אור ירוק

אור ירוק - העמותה למאבק בתאונות הדרכים בישראל
פעילות	קידום בטיחות בדרכים וצמצום תאונות הדרכים בישראל
התאגדות	עמותה
מדינה	ישראל
מייסדים	אבי נאור ויונה נאור
יושב ראש	דוד סיני
מנכ"ל	עו"ד יניב יעקב
תקופת הפעילות	1997–הווה (כ־27 שנים)
	http://www.oryarok.org.il/
קואורדינטות	32°07′47″N 34°53′41″E / 32.129842°N 34.894661°E

ערך זה עוסק בעמותה למאבק בתאונות הדרכים בישראל. אם התכוונתם לאור ירוק ברמזור, ראו רמזור.

אור ירוק - העמותה למאבק בתאונות הדרכים בישראל היא עמותה שהקימו בשנת 1997 יונה נאור ובעלה לשעבר אבי נאור, לאחר שבנם רן נהרג בתאונת דרכים ב-1995.^[1] תחילה הגדירה העמותה את מטרתה "שינוי תרבות הנהיגה בישראל" כדי ליצור שינוי בתודעה ולהביא לצמצום ניכר בתאונות הדרכים בישראל ומספר הנפגעים בהן; אך לאחר כעשור של פעילות ניסחה מחדש העמותה את מטרתה – להיות העמותה למאבק בתאונות הדרכים בישראל – משום שפעילותה התפרסה על טווח רחב משחשבו ומתוך הבנה כי מדובר במאבק מתמשך.

"אור ירוק" היא עמותה פרטית הממומנת מאמצעים עצמיים, בעיקר של אבי נאור, ומתרומות.

מיוני 2022 מנכ"ל העמותה הוא עו"ד יניב יעקב.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת העל של העמותה היא הפחתת מספר ההרוגים השנתי בהתאם לתוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים (דו"ח שיינין), וממנה נגזרים גם יעדיה המרכזיים:

עמותת "אור ירוק" פועלת הן כגורם מעצב מדיניות, באמצעות השפעה על תוכניות הפעולה של המדינה בתחום הבטיחות בדרכים, והן באמצעות השפעה על הליכי חקיקה. נוסף על כך, פועלת "אור ירוק" להערכת פעילויות הממשלה והגופים האחרים בתחום, הפעלת מערך דוברות והסברה לציבור להעלאת נושא הבטיחות בדרכים לסדר היום הציבורי תקשורתי, וכן מקיימת מגוון רחב של פעולות חינוך, העשרה והסברה, שבמסגרתן מגיעים מתנדבי העמותה באופן בלתי-אמצעי אל כמיליון ישראלים מדי שנה בשנה. כן מפעילה העמותה מערך מחקר ומידע בתחום, ומביאה את הציבור למעורבות ולשיתופי פעולה באמצעות ייזום וביצוע תוכניות יישומיות שיבצעו אזרחים מתנדבים.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב שנת 2004 הוכנה ב"אור ירוק" תוכנית אב למאבק בתאונות הדרכים בישראל, שמטרתה להניע את מקבלי ההחלטות בכל הרמות הממסדיות הרלוונטיות להתחייב לבצע תוכנית אב רב-שנתית לבטיחות בדרכים. תוכנית האב קודמה במתווה פעולה מסודר שגובש ב"אור ירוק", ובקיץ היא הוגשה לראש הממשלה. רבות מהמלצות המקצועיות בתוכנית נכללו בשנה לאחר מכן בעיקרי ההמלצות של דו"ח שיינין – התוכנית הלאומית למאבק בתאונות.

בסוף 2004 יצאה העמותה במבצע החתמה על "עצומת המיליון" בדוכני החתמה מאוישים במתנדבים שפוזרו ברחבי ישראל, וקראה לממשלה ליישם תוכנית לאומית למלחמה בתאונות הדרכים. בתוך כמה חודשים חתמו על העצומה כמיליון וכמאתיים אלף ישראלים, והיא הוגשה לראש הממשלה אריאל שרון. הוא הורה לאמץ את כל מסקנות הדו"ח שחיברה ועדת שיינין, ולהוציאן לפועל במסגרת תוכנית לאומית למאבק בתאונות. בכנס "אור ירוק" שנערך בסוף 2004 נשא ראש הממשלה שרון דברים ואמר בין היתר כי "המסקנה שלנו מנתוני השנה האחרונה היא שהמלחמה בקטל בדרכים קשה יותר משחשבנו, ולכן גם חיונית יותר. לא זו בלבד שהכישלון של השנה האחרונה לא צריך לרפות את ידינו, אלא שהוא גם מדגיש בפנינו שבמלחמה הזאת יש צורך בנשימה עמוקה ובהשקעת מאמצים לטווח ארוך."

מוקדי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב לטיפול במוקדי הסיכון הוא תקציב נפרד מתקציב הבטיחות בדרכים, שהוא תקציבה השנתי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ואשר עליו ניתש המאבק בין המדינה לבין הציבור המיוצג על ידי "אור ירוק". על פי הערכת גורמי המקצוע ב"אור ירוק" תקציב בן כ 400 מיליוני שקלים לחמש שנים, יספיק כדי לסלק את עיקר המפגעים ויניב למשק תשואה גבוהה מכך, דרך החיסכון בעלות הלאומית הכרוכה בנזקי התאונות.

"אור ירוק" פעלה במהלך השנים על מנת להשפיע לטיפול במוקדי סיכון בהם נהרגים מאות אנשים. התובנות והלחץ הציבורי שיצאו מבית "אור ירוק", הובילו לשינוי במדיניות הקצאת המשאבים לטיפול במוקדי סיכון ולהגדלת התקציב בתוכנית החומש של חברת נתיבי ישראל.

רישיון נהיגה מדורג לצעירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת המאבק בתאונות הדרכים, סומנה הכשרת הנהגים הצעירים כאחד הנושאים העיקריים הדורשים הסדרה, כדי לצמצם את היפגעות הנהגים הצעירים בתאונות וכן כדי להעניק רישיונות נהיגה לנהגים מיומנים יותר בנהיגה, ובעיקר בהיבט הבטיחותי שלה. עמותת "אור ירוק" פעלה מאז הקמתה לקדם את נושא רישיון הנהיגה המדורג לאחר שנים של פעילות פרלמנטרית ביצוע מחקרים בנושא זה הושלם תהליך החקיקה.

מיזם "מתנדבים בתנועה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרויקט שהתחיל כמיזם ניסיוני במחוז תל אביב, בשנת 2000, נחל הצלחה גדולה והתפשט במהרה לכל רחבי הארץ, מקריית שמונה שבצפון ועד אילת שבדרום. בשיאו של הפרויקט היו 105 ניידות, אשר הוקצו לאלפי מתנדבים וביצעו פעילות אכיפה ביישובים רבים ברחבי הארץ. המיזם מומן על ידי משרד האוצר, משטרת ישראל, עמותת "אור ירוק" והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

עמותת "אור ירוק" פעלה שנים רבות לקידום חקיקה ואכיפה נגד נהיגה בשכרות. בין הישגיה הבולטים ניתן לציין את "חוק 0% אלכוהול" הקובע רף מרבי של אלכוהול לנהגים צעירים, נהגי רכב כבד ורכב ציבורי. בנוסף העמותה הובילה מאבק לאיסור מכירת אלכוהול בתחנות דלק.

פרויקט מצלמות א3[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת א-3 היא מערכת אכיפה של נהיגה במהירות מופרזת ונסיעה ברמזור אדום. היא נחשבת לכלי מרכזי בשירות הצמצום של התאונות הקשות הנגרמות מעבירות תנועה אלו. עמדת "אור ירוק" בהתבסס על הניסיון הבינלאומי המוצלח, היא שיש להציב את מצלמות האכיפה בצמתים ובקטעי דרך מרובי נפגעים, כדי ללכוד נהגים המתפרצים באדום לצמתים מוכי תאונות ונהגים הנוהגים במהירויות מופרזות בקטעי כביש שגובים קורבנות רבים בתאונות הנובעות מנהיגה במהירות מופרזת. "אור ירוק" ממשיכה ללוות את פרויקט א 3, לעקוב אחר המשך הצבת המצלמות עד ל 300 המצלמות עליהן החליטה הממשלה, ואף רואה עצמה כמגנה על האינטרס הציבורי שבהצבת המצלמות במקומות הנכונים.

החמרת ענישה על הפקרה לאחר פגיעה (פגע וברח)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבירת ההפקרה לאחר פגיעה, המכונה גם פגע וברח, היא עבירה ששכיחותה גבוהה ממה שנוטה הציבור לחשוב. היא מתרחשת בממוצע כמעט מדי יום. "אור ירוק" קידמה ותמכה בחוק החמרת הענישה כלפי הנהג והטלת אחריות פלילית שעונש כבד בצידה גם על שאר הנוסעים ברכב.

איסור נסיעה בחוף הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהיגה בחופי הים היא תופעה מסוכנת. העמותה תמכה וקידמה חקיקה לפיה תיאסר הנהיגה בחוף הים באופן ברור וכן תוחמר האכיפה והענישה למי שייתפס נוהג בחוף ים.

מבחן תאוריה כמבחן בגרות בבתי הספר התיכוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אור ירוק" פעלה במהלך השנים להרחיב את לימודי התעבורה במערכת החינוך ובשנת 2018 הוכנסה לתוכנית הלימודים בכיתות י' תוכנית חינוך תעבורתי המכשירה את בני הנוער להתנהלות נכונה ובטוחה במרחב התעבורתי מנקודת מבט של משתמשי דרך שונים – הולכי רגל, רוכבי דו גלגלי, הנוסעים ברכב והנהגים לעתיד. הוחלט שבסוף שנת הלימודים יבחנו התלמידים בחינה שתחליף את בחינת התאוריה בסטנדרט של בחינת בגרות והעוברים בהצלחה בציון 80 ומעלה יהיו פטורים מהתאוריה למשך 3 שנים.

אופניים חשמליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי שנה נרשמים מאות נפגעים בתאונות במעורבות אופניים חשמליים ולאור ההערכות כי מספר הרוכבים ימשיך לגדול "אור ירוק" פועלת במגוון כלים לקידום הטיפול בנושא. בין היתר פועלת לקדם את החקיקה בנושא ואף מפתחת מערכי הדרכה ייחודיים בנושא אופניים חשמליים, אותם משלבת בהרצאות בבתי הספר ובמקומות עבודה. הישג משמעותי נוסף בתחום זה הוא חיוב חבישת קסדה בקרב כלל רוכבי האופניים החשמליים.

תוכנית אור ירוק לחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הפעילה העמותה את תוכנית "אור ירוק לחיים", במסגרתה היא הדריכה נהגים חדשים וצעירים או תלמידים בשלבים מתקדמים של לימוד נהיגה והוריהם לקראת נסיעות הליווי בשלבים הראשונים של הנהיגה, במטרה לשפר את נהיגתו של הנהג החדש באמצעות ניסיונו של ההורה כנהג ותיק, ובכך למנוע תאונות הנובעות מחוסר ניסיון. העמותה טוענת שהשתתפות במפגשי "אור ירוק לחיים" ויישום ההמלצות מפחיתה ב-10% את הסיכוי של נהגים צעירים להיות מעורבים בתאונות.^[2] הישג נוסף של תוכנית זו הוא שהדרכה מסוג זה גורמת להורה צורך לשמש דוגמה לנהג החדש ובכך משפרת גם את נהיגתו שלו.