אורי אגוז

אורי אגוז
	אין תמונה חופשית
לידה	23 בדצמבר 1971 (בת 52); חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
עיסוק	במאית; מחזאית; תסריטאית
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב; האוניברסיטה העברית בירושלים ;

אורי אורנה אגוז היא במאית, מחזאית ותסריטאית ישראלית. ממקימי איגוד במאי התיאטרון הישראלי, וחברת הוועד המנהל. כותבת ומביימת לטלוויזיה ולתיאטרון.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגוז נולדה וגדלה בחיפה. את דרכה כיוצרת החלה לאחר קריירה בתחום המשפט הפלילי והדין הבינלאומי. שימשה בין היתר כראש הסנגוריה הציבורית של זרוע היבשה ופיקוד הדרום בצה"ל, ושירתה במחלקת הדין הבין-לאומי. הייתה עוזרת התובעת הצבאית הראשית וכיהנה כשופטת בבית המשפט מחוז יהודה ושומרון לשיפוט בעבירות טרור (סא"ל במיל') ודנה בין היתר במשפטם של רוצחי החיילים יוסי אברהמי וואדים נורז'יץ שנרצחו באכזריות בלינץ' ברמאללה. שירתה במשרד החוץ בתחום ההסכמים הבינלאומיים בתחומי תעופה מים וייעוץ בתחום טרור.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מביימת וכותבת לתיאטרון וטלוויזיה.

ביימה בין היתר לתיאטרון הקאמרי "פרי אהבה" מאת ג'ואנה מארי סמית; "מבדולח לעשן" מאת ז'אק אטלי, שהופק גם כסרט טלוויזיה "זרעי ההשמדה". המחזה חשף לראשונה את אחד מהאירועים הגורליים שעתידים היו לשנות את פני המפה באירופה, כאשר 3 ימים לאחר ליל הבדולח, התכנסה כל צמרת בכירי המשטר הנאצי, ביניהם היינריך הימלר, יוזף גבלס, ריינהרד היידריך, והרמן גרינג לדון בפתרון הבעיה היהודית; תיאטרון בית ליסין "שתיקה רועמת" מאת אנדריאה באואב, זוכה מקום ראשון פסטיבל פותחים במה כהפקה מלאה, פרס המוזיקאי, ופרס השחקן הטוב ביותר, תיאטרון הספרייה "חוג הסרטן” מאת נל דאן, "מיי" מאת מרינה קאר, "הזוג המוזר" מאת ניל סיימון; הסטודיו למשחק ניסן נתיב "סיפורו של סוס" לפי לב טולסטוי; פסטיבל אביב "שידוכין" מאת ניקולאי גוגול, פסטיבל תיאטרון קצר "בייבי בום" מאת אורי ניצן ועוד.

כתבה וביימה את "החטא השביעי", קברט פוליטי סאטירי שנבחר כקברט הבית של צוותא; "פרפטום מובילה", צוותא, שעסק במלחמת לבנון השנייה; "ציפור לא תדע", הומאז' קומי לסופרי יהדות אירופה, שעלתה בפסטיבל ישראל 2009 ובתיאטרון תמונע. תסריטאית סדרת האינטרנט האינטראקטיבית שזכתה במקום שני בקרן יוהנה פרנר לפיתוח ושותפה בכתיבת סדרת האינטרנט שזכתה בפרס הראשון; כתבה בין היתר לסדרת "הבובות", "לא לפני הילדים"; זוכת מלגת פיתוח תסריט ותיק הפקה מלא לדרמה טלוויזיונית, מטעם nfct, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה.

בדצמבר 2009 נבחרה על ידי מדור התרבות של עיתון גלובס לאחת מ"חמשת הבמאים המבטיחים של ישראל".

ב-2010 הוזמנה לגרמניה, לפסטיבל התיאטרון הבינלאומי בבאד הרספלד לביים עם קבוצת שחקנים בסדנה הבינלאומית של במאי איחוד התיאטראות האירופי, ה-E T.C – European Theatre Convention. שנה לאחר מכן, 2011, הוזמנה להנחות סדנת כתיבה בינלאומית ליוצרים במסגרת ה-E T.C, בה הועלה מחזה פרי עטה שעסק באונס תחת השפעת סם - "Sweet 16". המחזה עסק באונס שמטלטל קבוצת צעירים שמוצאת עצמה מתמודדת עם שבר שנפער בתוכה, שקרים והסתרות. באפריל 2013 הועלה המחזה בהונגריה, במסגרת הפסטיבל הלאומי של הונגריה ליוצרים צעירים, בבימוי הבמאית ההונגריה אגי קירטזה, וזכה לציון לשבח.

שימשה כדרמטורגית בתיאטרונטו תיאטרון הבימה, יועצת אומנותית לתיאטרון המעבדה, וחברת הצוות האומנותי של תיאטרון הקאמרי.

שימשה כמנהלת אומנותית של פסטיבל קולנוע דרום ה-5 שנערך בשדרות - קולנוע עולם דוקומנטארי, שהציג חומרים מיבשת אפריקה, מרכז היבשת סנגל ובורקינה פאסו, ויצירה נסיונית של הגל החדש בדרום-אמריקה.

כיהנה כמנהלת אומנותית של פסטיבל אשה בין השנים 2010–2012, ופעלה לקידום יוצרות מבטיחות וייחודיות מתחומי האמנות, הקולנוע והמחול.

אגוז הוזמנה ליפן כבמאית יוצרת מטעם ממשלת יפן למסע משותף של יוצרים ישראליים, פלסטינים ויפנים, במהלכו צילמה עם שותפה למסע, יוצר קולנוע פלסטיני מרמאללה, סרט תיעודי על התהליך כולו.

יזמה והקימה בשיתוף הקרן לירושלים את פסטיבל מרכז הבמה, פסטיבל המעלה בבכורה הצגות מונודרמה מקוריות שנועד לקדם יוצרים ולהביא שפות תיאטרון חדשות. במהלך שנות הפסטיבל, 2009–2018, עלו בו מעל 80 מחזות מקוריים שזכו לפרסים בארץ ובעולם.

יוזמת ומנחת "מכונת כתיבה" שנוסדה ב-2019 בשיתוף הקרן לירושלים ועיריית ירושלים, חממת כתיבה ליוצרי קולנוע טלוויזיה ותיאטרון בהנחייתה ובשילוב בכירי הכותבים בארץ –יעל הדיה, ניר ברעם, נעה ידלין, הגר בן-אשר, עמרי גבעון (בשבילה גיבורים עפים), שירלי מושיוף, ועוד.

ב-2021 עלה בתיאטרון הבימה המחזה "זאקפונה שלי" שכתבה בהשראת שלום עליכם בהשתתפות ליא קניג, מיקי קם ויעל לבנטל ושירן הוברמן. באותה שנה עלה המחזה 'חובת דיווח' בתיאטרון חיפה שעוסק באלימות נוער ובהתמודדות הפסיכולוגית עם המידע שנחשף בטיפול.

השכלה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגוז היא בעלת תואר שני בהצטיינות בבימוי M.F.A מאוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון במשפטים LL.B מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בהצטיינות במשפטים LL.M מהאוניברסיטה העברית. עוסקת בגישור וצדק מאחה בעבירות מין.

למדה בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין, סדנאות אימפרוביזציה בבית הספר למשחק ניסן נתיב, סדנאות תנועה וקונטקט אצל ליאת דרור וניר בן גל, התיאטרון הפיזי בתיאטרון הגוף בשיטת לקוק, ובוגרת הסטודיו למחול של קאי לוטמן, והקונסרבטוריון למוזיקה ע"ש דוניה ויצמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורי אגוז, סרטונים בערוץ היוטיוב
אורי אגוז, בארכיון הבימה
אורי אגוז, באתר "הבמה"
אסתי אהרונוביץ', הס הושלך באולם, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2007
טל פרי, ‏הבמאים המבטיחים בישראל, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2009
רוזינה קמבוס עושה דרמות, באתר הארץ, 1 בינואר 2008
צבי גורן, ביקורת על "חוג הסרטן", באתר הבמה
צבי גורן, מצור רגשי על חומות אינטלקטואליות, באתר הבמה
פרי אהבה, באתר תיאטרון הקאמרי
נועה אושרוב, החטא השביעי, באתר תל אביבסיטי
הסרט המלא, "מבדולח לעשן - זרעי ההשמדה" הערוץ הראשון: זרעי ההשמדה-חלק א, נבדק ב-2022-08-07 זרעי ההשמדה-חלק ב, נבדק ב-2022-08-07
תיאטרון הקאמרי, "מבדולח לעשן": מבדולח לעשן, נבדק ב-2022-08-07
מרב יודילוביץ', האדרת נשים 2012: פסטיבל אשה חוזר, באתר ynet, 9 בינואר 2012