אורי דסברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אורי דסברג
הרב אורי דסברג
הרב אורי דסברג
הרב אורי דסברג
לידה 17 בינואר 1946
ט"ו בשבט תש"ו
הילברסום, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 24 במאי 2011 (בגיל 65)
כ' באייר תשע"א
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים, אלון שבות
תקופת הפעילות ? – 24 במאי 2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה
תפקידים נוספים עורך תחומין, חבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית
חיבוריו דבר אחד מדברך
צאצאים אפי אונגר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אוּרי דַסְבֶּרְג (ט"ו בשבט תש"ו, 17 בינואר 1946כ' באייר תשע"א, 24 במאי 2011) היה רב, חוקר ועורך תורני-הלכתי. מראשי מכון צומת ויד הרב הרצוג, מעורכי האנציקלופדיה התלמודית, כתבי העת "תחומין" וטללי אורות והעלון "שבת בשבתו".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1946 בעיר הילברסום (Hilversum) שבהולנד לנתן ואלישבע דסברג, ניצולי השואה מיהדות הולנד. דודו, הרב שמעון דסברג היה רב ומחנך, ממנהיגי "המזרחי" בהולנד, שנרצח בשואה. בשנת 1948, זמן קצר לאחר קום המדינה, בהיותו כבן שנתיים, עלה עם הוריו לישראל. האב היה מנהל חינוכי במחנה המעבר של עליית הנוער, שהוקם בנתניה בביתני מחנה צבאי בריטי, וטיפל בקליטתם של מאות ילדים ובני נוער מתימן ומצפון אפריקה. תחילה התיישבה המשפחה בנתניה, משם עברה לכרכור, לאחר מכן לכפר פינס. במחצית השנייה של שנות ה-50 שימש האב כמנהל כפר הנוער כפר בתיה, והמשפחה התגוררה במקום.

למד בישיבת נחלים וישיבת כרם ביבנה, ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב. בשנת 1969 נישא ליהודית גנץ, אף היא בת להורים ניצולי השואה מצ'כוסלובקיה. במלחמת יום הכיפורים נהרג אחיו, סרן ברוך דסברג, בקרבות הבלימה בסיני.

דסברג ואשתו יהודית התגוררו בירושלים והוא שימש מנהל פנימיית מכללת ליפשיץ[1]. בשנת 1973 יצא עם אשתו לשליחות חינוכית בטורונטו שבקנדה, שם הקימו יחד עם שליחים נוספים ישיבה תיכונית ("אור חיים"), ואולפנה ("אולפנת אורות"). לאחר שלוש שנים שבו לארץ, התיישבו באלון שבות, והיו מראשי המתיישבים ביהודה ושומרון.

ב-9 ביוני 1996 נרצחו בתו וחתנו, אפרת (אפי) וירון אונגר, בפיגוע טרור ליד בית שמש. שני ילדיהם, שהיו אז בני שנה ושנתיים, עברו לגור בבית סבם וסבתם דסברג והם שימשו להם כהורים[2]. בשנת 2000 הגישו הרב דסברג ומשפחתו תביעה בבית המשפט הפדרלי בארצות הברית נגד חמאס והרשות הפלסטינית[3]. בשנת 2003 חייב בית המשפט הפדרלי בארצות הברית את חמאס והרשות הפלסטינית בתשלום פיצויים בסך 116 מיליון דולר על רצח בני הזוג[4]. הרשות הפלסטינית ערערה על פסק הדין, אך ערעורה נדחה. בשנת 2008 אישר בית המשפט המחוזי בירושלים את פסק הדין של בית המשפט הפדרלי וקבע כי הוא אכיף גם בישראל.

היה ממייסדי מכון צומת ומראשיו. היה מעורכי כתב העת "תחומין" שיוצא מטעם המכון ופרסם בו מחקרים רבים בקשת רחבה של נושאים הלכתיים, תורניים וחברתיים. כמו כן היה מעורכי העלון "שבת בשבתו" ופרסם בו טור אישי "אישי ישראל".

בשנת 2007 נמנה עם הפעילים המרכזיים לחידוש מפעל האנציקלופדיה התלמודית של יד הרב הרצוג. ליו"ר המערכת מונה פרופ' אברהם שטיינברג והרב דסברג שימש רכז המערכת. ביוזמתו חלה תנופה מחודשת בפעילות יד הרב הרצוג ובמפעל האנציקלופדיה התלמודית. מאז יצאו כרכים חדשים, וכן ספרים מיוחדים המבוססים על ערכי האנציקלופדיה, ובהם מחזור ליום כיפור והגדה של פסח. ערך את הכרך של מפתח העניינים הכללי של האנציקלופדיה התלמודית.

בשנת 2009 נמנה עם היוזמים והפעילים של הכינוס לרגל חמישים שנה לפטירת הרב יצחק הלוי הרצוג, שעל שמו הוקם יד הרב הרצוג. היה בין עורכי הספר "משואה ליצחק" שיצא לכבוד האירוע וכלל אסופת הרצאות לזכר הרב הרצוג.

אשתו, יהודית דסברג, היא מראשי מנהיגות יהודית בליכוד. היא עמדה בראש הרשימה שהריצה מנהיגות יהודית לליכוד העולמי, וכן נבחרה כציר לקונגרס הציוני העולמי. אחיה הם הרבנים חיים גנץ, ראש ישיבת מעלה אליהו, ומשה גנץ, ר"מ בישיבת שעלבים. לזוג נולדו שבעה ילדים, ביניהם אפי אונגר, עדי דוד ודקלה שגיב, שלושתן מחברות ספרי קומיקס. בן-דודתו היה הפיזיקאי שמעון וגה.

הרב דסברג נהרג בתאונת דרכים בכביש 60, סמוך לאלעזר בגוש עציון, ביום כ' באייר התשע"א (24 במאי 2011).

לזכרו של הרב הוציאה משפחתו שני ספרים בשם "כעץ שתול" ובהם דברי תורה שלו, של חבריו ושל משפחתו.

מחיבוריו ועריכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תחומי ארץ ישראל שהחזיקו עולי בבל
  • מקומות בארץ ישראל שנתייחד דינם
  • אוצר ארץ ישראל: תמצית הדיונים ההלכתיים, על מקורותיהם, של כל ענייני ארץ ישראל וגבולותיה
  • מדריך לתיאור ספרי תורה
  • הפרשה בהלכה: סוגיות הלכתיות בפרשות השבוע, מעובדות על פי ערכי האנציקלופדיה התלמודית
  • בני ישראל ובני נח: אסופת מאמרים העוסקים ביחסים שבין ישראל לבין אומות העולם (יחד עם בן ציון קריגר)
  • מגילת רות - פניני תורה ואמרי שפר על המגילה. איורים: אפי אונגר (1998)
  • מחזור ליום כיפור: עם הלכות ומנהגים בענייני התפילה והלכות יום הכפורים (2008)
  • משואה ליצחק: אסופת הרצאות לזכר הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, במלאת חמישים שנה לפטירתו (2009)
  • טללי אורות: שנתון מכללת אורות ישראל באלקנה
  • דבר אחד מדבריך : שיעורי הרב צבי יהודה הכהן קוק על נביאים אחרונים
  • כי שרית: קובץ מאמרים לימי הפורים לזכרו של מנחם ישראל גנץ; עריכה בשיתוף עם הרב משה גנץ (תשמ"ח).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]