אורי ברנר

אורי ברנר

אורי ברנר כמ"פ במשמר העמק ב-1943
לידה	20 ביולי 1914 ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה	24 במרץ 1993 (בגיל 78) מעוז חיים, ישראל
מקום קבורה	מעוז חיים
מדינה	ישראל
השכלה	לימודי היסטוריה בסמינר אפעל
בת זוג	נסיה (לבית גולובוב)
השתייכות	ההגנה פלמ"ח צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1929–1949 (כ־20 שנה)
תפקידים בשירות
מפקד הגדוד השני של הפלמ"ח סגן מפקד הפלמ"ח
פעולות ומבצעים
המרד הערבי הגדול מלחמת העצמאות
תפקידים אזרחיים
מורה היסטוריון צבאי

אורי ברנר חמישי מימין, יחד עם מטה הפלמ"ח, מאי 1948

אורי ניסן ברנר (20 ביולי 1914, ירושלים – 24 במרץ 1993, מעוז חיים) היה סגן מפקד הפלמ"ח והיסטוריון צבאי.

חייו

אורי ברנר נולד לחיה ברוידא ולסופר יוסף חיים ברנר. הוא נקרא על שם חברו של אביו, הסופר אורי ניסן גנסין, שנפטר כשנה לפני כן. בילדותו עבר בין בן שמן, תל אביב, זכרון יעקב, ועין גנים (פתח תקווה) בעקבות נדודי אביו ואמו.

לאחר פרידת הוריו, כאשר היה אורי בן שש שנים, לקחה אותו אמו לברלין, ולאחר רצח אביו ביפו במאורעות תרפ"א (1921) הם שבו לתל אביב. ברנר התחנך בגימנסיה הרצליה. בעלומיו הצטרף לארגון ההגנה והקים את קבוצת "מסדה", שהפכה למחלקת קשר בארגון. עבד בחפירת בארות בפרדסים ובמפעל בסדום. הוא היה בין מקימי תנועת הנוער המחנות העולים ומזכירהּ בין השנים 1935–1936, ובשנת 1937 עלה עם גרעין מן התנועה להקים את קיבוץ מעוז חיים בעמק בית שאן, בו נשאר כל חייו.

הוא מונה למפקד מעוז חיים מטעם ההגנה, ובשנת 1938 פיקד על קרב שבו חוסלה כנופיה ערבית גדולה בעמק בית שאן. בהמשך נפצע כאשר חברי מעוז חיים יצאו לכרות זיפזיף על שפת הירדן והותקפו.

ברנר הצטרף לפלגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט. בשנת 1943 התגייס לפלמ"ח, ושירת בו כמפקד פלוגה וכמפקד הגדוד השני. בעקבות פציעת גב קשה נמנע ממנו להמשיך בתפקידי פיקוד קרבי, והוא מונה לסגנו של מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון. בתפקיד זה שירת בין השנים 1945–1949.

לאחר פרישתו הכפויה מצה"ל, בעקבות פירוק הפלמ"ח, חזר לקיבוצו, מעוז חיים. אחרי לימודי היסטוריה בסמינר אפעל שימש במשך עשר שנים כמורה בבית הספר האזורי בנווה איתן, והחל לעסוק במחקר היסטורי. הוא הפך להיסטוריון של תולדות ההגנה, הפלמ"ח והקיבוץ המאוחד, והציג במחקריו, ככלל, את נקודת המבט של אנשי תנועת העבודה על ההיסטוריה הצבאית של ימי ראשית המדינה.

על ספרו "לצבא יהודי עצמאי" זכה בפרס יצחק שדה.

נפטר בשנת 1993, והובא למנוחות בבית העלמין בקיבוצו מעוז חיים.

משפחתו

היה נשוי לנסיה (לבית גולובוב), שאותה הכיר עוד בלימודיו בגימנסיה. לזוג ארבעה ילדים: שלוש בנות, מיכל, איילת ותרצה, ובן אחד, יוחי, ששמו הוא ראשי תיבות של שם סבו יוסף חיים.

ב-30 במרץ 2023 נהרג נכדו, אלון ברנר, שהתגורר בקיבוץ מזרע, בתאונת עבודה בקיבוצו.

ספריו

• הפלמ"ח: ראשי פרקים לתולדותיו ולמעשיו / מאת אורי ברנר, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, תשל"ב
• יצחק טבנקין ב"הגנה": עד 1924, עריכה: אריה פיאלקוב, רמת אפעל: יד טבנקין, 1976. באדיבות יד טבנקין
• אלטלנה: מחקר מדיני וצבאי, תל אביב: מכון טבנקין לחקר ולימוד הקיבוץ והוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ח-1978
• ראשי פרקים לתולדות הפלמ"ח, לוחמיו ומיבצעיו / מאת אורי ברנר, תל אביב: הוצאת עמיקם, תשל"ט-1978. (מהדורה נוספת: רמת אפעל: אגודת דור הפלמ"ח, 1988)
• הקיבוץ המאוחד בהגנה: 1923–1939 / אורי ברנר, מרחביה – תל אביב: מכון טבנקין לחקר ולימוד הקיבוץ: הקיבוץ המאוחד, תש"ם-1980
• ההכשרות המגויסות בפלמ"ח 1942–1948 / אורי ברנר, אפעל: יד טבנקין (סדרת 'מחברות מחקר (המכון לחקר כח המגן)'; ט, 1983. (יצא שוב ב-1993)
• לצבא יהודי עצמאי: הקיבוץ המאוחד בהגנה 1939–1945 / אורי ברנר, רמת אפעל: יד טבנקין, תשמ"ה-1985
• "ההתפוטרות": מדוע נמנע ממפקדי הפלמ"ח להשתלב בפיקוד צה"ל ב-1949 / אורי ברנר, רמת אפעל: יד טבנקין (סדרת 'מחברת מחקר'; יז), 1987
• אורי ברנר, בהגנה בנסיגה בהתקפת נגד, הוצאת מערכות, 1995.

בעריכתו

• נוכח איום הפלישה הגרמנית לארץ ישראל בשנות 1940–1942: מקורות ועדויות; ליקט והעיר: אורי ברנר, אפעל: יד טבנקין (סדרת 'מחברות מחקר', ד), 1981. (יצא שוב ב-1984)
• על י"ח ברנר: עוד זכרונות / הביאו לבית הדפוס: יצחק כפכפי, אורי ברנר, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, [הקד' 1991]

קישורים חיצוניים

• אורי ברנר, באתר הפלמ"ח
• אבי כצמן, "סגן מפקד הפלמ"ח אורי ברנר מת בקיבוצו מעוז חיים", הארץ, 25 במרץ 1993.
• אורי ברנר (1914-1993), דף שער בספרייה הלאומית