגל – איזבל – אשתו של אחאב
יהויכין פרידלנדר – אחאב, מלך ישראל
אריה צ'רנר – אליקים, יועץ משפטי
לירון ברנס – שמעי, יועץ המלך
יוסי עיני – נבות היזרעאלי