אוסקר המרשטיין
 | |
| לידה |
12 ביולי 1895 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
23 באוגוסט 1960 (בגיל 65) דוילסטאון, ארצות הברית |
| שם לידה |
Oscar Greeley Clendenning Hammerstein II |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרנקליף |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1927 |
| מקום לימודים |
בית הספר למשפטים קולומביה, אוניברסיטת קולומביה |
| סוגה |
מוזיקה פופולרית |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| בן או בת זוג |
Dorothy Hammerstein Myra Finn |
| צאצאים |
James Hammerstein, William Hammerstein, Alice Hammerstein |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אוסקר גרילי קלנדנינג המרשטיין השני (Oscar Greeley Clendenning Hammerstein II; 12 ביולי 1895 - 23 באוגוסט 1960) היה פזמונאי ומחזאי אמריקאי ממוצא יהודי, ועסק גם בהפקה ובימוי מחזות זמר. במהלך ארבעה עשורי פעילותו זכה בשמונה פרסי טוני ושני פרסי אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר (עבור The Last Time I Saw Paris ("הפעם האחרונה בה ראיתי את פריז") מהסרט Lady Be Good ; 1941) ו-It Might as Well Be Spring ("זה יכול להיות אביב") מהסרט State Fair ("לרקוד עם שחר"; 1945), פרס פוליצר ופרסים רבים נוספים למחזות זמר וסרטים מוזיקליים שהשתתף ביצירתם. הוא כתב כ-850 שירים שחלק מהם נכללים בספר השירים האמריקאי הגדול (Ol' Man River, All the Things You Are, My Favorite Things ועוד), שיתוף הפעולה הנודע ביותר שלו היה עם המלחין ריצ'רד רוג'רס במסגרת הצמד רוג'רס והמרשטיין אך כתב גם עם מלחינים נוספים בהם אוטו הארבך (Otto Harbach) וג'רום קרן.
בין מחזות הזמר הבולטים שכתב נמנים המלך ואני, ספינת השעשועים, צלילי המוסיקה, אוקלהומה!, קרוסל, דרום פסיפיק וכרמן ג'ונס.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרשטיין נולד ב-1895 בניו יורק לאב ממוצא יהודי-גרמני, ולאם נוצרייה ממוצא בריטי. סבו, אוסקר המרשטיין הראשון (אנ'), היה בראשית דרכו מייצר סיגרים, אשר הגיע מגרמניה היישר אל ארצות הברית בתקופת מלחמת האזרחים האמריקנית; על אף אהבתו לסיגרים, אהבתו לעולם התיאטרון הייתה גדולה בהרבה, ולכן הקדיש את חייו לבניית תיאטראות ובתי אופרה, ובנוסף, היה אמרגן של מופעי וודוויל. אביו אחריו ניהל תיאטרון להצגות וודוויל. אמו הייתה ממוצא סקוטי והוא גדל כבן לכנסייה האפיסקופלית. למרות שנולד למשפחה מ"עסקי השעשועים" הוא חונך למסלול חיים אחר. בין השנים 1912–1917 למד באוניברסיטת קולומביה, בכוונה להתמחות במשפטים, שם פגש את לורנץ הארט. ב-1914 נפטר אביו והא כתב את המחזה הראשון שלו, On Your Way ("בדרכך").
המרשטיין עזב את לימודי המשפטים והחל לכתוב שירים בסמטת טין פאן. שותפו לכתיבת הלחנים היה אוטו הארבך, עמו עבד כעשרים שנה. ב-1921 עלה המחזמר הראשון שלהם בברודוויי, Always You ("תמיד את/ה"). פריצת הדרך הגדולה שלו הייתה ב-1927 עת שיתף פעולה עם ג'רום קרן ביצירת המחזמר ספינת השעשועים בהפקתו של פלורנץ זיגפלד, שנחשב למחזמר החשוב, המצליח ופורץ הדרך ביותר בברודוויי בשנים שלפני השפל הגדול.
רוג'רס והמרשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רוג'רס והמרשטיין
עד 1943 התקיימה שותפות יצירתית בין המלחין ריצ'רד רוג'רס והתמלילן לורנץ הארט, שניהם ידידיו של המרשטיין. הארט שקע באלכוהוליזם וב-1943, עוד לפני מותו של הארט, החליט רוג'רס שאינו יכול עוד לשתף פעולה עם הארט ופנה אל המרשטיין לצורת כתיבת המחזמר "אוקלהומה!". הארט נפטר בהמשך אותה שנה.
הצמד רוג'רס והמרשטיין התפרסם בזכות מחזות הזמר המצליחים שכתבו ושהוצגו בברודוויי בשנות הארבעים והחמישים, מחזות שהיו להצלחה יוצאת דופן, ביניהם: "אוקלהומה!", "קרוסל", "דרום פסיפיק", "המלך ואני" ו"צלילי המוסיקה". השניים זכו ביחד ב-34 פרסי טוני (פרסי התיאטרון האמריקני), חמישה עשר פרסי אוסקר, שני פרסי פוליצר, שני פרסי גראמי (פרסי המוזיקה האמריקנית) ושני פרסי אמי.
הם כתבו תשעה מחזות זמר וסרט מוזיקלי אחד, "יריד המדינה" (באנגלית: "State Fair"). כמפיקים הביאו השניים לבמה את המחזמר "אנני אוקלי אשת לפידות". שותפותם נמשכה למעלה מעשרים שנה.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעט אחרי מופע הבכורה של צלילי המוזיקה בברודוויי נפטר המרשטיין מסרטן הקיבה בביתו שבפנסילבניה. שירו האחרון, שכתב עבור המחזמר, "אדלווייס" (Edelweiss), נחשב לשיר עממי אוסטרי, אך הוא למעשה יצירה מקורית[1].
לזכרו, ימים ספורים לאחר מותו, כובו האורות בכיכר טיימס בניו יורק וברובע וסט אנד בלונדון עומעמו האורות למשך דקה[2].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- the musical theatre - a celebration - Alan Jay Lerner 1986
- Bauch, Marc (2003), The American Musical, Tectum Verlag DE, ISBN 382888458X
- Fordin, Hugh (1995), Getting to Know Him:A Biography of Oscar Hammerstein II, Da Capo Press, ISBN 0306806681
- Hischak, Thomas s. (2007), The Rodgers and Hammerstein Encyclopedia, Greenwood Publishing Group, ISBN 0313341400
- Kislan, Richard (1995), The Musical: A Look at the American Musical Theater, Hal Leonard Corporation, ISBN 155783217X
- Denison, Chuck, The Great American Songbook: Stories of the Standards (2004), Author's Choice Publishing, ISBN 1931741425
- Everett, William and Laird, Paul, The Cambridge Companion to the Musical (2008), Cambridge University Press, ISBN 0521862388
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסקר המרשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אוסקר המרשטיין, באתר AllMovie (באנגלית)
אוסקר המרשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אוסקר המרשטיין, באתר אייטונס (באנגלית)
אוסקר המרשטיין, באתר AllMusic (באנגלית)
אוסקר המרשטיין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אוסקר המרשטיין, באתר Discogs (באנגלית)- אוסקר המרשטיין, באתר Genius
- אוסקר המרשטיין, דף שער בספרייה הלאומית
- אוסקר המרשטיין, באתר SecondHandSongs
- אוסקר המרשטיין במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
- ארגון אוג'רס והמרשטיין (באנגלית)
- ביוגרפיה באתר JazzBiographies (באנגלית)
- ביוגרפיה באתר PBS (באנגלית)
- על שער טיים מגזין מ-20 באוקטובר 1947
- Eli Libenson, The Music Man, Esra Magazine
- אוסקר המרשטיין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אוסקר המרשטיין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Maslon, Lawrence. The Sound of Music Companion (2007), p. 177, Simon and Schuster, ISBN 1416549544
- ^ "Blackout on Broadway to Honor Hammerstein", The New York Times, p. 52, September 1, 1960 ; "London Honors Hammerstein", The New York Times, p. 14, August 26, 1960