אורי וולש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורי וולש
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא ההגנה לישראל
דרגה סגן אלוף  סגן אלוף
תפקידים בשירות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורי וולש היה הצנזור הצבאי הראשי בין אוגוסט 1953 לינואר 1955.

וולש החליף את סגן-אלוף אבנר בר-און בתפקיד הצנזור הצבאי הראשי באוגוסט 1953.

ב-4 בספטמבר 1954 העביר ראש אגף המודיעין אלוף-משנה בנימין גיבלי לצנזור הצבאי הראשי סגן-אלוף אורי וולש את הוראת הרמטכ"ל רב-אלוף משה דיין להטיל איפול מוחלט על שחרורם הצפוי של חיילי הלגיון הירדני שנשבו על ידי צה"ל, כחלק מעסקת חליפין שנועדה להביא לשחרורו של סמל יצחק ג'יבלי שנפל בשבי הירדני חודשיים קודם לכן במבצע ברוך 1. האיפול נדרש בשל חשש כי קציני לגיון קיצונים יחבלו בעסקת החליפין, ואולי אפילו ירצחו את ג'יבלי. גיבלי הסביר לוולש כי יש לאסור גם ציטוט ידיעות בנושא זה ממקורות במזרח ירושלים או בעמאן. השניים שקלו אם להעביר הוראה מפורשת על האיפול למערכות העיתונים – ובכך לגרור את תשומת-לבם לנושא – ולבסוף סוכם שלא להודיע דבר אלא לפסול כל חומר בנידון שיוגש לצנזורה. למחרת הודיע רדיו רמאללה על שחרור חיילי הלגיון. "ידיעות אחרונות" התקשר לצנזורה ושאל אם מותר לצטט את הידיעה ונענה בשלילה. אך העיתון "הדור" פרסם את הידיעה בכותרת ראשית. עקב זאת ביטלה הצנזורה את האיסור לצטט מקורות זרים. ב-9 בספטמבר, הופיעה ב"זמנים" ידיעה תחת הכותרת "מאמצים לשחרורו של יצחק ג'יבלי", אשר קישרה בין שחרור חיילי הלגיון לבין גורלו של חייל צה"ל השבוי. "מעריב" של אותו יום העתיק את הידיעה. בירור שנערך בצנזורה העלה, שהידיעה הוגשה לבסיס הצנזורה בירושלים וראש המשמרת אישר אותה. להצדקתו טען שהידיעה הסתמכה על "חוגי האו"ם" וכי בהוראות הקבע שלו לא היה כל אזכור של הסמל ג'יבלי. ראש המשמרת הודה ששגה בכך שלא התקשר עם הממונים עליו וקבל את הנחיותיהם.

סמל ג'יבלי שוחרר לבסוף והוחזר בשלום לישראל, אך רב-אלוף דיין זעם על הפרסום ובינואר 1955 הדיח את סגן-אלוף וולש בגינו, אף על פי שוולש נהג כפי שנהג בעקבות סיכום עם הממונה עליו, אלוף-משנה בנימין גיבלי. ב-1 בפברואר 1955 שב סגן-אלוף אבנר בר-און לכהן כצנזור צבאי ראשי.