אופק (אגודת אשראי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אופק (קואופרטיב))
אופק - אגודה שיתופית לניהול הון בע"מ
נתונים כלליים
סוג אגודת אשראי, קואופרטיב
תקופת הפעילות 2012–הווה (כ־12 שנים)
 
www.ofek.coop
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אופק – אגודת אשראי שיתופית בע"מ הוקמה באמצע 2012 על ידי מספר פעילים מתחומי הפיננסים, השינוי החברתי והקואופרציה במטרה להקים בנק קואופרטיבי בישראל ולהיות מוסד בנקאי שיתופי ללא מטרות רווח המהווה אלטרנטיבה לבנקאות המסחרית המקובלת בישראל. הבנק שיוקם עתיד להיות מבוסס על שירותים אינטרנטיים וקהל היעד שלו יהיה משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. לאחר מספר שנות פעילות אופק צירפה לשורותיה מעל 15,000 חברים והפכה בכך לאגודה השיתופית הפעילה הגדולה בישראל. במהלך 2016 אופק הובילה לחקיקת חוק "הפיקוח על אגודות אשראי", חוק המאפשר הקמת אגודות אשראי בישראל. בהתאם לחוק, כפופות אגודות האשראי לפיקוחו של הממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון, ורשאיות לספק את מלוא השירותים הפיננסים שבנק רשאי לספק. במהלך 2018 הגדיר הממונה "נוהל רישוי" ובהתבסס על נוהל זה עתידה אופק לקבל רישיון לאספקת שירותים בנקאיים במודל של אגודת אשראי.

במרץ 2021 קיבלה אופק רישיון להפעלת אגודת אשראי והודיעה כי תתחיל להעניק שירותים לחבריה עד סוף 2021[1]. כיום הערכות אלה עודכנו והשקת השירותים צפויה עד סוף 2024.

יו"ר הוועד המנהל של אופק הוא עו"ד יהודה טלמון, שכהן בעבר כיושב ראש להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל. מנכ"ל אופק הוא עו"ד תום דרומי חכים, אחד ממייסדי האגודה.

רקע להקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על רקע המחאה החברתית קמו מספר קבוצות שמטרתן להקים בנק קואופרטיבי במודל הנפוץ ברחבי העולם. במסגרת מסקנות ועדת זקן הביע המפקח על הבנקים, דודו זקן, רצון ללוות הקמת בנקים מסוג זה. פעילים ממספר קבוצות חברו יחד בתחילת 2012 להקמה של אופק שנרשמה כאגודה שיתופית באמצע 2012.

בישראל פעלו מתחילת המאה העשרים ועד שנות השמונים אגודות אשראי רבות. במסגרת תוכנית ייצוב המשק של שנות השמונים – נמכרה אחרונת אגודות האשראי ומאז לא הוקם בנק חדש בישראל, ולמעשה לא פועלת מסגרת אשראי קואופרטיבית כלל, דבר המקובל ברוב מדינות העולם, בהיקפים שונים.

המודל העסקי והליך ההקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המודל העסקי הראשוני, הוסכם כי כל חבר בקואופרטיב מצטרף על ידי רכישת מניה ב-3,000 ש"ח שמיועדים למימון פעילות ההקמה ולביסוס ההון ההתחלתי של הבנק[2]. בספטמבר 2013 קיבלה אופק אישור תקדימי מרשות ניירות ערך לפיה מניית החברות באגודה אינה מוגדרת כ"נייר ערך" שאינו משלם דיבידנד ולכן צירוף חברים לאופק אינו מצריך הגשת תשקיף לרשות[3]. עם זאת, המפקח על הבנקים דרש מהוועד המנהל של הקואופרטיב להציג הון עצמי של 75 מיליון ש"ח (בארצות הברית הסכום המקובל מאגודות אשראי חדשות הוא עד מיליונים בודדים[4]), סכום שהתקשו לגייס, מה שמנע את התקדמות המיזם. נציגי הוועד המנהל של 'אופק' ציינו שאיסוף הכספים מהציבור החל בתמיכה ובסיוע של ועדים גדולים בהסתדרות העובדים הכללית החדשה אולם נתקל בהתנגדות מצד ועדי הבנקים הקיימים, על רקע חשש שהצלחת המיזם תגביר את התחרות בשוק זה.

התפתחויות רגולטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2016 על רק יוזמתו של שר האוצר דאז, כחלון לרפורמה בשוק ההון והקמתה ותחילת עבודתה של ועדת שטרום (החל ממחצית 2015), פרסם משרד האוצר תזכיר חוק[5] בו נקבע שדרישות ההון העצמי להקמת אגודות אשראי ירדו מ-75 מיליון שקלים ל-3 מיליון שקלים. כמו כן, נכתב בתזכיר החוק כי יוקם רגולטור ייעודי שיפקח על אגודות אשראי, ושאלה לא יהיו כפופות לפיקוח של הפיקוח על הבנקים. תזכיר החוק מציין את רשימת השירותים שיותר לאגודות אשראי לספק: הלוואות, פיקדונות, עו"ש, הנפקת כרטיסי חיוב, קנייה ומכירה של מטבע חוץ, רכישת ושמירת ניירות ערך, ייעוץ פנסיוני, שירותים ועוד. החוק נכנס לתוקפו בדצמבר 2016[6][7][8][9].בעקבות הפחתת דרישות ההון, בתחילת חודש נובמבר 2016 הוחלט, בהצבעה שנערכה בקרב חברי האגודה הוותיקים, להפחית את מחיר מניית החברות ל-1,000 ש"ח[10]. הצוות הרגולטורי של אופק השלים את הגשת הרישיון לפעול כאגודת אשראי על מנת להתחיל את הפעילות במהירות האפשרית.

ב-17 במרץ 2021 קיבלה האגודה מרשות שוק ההון רישיון זמני של אגודת אשראי, הרישיון הוא לשנתיים להשלמת היערכות טכנולוגית[11].

שירות ראשון – מערכת הלוואות עמיתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש נובמבר 2016 החלה אופק לספק שירותים ראשונים במסגרת מערכת להלוואות עמיתים. במסגרת המערכת מציעה אופק לחבריה אפיק השקעה אשר מהווה למעשה תיווך בין לווים למלווים. השקעה של חבר אופק מחולקת בין עשרות ואף מאות הלוואות שונות, כאשר ההלוואות מגיעות לרוב לפרטים או לעסקים קטנים, ועומדות בתו כסף נקי. בעבר, על גבי אותה הפלטפורמה, אופק סיפקה לחבריה הלוואות למטרות צרכנות ולמטרות עסקיות, אך שירות זה הושבת לטובת ניתוב כל המשאבים לפיתוח מערכת בנקאית מתפקדת הכוללת שירותי אשראי. לטובת אספקת שירותים אלו ההלוואות משתפת אופק פעולה עם חברת טריא.

שירותי המחשוב הבנקאיים ניתנים לאגודה על ידי לשכת שירותי מחשוב בנקאיים של חברת TCS[12].

שירותים קיימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הערכות האגודה, צפי פתיחת השירותים הבנקאיים, לרבות עו"ש ושירותי פיקדון ואשראי, הוא החצי השני של שנת 2024. בינתיים האגודה מהווה קהילה המתפקדת כמעיין קבוצת רכישה והאגודה משתפת פעולה עם גופים שונים לצורך מתן הטבות. ביניהם פוליסה קבוצתית של ביטוח משלים שב"ן, שיתוף פעולה עם מועדון הלקוחות משקארד המציע לחבריו כרטיסי אשראי, ושיתוף פעולה עם חברת FamilyBiz.

בשנת 2023 קיבלה אגודת אופק את תו "כסף נקי" על־ידי פורום כסף נקי, בזכות התחייבותה של האגודה שלא להשקיע בגופים מזהמים.[13]

חזון האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי אתר האגודה "אופק תהווה פלטפורמה לשינוי כלכלי וחברתי בישראל, תוך התמקדות במערכת הפיננסית, באמצעות המודל הקואופרטיבי." לצורך זה האגודה מונה באתר רשימת ערכים: דמוקרטיה, הוגנות, שקיפות, פשטות ונגישות, אחריות, מקצועיות, יצירתיות וחדשנות, חיוביות.

תקנון האגודה מונה מספר עקרונות מנחים, ביניהם:

  • האגודה תפעל בשוויון מלא, בלא הבדל דת, גזע, לאום, מגדר, נטייה מינית, גיל, מוצא השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, או הורות.
  • מיקודו העסקי של הבנק השיתופי יהיה צרכני, כאשר במרכזו אספקת מוצרים פיננסיים המותאמים לצורכי לקוחותיו תוך יצירת רווח לבכלי המניות מתן שירות הוגן ויצירת תרבות בנקאית חדשה בישראל.
  • הבנק יתמקד במתן אשראי ללקוחות פרטיים ועסקיים קטנים ובינוניים תוך שמירה על עמלות ומרווח אשראי נמוכים ככל האפשר.
  • הבנק השיתופי יפעל לשקיפות מוחלטת ולשיתוף הציבור והחברים בהחלטות המתקבלות.
  • הבנק השיתופי ישמור על מדיניות תגמול הוגנת ויגביל את שכר הבכירים בו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צפי הדר ריכטר, "בנק קואופרטיבי ישראלי – האתגר הבא בענף הבנקאות", תאגידים, כרך י' (מאי 2013)
  • מאיר חת, "האגודות השיתופיות לאשראי – זיכרון העבר או חזון לעתיד?", תאגידים, כרך י' (מאי 2013)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עירית אבישר, אופק קיבלה רישיון לאגודת אשראי מרשות שוק ההון, באתר כלכליסט, 17 במרץ 2021
  2. ^ גוני נוי, בקרוב: גם אתם תוכלו להיות בעלים של בנק, באתר nrg‏, 31 באוקטובר 2012
  3. ^ אתר למנויים בלבד סיון איזסקו, הבנק הקואופרטיבי מתקרב: אופק קיבלה היתר לגייס הון מהציבור ללא תשקיף, באתר TheMarker‏, 30 בספטמבר 2013
  4. ^ Frequently Asked Questions, NCUA (באנגלית)
  5. ^ תזכיר חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותי אשראי ופיקדון), התשע"ו-2016, הופץ ב-11 ביולי 2016 על ידי משרד האוצר באתר החקיקה הממשלתי
  6. ^ אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, צעד בדרך ל"בנק חברתי": דרישת ההון העצמי תופחת ל-3 מיליון שקל בלבד, באתר TheMarker‏, 9 בנובמבר 2016
  7. ^ ארז רביב, ‏צעד נוסף לבנקאות חברתית - 'בנק אופק' בדרך להיות גם 'אגודת אשראי', באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 ביוני 2017
  8. ^ הוסר החסם העיקרי להקמת בנק חברתי, באתר ערוץ 7
  9. ^ הוסר החסם המרכזי להקמת בנק חברתי, באתר הודעה לעיתונות מאתר הכנסת, ‏9 בנובמבר 2016
  10. ^ התקבלה ההחלטה להפחתת מחיר מניית החברות ל-1000 שקל, מתוך אתר אופק, 8 בנובמבר 2016.
  11. ^ עירית אבישר, אופק קיבלה רישיון לאגודת אשראי מרשות שוק ההון, באתר כלכליסט, 17 במרץ 2021
  12. ^ אלה לוי-וינריב, ‏"הבנק החברתי" הראשון יוצא לדרך: אגודת האשראי אופק קיבלה רישיון, באתר גלובס, 18 במרץ 2021
    גד ליאור, הקלה שתעודד הקמת בנקים נוספים? הוקמה לשכת שירותי מחשוב לגופים פיננסיים, באתר ynet
  13. ^ לנקות את חשבון הבנק | זווית