אורית שחם-גובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורית שחם-גובר

אורית שחם-גובר (נולדה ב-7 בדצמבר 1952) היא סופרת ואוצרת מוזיאונים היסטוריים. משמשת כאוצרת הראשית של אנו - מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורית שחם-גובר היא בתו של הסופר והמחזאי נתן שחם, נכדתו של הסופר והמסאי אליעזר שטיינמן, ואחייניתו של הסופר והפובליציסט דוד שחם. נולדה בקיבוץ בית אלפא, בוגרת תואר ראשון בהיסטוריה כללית (אוניברסיטת תל אביב), תואר שני בחינוך במוזיאונים (אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בוושינגטון די.סי.), ותואר שלישי במוזאולוגיה (אוניברסיטת חיפה). יצירתה הספרותית כוללת ארבעה רומנים, שלכולם נגיעה בזיכרון הישראלי, דרכי התהוותו והאופן שבו היחידים והחברה הישראלית בוחרים לשמר אותו. שחם-גובר הרצתה שנים רבות באוניברסיטת חיפה.

ספרים ותסריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבה עיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חינוך במוזיאונים", עריכה, קובץ מאמרים בנושא מוזאולוגיה, הוצאת המועצה לשימור אתרים, 1994

"הגרסה שלנו" – תכנון בית הפלמ"ח ומוזיאון בגין כמרחבים מעצבי זיכרון, עבודת תזה לתואר PhD, אוניברסיטת חיפה.

מוזיאונים שאצרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון הפלמ"ח, מוזיאון הרצל, מוזיאון בגין, אתר מצדה, מוזיאון אסירי המחתרות בעכו, הבית השרוף ברובע היהודי בעיר העתיקה, חצר הקואופרציה במרחביה, ועוד. כיום משמשת כאוצרת הראשית של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המחברת ויצירתה:

על "איפה היית בשישה באוקטובר":

  • בלבן, אברהם. שוחטת פרות שחוטות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ב' בחשוון תשס"ב, 19 באוקטובר 2001, עמ' 28.
  • דרומי, אורי. נשות הנעדרים והמערכת. הארץ, מוסף ספרים, גל' 463 (כ"ה בטבת תשס"ב, 9 בינואר 2002), עמ' 1, 12.
  • מלצר, יורם. אמנות המרחק והקרבה. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ט באלול תשס"א, 7 בספטמבר 2001, עמ' 26.

על "ובאתי על החתום":

  • הופמן, חיה. סודות במשפחה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, י"א באייר תשס"ה, 20 במאי 2005, עמ' 28–29.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]