אוסקר רבינוביץ
 | |
| לידה |
13 באוקטובר 1902 אספרן, אוסטריה  |
|---|---|
| פטירה |
26 ביוני 1969 (בגיל 66) |
  | |
אוסקר רבינוביץ (Oskar K. Rabinowicz; 1902, אוסטריה - 1969) היה עיתונאי, היסטוריון, מחנך ופעיל ציוני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד באוסטריה וגדל במורביה שבצ'כיה. אביו, יהודה לייב הלוי, היה מורה לעברית וחזן. בשנת 1924 קיבל דוקטוקרט בפילוסופיה וכתב דיסרטציה על שפינוזה. כסטודנט החל להתעניין בתנועה הציונית והשתתף בקונגרס הציוני ה-12 כעוזרו של נחום סוקולוב.
בשנת 1924 עבר לברנו שם היה כתב בעבור העיתון Jüdische Volkstimme עד לסגירתו בשנת 1932. בנוסף כתב בעיתונים Selbstwehr, Židovské zpravy, ו-Tagesbote aus Böhmen. באוניברסיטת ברנו נדרשו כל חברי הסגל להיטבל לנצרות ולכן לא היה יכול ללמד שם. הוא החל ללמד כמורה תיכון והיה ממייסדי הגימנסיום בברנו, שם לימד היסטוריה.
הוא היה תומך נלהב של ז'בוטינסקי וייסד את סניף המפלגה הרוויזיוניסטית בצ'כוסלובקיה ובשנת 1929 נשלח על ידי ז'בוטינסקי לעבוד במשרדי המפלגה בלונדון. כעבור שנתיים, לבקשת אביו, נסע לברלין ללמוד לרבנות בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות ובשנת 1933 הוסמך כרב, אולם כמעט ולא עסק במקצוע.
בשנת 1934 ייסד את העיתון השבועי Medina Iwrit–Judenstaat וערך אותו עד לסגירתו בשנת 1939. באותה שנה ברח ללונדון עקב עליית הנאצים. הוא החל להיות מעורב בבנקאות יחד עם אביו וחדל כמעט מעיסוקים פוליטיים והיה מעורב בגיוס כספים לישראל. הוא כתב כחמישה ספרים באנגלית וערך את הכרך השני של הספר "The Jews of Czechoslovakia".
בשנת 1964 זכה ב"פרס יעקב לנדאו" לפובליציסטיקה ציונית[1].
בשנת 1965 עבר לארצות הברית ושם נפטר בשנת 1969.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסקר רבינוביץ, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
- אודות, באתר YIVO
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גרשון הל, "פרס יעקב לנדאו" מטעם "בני ברית" לד"ר אוסקר רבינוביץ, הַבֹּקֶר, 9 ביוני 1964