אורי טלמור
 | |
| לידה |
28 ביוני 1935 כפר ויתקין, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה | 22 באוגוסט 1986 (בגיל 51) |
| מדינה |
 ישראל |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1953–1979 (כ־26 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים | |
| תפקידים אזרחיים | |
| ראש צוות טאבה במשרד הביטחון | |
אורי טלמור (28 ביוני 1935 – 22 באוגוסט 1986) היה תת-אלוף בחיל האוויר הישראלי ודוקטור למנהל עסקים, שירת כנווט קרב, מפקד כנף 2[דרוש מקור] ועמד בראש להק כוח האדם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טלמור נולד בכפר ויתקין, בנם של חיים ויונה פליטמן. הוא למד בכפר ויחד עם בני מחזורו גד יעקבי, אריה כשר ומיכה גיסר הוביל לפתיחת הכיתה הראשונה של תלמידי י"ב.
שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1953 התגייס לצה"ל במסגרת קורס טיס מס' 17, לאחר טיסת ההכרות הראשונה עבר לקורס נווטים וסיים אותו ב-1955. שירת כנווט קרב במטוסי מוסקיטו בטייסת העמק. ב-1958 היה חלק ממשלחת לצרפת לקליטת מטוסי הווטור, אז שינה את שם משפחתו לטלמור מפליטמן כפי שהתחייבו קציני צה"ל באותה עת. שירת כקצין המבצעים בבסיס רמת דוד וכנווט בטייסת 110. ב-1961 מונה לראש מדור תכנון בענף אמצעי לחימה של מטה חיל האוויר ויצא ללימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.
במלחמת ששת הימים לחם במסגרת טייסת 110 והשתתף במבצע מוקד. בגל התקיפות הראשונות שימש נווטו של מוביל מבנה להפצצת בסיס חיל האוויר המצרי בני סואף. על גיחה זו כתב ביומנו האישי: "בשדה הזה, בני סואף, התאהבתי אישית. אהבתי לשנוא אותו. ההכנות השונות לתקיפת השדה, עשו ממנו חלק מהוויתי. הכרתי אותו כפי שאי אפשר להכירו יותר״[1] פחות משעה לאחר נחיתתו כבר הצטרף כנווט למוביל מבנה לתקיפת שדה התעופה קהיר מערב. בגל התקיפה השלישי שימש נווטו של מוביל המבנה לתקיפת בסיס חיל האוויר הסורי דמייר. בהמשך המלחמה השתתף בהפצצות וגיחות בגדה המערבית, בירדן, במצרים ובסוריה.
לאחר המלחמה השתתף ב-1969 כנווטו של יעקב טרנר בתקיפה הראשונה של מטרות קרקעיות בסוריה,[2] בדצמבר 1969 השתתף בקורס ההסבה השני של חיל האוויר למטוסי F-4 פנטום ושובץ בטייסת 201. טלמור השתתף בגיחות רבות במלחמת ההתשה, במבצעי פריחה במרץ-אפריל 1970 השתתף במבצע פריחה 13 לתקיפת מכ"ם מצרי בראס עובייה, מבצע פריחה 17 לתקיפת סוללת נ"מ במנסורה, במבצע פריחה 19 לתקיפת מפקדה מצרית בסלחייה, בו נהרגו 30 ילדים ששימשו מגן אנושי במבנה שהותקף. טלמור סיפר על האירוע: ״הפצצנו מתקן צבאי לחלוטין. תחנת משטרה. באותו ערב הסתבר לנו שהמצרים התחכמו לחוק הבינלאומי ושמו שם ילדים. זה היה דבר נורא"[3] וכן כנווטו של רון חולדאי במבצע פריחה 21 לתקיפת מכ"ם מצרי חדיש שהוצב בוואדי זור בראס עובייה. במאי 1970 השתתף בגיחות הפצצה במצרים כנווטם של אורי יערי ודן חלוץ ובמבצע קשת אווירי להפצצת הנמל המצרי ראס בנאס, ביוני 1970 השתתף במבצע "שיער 7" לתקיפת סוללות הנ"מ המצריות, ביולי במבצע "שיער 9" כנווטו של איתן בן-אליהו, במהלכו בחנו שיטת הפצצת קלע ובאוגוסט 1970 ב"מבצע שיער 265" כנווטו של יורם אגמון.
ב-1971 מונה למפקד בסיס פלמחים ופיקד עליו במלחמת יום הכיפורים, לאחר המלחמה כיהן כראש מחלקת אמצעים מיוחדים ועסק בין השאר בקליטת המערכות המבצעיות הראשונות של כלי הטיס הבלתי מאוישים בחיל האוויר. בתפקידו הבא כיהן כראש להק כוח האדם בדרגת תת-אלוף עד 1979. בתפקידיו אלו היה הנווט הראשון בחיל האוויר ששימש כמפקד בסיס ונשא דרגות תת-אלוף.
קריירה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחרורו עבד כמנהל בקונצרן כור. ב-1981 הצטרף ל"חוג רעים" בראש העין ועסק בפעילות התנדבותית בקהילה המקומית. על פעילותו זו הוזמן ב-1984 להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות.
ביולי 1985 מונה על ידי שר הביטחון יצחק רבין, לשמש כיועצו המיוחד ולעמוד בראש צוות טאבה במשרד הביטחון שעסק בסכסוך הגבולות בין ישראל למצרים. באוגוסט 1986 נפטר כתוצאה מדלקת קרום המוח.
היה בעל תואר שלישי בניהול, ובעל רקע אקדמי גם במדע המדינה, סוציולוגיה, משפטים וכלכלה. היה נשוי לרני טלמור (סכר), סופרת ופעילת זכויות אדם, ואב לשני ילדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דורון רוזנבלום, מה שלום שמורת הטבע האנושי?, בטאון חיל האוויר 105, 105, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- ריקי ריבלין, ידידי, אורי, בטאון חיל האוויר 156, ינואר 1987, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- אורי טלמור, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- אבינעם מיסניקוב, תא”ל אורי טלמור ז”ל, באתר "מרקיע שחקים"
- אורי טלמור: חיל-אוויר, ראש העין, טאבה, מעריב, 29 באוגוסט 1986
- יוסף ולטר, מת אורי טלמור - יועץ שר הבטחון, מעריב, 24 באוגוסט 1986
- שלמה ברר, היעד: קהיר-מערב, מעריב, 6 ביוני 1969, סיפור תקיפתו של שדה התעופה קהיר-מערב במבצע מוקד, טלמור הוא רב-סרן אורי גיבור הכתבה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דני שלום, כרעם ביום בהיר, מבצע "מוקד" – כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים, באוויר - פרסומי תעופה, 2002, עמ' 353
- ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970), אויר - פרסומי תעופה, עמ' 235
- ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר חלק ב' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970), אויר - פרסומי תעופה, עמ' 725
מפקדי בסיס פלמחים 
| |
|---|---|
|
| ראשי להק כוח האדם בחיל האוויר | |
|---|---|
|