אומץ אמיתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אומץ אמיתי
True grit
כרזת הסרט בעברית
כרזת הסרט בעברית
מבוסס על אומץ אמיתי מאת צ'ארלס פורטיס
בימוי אית'ן כהן, ג'ואל כהן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'ואל כהן
איתן כהן
סקוט רודין
סטיבן ספילברג
תסריט צ'ארלס פורטיס, אית'ן כהן, ג'ואל כהן עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה רודריק ג 'יינס
שחקנים ראשיים היילי סטיינפלד
ג'ף ברידג'ס
מאט דיימון
ג'וש ברולין
ברי פפר
מוזיקה קרטר בורוול עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום רוג'ר דיקינס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה אולפני סרטי פרמאונט
חברה מפיצה UIP Duna, נטפליקס, אייטונס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה הורדה דיגיטלית, וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 22 בדצמבר 2010
משך הקרנה 110 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מערבון, סרט הרפתקאות, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 38 מיליון דולר
הכנסות 249,250,624 דולר (18 בפברואר 2011)
הכנסות באתר מוג'ו truegrit2010
פרסים מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אומץ אמיתיאנגלית: True Grit) הוא מערבון אמריקאי משנת 2010 שנכתב ובוים על ידי האחים כהן. הסרט הוא עיבוד קולנועי מחודש לרומן שכתב צ'ארלס פורטיס בשנת 1968, שעובד בעבר לסרט אומץ אמיתי בכיכובו של ג'ון ויין בשנת 1969.

בסרט מככבים השחקנים היילי סטיינפלד, ג'ף ברידג'ס ומאט דיימון. צילום הסרט החל במרץ 2010, והוא יצא לאקרנים בארצות הברית ב-22 בדצמבר 2010.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאטי רוס (היילי סטיינפלד) בת ה-14 פועלת ללכידתו של טום צ'ייני (ג'וש ברולין) שרצח את אביה, ומסתתר בשטח מסוכן המאוכלס באינדיאנים. לשם כך היא שוכרת את המרשל רובן "רוסטר" קוגבורן (ג'ף ברידג'ס), שלדברי השריף ניחן באומץ אמיתי. מאטי אינה סומכת על המרשל האלכוהוליסט המזדקן ומתעקשת להצטרף אליו למסע בעקבות צ'ייני. לשניים מצטרף גם לביף (מאט דיימון), מהטקסס ריינג'רס, המעוניין ללכוד את צ'ייני בשל רצח שביצע בטקסס.

בשלב מוקדם של המסע פורץ ויכוח בין קוגבורן ללביף, ולביף נפרד מהם. קוגבורן ומאטי מגיעים לבקתה שבה נמצאים שני עבריינים. קוגבורן מנסה לקבל מהם מידע על מקום הימצאו של צ'ייני, והעבריין המבוגר, המתנגד למסירת המידע, דוקר בחזהו את העבריין הצעיר, שניאות לתת מידע. קוגבורן יורה למוות בעבריין המבוגר, והעבריין הצעיר, במילותיו האחרונות, מגלה ש"לאקי" נד פפר (ברי פפר) וכנופייתו מתכוונים להגיע לבקתה. קוגבורן מעריך שצ'ייני נלווה לכנופיה זו, ומחליט לארוב להם מחוץ לבקתה, לאפשר להם להיכנס, ולירות באחרון על הכניסה, לנותרים, תיוותר הברירה להסגיר את עצמם, או להיירות.

קוגבורן ומאטי משקיפים על הבקתה להפתעתם מגיע רוכב בודד המתגלה כלביף, ומיד אחריו מגיעים אנשי הכנופיה, הם מדברים מחוץ לבקתה (מה שמונע מקוגבורן להשלים את המארב כמתוכנן) לוכדים אותו בעזרת לאסו וגוררים אותו על האדמה. קוגבורן יורה באנשי הכנופיה והורג שלושה מהם, אך צ'ייני בורח. לביף ניצל ונפצע בתקרית.

קוגבורן 'מחרים' את הוויסקי של העבריינים מהבקתה, שותה אותו ומשתכר כליל. למחרת פורץ ויכוח נוסף בין קוגבורן ללביף, שמתגלגל להתנצחויות בדבר מי הצלף הטוב שבהם. בערב, שוב פורץ ביניהם ויכוח, וקוגבורן דורש מלביף לעזוב אותם, כיוון שהוא לא מביא תועלת, בעקבות הפציעה. יתרה מזו, הוא אומר למאטי שברצונו להחזיר לה את הכסף ולשוב, כיוון שהעקבות כבר נמחו, והם רוכבים ללא מטרה, לדבריו, "הייתה לו ירייה אחת, ולביף בזבז אותה (בבקתה)". אחרי שקוגבורן נרדם, לביף עוזב, ואומר למאטי, שגם הוא מסכים עם המרשל, המרדף חסר סיכוי, וכדאי לה לחזור. מאטי מסרבת, ונראה שהיא מתכננת להמשיך לרכב לבד.

בבוקר מאטי יורדת לנהר כדי לשאוב מים, ורואה את צ'ייני, שהגיע אף הוא לנהר להשקות את סוסיו. היא שולפת את האקדח של אביה, שנמצא אתה, ויורה בצ'ייני. צ'ייני נפצע, ועקב מעצור באקדח של מאטי מתגבר עליה ולוקח אותה איתו אל נד פפר וכנופייתו. פפר משתמש במאטי כבת ערובה, כדי להרחיק את קוגבורן מהכנופיה. עקב מחסור בסוסים, פפר משאיר את צ'ייני עם מאטי, תוך דרישה שלא יפגע בה, ומבטיח לשלוח סוסים בשבילם מאוחר יותר.

לביף מגיע במפתיע, וחובט בצ'ייני בקת הרובה וגורם לעלפונו. הוא מסביר למאטי שחזר לאחר ששמע את היריות, ופגש את קוגבורן. יחד טמנו מלכודת, קוגבורן ירכב על הרכס, יגרום לכנופיה להאמין שהוא מתרחק, אחר כך ירד חזרה לעמק, ויתקוף אותם אחד כנגד ארבעה. ממרחק הם צופים בהתקלות בין קוגבורן לארבעת בני כנופיית פפר. קוגבורן הורג שניים מהם, שלישי נמלט, אך נד פפר נמצא בעמדה שבה הוא עומד להרוג את קוגבורן. חרף המרחק הגדול, לביף יורה ברובה הקרבין שלו, פוגע בפפר, וכך מציל את חייו של קוגבורן. צ'ייני, שהתעורר מעלפונו, תוקף את לביף. מאטי לוקחת את רובהו של לביף ויורה בצ'ייני למוות, ומהדף הרובה מועדת לאחור ונופלת לבור עמוק. בבור מכיש אותה נחש. קוגבורן, שהגיע אליהם, מצטרף אל לביף, והשניים מחלצים את מאטי מהבור ומעניקים לה טיפול ראשוני בהכשה. קוגבורן דוהר עם מאטי במשך כל הלילה, כדי להגיע למקום שבו תקבל טיפול רפואי בהכשה, ומצליח בכך תוך שהוא מגיע לאפיסת כוחות.

25 שנים לאחר מכן מאטי, כעת בת 40 וגידמת משום שהיד שהוכשה נכרתה, מוזמנת על ידי קוגבורן לפגוש אותו במופע המערב הפרוע שהוא משתתף בו. מאטי נענית להזמנה, אך מגלה שקוגבורן נפטר שלושה ימים קודם להגעתה. מאטי, שבחרה להיות רווקה, (נרמז כי התאהבה בסתר במרשל המבוגר) מעבירה את גופתו של קוגבורן לקבורה באחוזת הקבר של משפחתה.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליהוק לדמותה של מאטי רוס, גיבורת הסרט, התקיים בטקסס בנובמבר 2009. לאחר חודש העלתה ההפקה אתר אינטרנט לשליחת קלטות אודישן. באתר נכתב כי דרושה נערה בגילאי 12–17 ועל דמותה בסרט להיות "פשוטה, ומאוד קשוחה", "עצבי הפלדה הבלתי רגילים שלה ודרכה הישירה-פשוטה באים בדרך כלל כהפתעה".[1] סטיינפלד, שהייתה אז בת 13, נבחרה לתפקידה מתוך מאגר של 15,000 מועמדות.

אומץ אמיתי הוא הסרט הראשון של האחים כהן מאז "אכזריות בלתי נסבלת" שקיבל דירוג צפייה PG-13, בגלל "רצף אינטנסיבי של סצינות אלימות מערבונית המופיעות בו והכוללות תמונות קשות לצפייה."

הסרט צולם באזור סנטה פה בניו מקסיקו בחודשים מרץ ואפריל 2010, וגם בערים גריינג'ר ואוסטין שבטקסס. הקדימון הראשון יצא בחודש ספטמבר, והשני בהקרנת הבכורה של הסרט "הרשת החברתית".

עיבוד לקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי איתן כהן, הסרט הוא עיבוד נאמן יותר למקור מהעיבוד הקודם:

"הספר מסופר כולו בקולה של הנערה בת ה-14 ...אני חושב שהספר הרבה יותר מצחיק מהסרט (בעיבוד הקודם), ולמרבה הצער, הם איבדו לדעתי הרבה הומור גם בסיטואציות וגם בקול הנערה. הספר גם נגמר אחרת מהסרט, ורואים בו את הדמות הראשית - הנערה הצעירה - כשהיא מבוגרת, 25 שנים מאוחר יותר. דרך נוספת שבה הספר מעט נבדל מן הסרט, וייתכן שזה נובע מהתקופה בה נעשה הסרט, זה שהוא קשה ואלים בהרבה מהמשתקף בסרט".[2]

עם יציאת הסרט הדפיסה הוצאת הספרים "אוברלוק" 100 אלף עותקים מהספר עליו מבוסס הסרט, ואף הדפיסה מחדש רומנים נוספים שכתב פורטיס בן ה-76.[3]

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היילי סטיינפלד וג'ף ברידג'ס בסרט "אומץ אמיתי"

דבר המבקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בעיקר לשבחים מהמבקרים עם יציאתו. אתר Rotten Tomatoes, המרכז ביקורות קולנוע, העניק לסרט ציון ממוצע של 8.5/10, ודיווח כי 96% מהמבקרים בארצות הברית נתנו לסרט ציון חיובי. הסרט נבחר להיות הסרט הפותח של פסטיבל ברלין.[4]

קשה לדמיין מגפיים גדולים יותר למלא מאלו אשר זיכו את ג'ון וויין באוסקר שלו באומץ אמיתי, ובכל זאת ג'ף ברידג'ס ממציא מחדש בקלות את תפקידו האייקוני של רוסטר קוגבורן בעיבוד המחודש והנאמן לספר של האחים כהן.

פיטר דבורג', מגזין וראייטי

לעיבוד המחודש העשוי היטב של האחים כהן חסרים את ההומור והתהודה שהיו עשויים להפכו לבלתי נשכח.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אומץ אמיתי" הוא מערבון, וכבכל מערבון יש בו מאבק בין הטובים לרעים, אך הטובים במערבון זה אינם שגרתיים - הם כוללים נערה וגבר שתיין ומזדקן.

סרטם של האחים כהן הוא גרסה שנייה למערבון זה, שהוא עיבוד קולנועי לרומן שכתב צ'ארלס פורטיס בשנת 1968, ועובד בשנת 1969 לסרט בכיכובו של ג'ון ויין. מבקר הקולנוע אורי קליין התייחס לבחירתם של האחים כהן במערבון זה:

עולה השאלה מדוע האחים כהן בחרו ליצור גרסה חדשה דווקא למערבון שאינו מהנחשבים בז'אנר (מערבוניו של האת'וויי מעולם לא השתוו לאלה של פורד או הווארד הוקס). התשובה טמונה בשאלה. דווקא משום ש"אומץ אמיתי" משתייך להמון הגדול של מערבונים ולא נחשב ליצירת מופת - האחים יכולים להשתמש בו כבסיס לסרט שהוא זיכרון של המערבון, כגעגוע למערבון. כך גם לא נאלצו להתחרות בזיכרון של סרט שנחשב לאבן דרך בתולדות הז'אנר.[5]

דמותה של מאטי רוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבורת הסרט, מאטי רוס, בגילומה של היילי סטיינפלד, היא נערה בת 14 הנחושה לנקום את רצח אביה.

אחדים מהמבקרים מתייחסים לדמותה באופן שטחי כ"ילדה מעצבנת" ו"טינאייג'רית נודניקית"[6] או כ"ממש מעצבנת כבר מהשנייה הראשונה ולא יוצרת הזדהות. היא רק בת 14 אבל מדברת כמו מינימום מנכ"ל משרד עורכי דין. בתור רעיון לעיצוב דמות זה מעניין אבל בתור דמות קולנועית שאמורה להיות שלמה מבחינה פסיכולוגית ודרמטית זה מעצבן. אין לה פגמים, אין לה חרטות או חששות, היא לא סותמת את הפה ותמיד מדברת את הסאבטקסט שלה בלי שום תיחכום."[7] נטע אלכסנדר רואה במאטי רוס דמות מורכבת יותר:

הדמות של רוס היא לא סתם דמות נשית, אלא דמות נשית שהנסיבות הקיצוניות אליהן היא נקלעת, מכריחות אותה לעסוק באינטנסיביות בשאלות של מגדר. במובנים רבים, כדי לנקום את רצח אביה היא חייבת להתנהג כמו גבר: להתמקח עם בעל החנות עבור נשק וסוסים, לרכב אל תוך השממה, לישון תחת כיפת השמיים ולהפגין "אומץ אמיתי". ההחלטה של האחים כהן להפוך את דמותה מאישה צעירה (כמו בסרט המקורי) לילדה על סף גיל ההתבגרות היא משמעותית: התמימות המינית של רוס מאפשרת לשאר הגברים סביבה להתייחס אליה באופן אבהי ולא מיני. בתוך כך, רוס ממוקמת לא בדיוק כאישה ולא בדיוק כגבר, אלא כדמות הפועלת בעולם שבו החוקים המגדריים הרגילים (ובעיקר החוקים של המערבון הקלאסי) מאבדים את תוקפם. כמו הדמויות הנשיות המעטות שבכל זאת זכינו לראות אצל הכהנים, היא מפגינה תכונות שנחשבות באופן מסורתי לגבריות כמו אקטיביות, תעוזה ונחישות. מעל לכל – למרות גילה הצעיר, היא הדמות הכי חכמה בסביבה.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]