אזובית

אזובית
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	צינוראים
משפחה:	שפתניים
סוג:	אזובית
שם מדעי
Origanum ‏ליניאוס, 1753

אֲזוֹבִית או אזוב (שם מדעי: .Origanum Tourn. ex L) הוא סוג של בני-שיח ועשבים רב-שנתיים ריחניים דו-ביתיים המונה כ-57 מינים ו-9 תת-מינים במשפחת השפתניים. תפוצת הסוג משתרעת ממקרונזיה, ואגן הים התיכון (מלבד מצרים) וכל אירופה, בואכה אל המזרח התיכון ועד למרכז סין. מקור השם הלטיני של הצמח, אוריגנום, הוא ביוונית. המילה "אורוס" ביוונית פירושה הוא הר ו"גנוס" פירושה שמחה, כלומר "שמחת ההר".

אזובית היא דו-מינית אך ייתכן שפרחים נקביים מצויים על צמח אחד ופרחים דו-מיניים על צמח אחר. תופעה זו מכונה גינודיואציות (Gynodioecy).

מאפיינים

מיני האזובית הם בני שיח או עשבים רב-שנתיים, שעירים או מקריחים או קירחים, מלבינים או מאפירים וריחניים מאוד. בעלי שערות בלוטיות יושבות שצבען אדום או צהוב.

הגבעולים רבועים.

העלים נגדיים פשוטים, דמוי-ביצה עד מוארכים-סגלגלים, תמימים עד משוננים קלות.

התפרחות גליליות עד מוארכות, לפעמים הן מוארכות כשהן נושאות פרי. התפרחות נושאות דורים מרובי פרחים (בשונה מעב-גביע) שמקובצים במעין שיבולים קטנות (שיבוליות) וזקופות או במכבדים ענפים דמויי סוכך בראשי הגבעולים. החפים המלווים את התפרחות קטנים. החפים והחפיות ירוקים או סגולים-אדומים, מאורכים-סגלגלים עד אזמלים.

הפרחים דו-מיניים, בעלי עטיף כפול, מאוחה עלים, דו-שפתניים וצבעם לבן ארגמן-ורדרד.

הגביע דמוי פעמון, דו-שפתני ומאוחה עלים חלקית, בעל כ-13 עורקים, שפת הגביע עם 5 שיניים משולשות שקוד רון חד או קהה והן כמעט שוות זו לזו(בשונה מריחן). לוע הגביע עם טבעת שעירה או שהוא שסוע מלפנים עד לבסיסו לשני חצאים (אזובית מצויה).

הכותרת לבנה או ורדה עד סגולה. צינור הכותרת דמוי פעמון ובולט מן הגביע; אוגן הכותרת דו-שפתני, מאוחה עלים, שתי השפתיים ברורות למדי, שתיהן נראות יפה מבחוץ. השפה העליונה זקופה, שטוחה ומפורצת. השפה התחתונה פרושה, עם 3 אונות, האונה אמצעית גדולה יותר מאונות צדדיות.

האבקנים 4, מעורים אל צינור הכותרת, מפושקים וערוכים בשני זוגות בלתי שווים באורכם. בפרחים דו-מיניים הם חבויים מתחת לשפה העליונה או מעט בולטים ממנה. בפרחים נקביים הם חבויים בה. הזרים של האבקנים קירחים. המאבקים סגלגלים ובנויים מ-2 לשכות שמופרדים על ידי קונקטיב (רקמה חיבורית) דמוי משולש.

השחלה עילית, בעלת 4 מגורות ובכל מגורה ביצית אחת זקופה ועמוד העלי יוצא מבין המגורות, מבסיס השחלה ומתפצל בראשו לשתי זרועות. שתי הצלקות פחוסות, דמויי ביצה ומחוברות ביניהן.

עמוד עלי אחד בולט שקודקודו שסוע ל-2 זרועות בלתי שוות.

הפרי מסוג מַפְרֶדֶת (schizocarp) שעשויה 4 פרודות (זרעים, אגוזיות יבשות) ועטופה בגביע משתייר.

הזרעים סגלגלים, מעט מצולעים, יבשים, קירחים ובעלי עובר ישר.

מינים הנפוצים בארץ-ישראל

בישראל גדלים שלושה מיני בר: אזובית רמון, אזובית המדבר ואזוב מצוי (אזובית מצויה) ועוד 4 מיני בר מחוץ לישראל: אזובית סיני במערב סיני, אזובית ירדנית, אזובית פטרה ואזובית פונון בממלכת ירדן.

• אֲזוֹבִית הַמִּדְבָּר (Origanum dayi Post) - היא בן-שיח רב-שנתי מדברי, בן קיימא לא מצוי, אנדמי לישראל ממשפחת השפתניים. הוא מצוי במדבר יהודה ובהר הנגב; נדיר בהרי יהודה, בצפון הנגב ובמערב הנגב; ונדיר מאוד בקעת ים המלח.
• אֲזוֹבִית יַרְדֵּנִית (Origanum jordanicum Danin & Künne) - בן-שיח מדברי נדיר מאוד אנדמי לירדן וייתכן גם לחצי האי-ערב. הגדל מחשופים של סלעים קשים שמדיף ריח תימול (זעתר, מתאים לתיבול פיצה). העלים נגדיים ופשוטים. הפרחים זעירים ולבנים, העלים זעירים ועגולים. מין זה הוא דומה לאזובית סיני בריח השמן האתרי שלו (המזכיר “זעתר”), בעלים ובכותרת הזעירה של פרחיו שכמעט אינה בולטת מהגביע. אבל הוא נבדל מכל מיני הסוג בגביע ששיניו כפופים לאחור. הצמח נאסף על ידי אינגריד קונה בשנת 1991 ואחר כך בשנת 1994. מין זה הוגדר ופורסם על ידי הבוטנאי הישראלי אבינעם דנין והחוקרת הגרמניה אינגרד קונה בשנת 1996 והוכר כמין נפרד בשנת 2003. תואר המין “ירדנית” הוקדש לזכרו של חוסיין מלך ירדן שחתם באותה העת בערבה על חוזה שלום עם יצחק רבין.
• אֵזוֹב מָצוּי (Origanum syriacum L) - שמו המדעי בעברית אזובית מצויה ושמו המדעי בעבר Majorana syriaca, ושמו בערבית פשוט "זעתר". בן שיח שגבעוליו מעוצים, פרחיו קטנים, לבנים ומופעים בתפרחת דמוית שיבולת. הוא נפוץ, גדל בבר ובתרבות כמעט בכל חלקי ישראל. ראו הרחבה בערך.
• אֲזוֹבִית סיני (Origanum isthmicum Danin) - בן-שיח מדברי נדיר מאוד אנדמי לסיני וייתכן גם לירדן. הוא מדיף ריח תימול (זעתר, מתאים לתיבול פיצה). העלים נגדיים ופשוטים. גביע דמוי פעמון ששיניו זקופות, הכותרת אינה בולטת מהגביע. היא גדלה על מחשופים של סלעים קשים רק בצפון סיני ברכס חלאל, שהוא חלק מרצועת היבשה המחברת את אסיה ואפריקה המכונה Isthmic Desert. מין זה התגלה על יד הבוטנאי אבינעם דנן בשנת 1968 מיד לאחר מלחמת ששת הימים ופורסם בשנת 1969 והתקבל כמין נפרד בשנת 2003. הצמח מדיף ריח תימול (זעתר). שיני הגביע זקופות. הכותרת אינה בולטת מהגביע.
• אֲזוֹבִית פּוּנוֹן (Origanum punonense Danin) - בן-שיח מדברי נדיר מאוד הגדל על מחשופים של סלעים קשים. המין התגלה באדום והוגדר על ידי אבינעם דנין בשנת 1990 והתקבל כמין נפרד בשנת 2003. השם המדעי ניתן על שם העיר הקדומה פונון הנזכרת במקרא במסעי בני ישראל:”וַיִּסְעוּ מִצַּלְמֹנָה, וַיַּחֲנוּ בְּפוּנֹן” (במדבר ל”ג, מ”ב). שמה של עיר זאת, שהייתה קשורה במכרות נחושת משחר ההיסטוריה, עבר אלינו דרך שם הכפר הבדווי פינאן.
• אֲזוֹבִית פֶּטְרָה (Origanum petraeum Danin) - בן-שיח דו-מיני שמצוי בירדן ואנדמי לירדן. הוא גדל על מחשופים של סלעים קשים ובאבני-חול קשות בערבות-שיחים. הצמח נאסף על ידי אינגריד קונה בסביבת פטרה, והוגדר על ידי אבינעם דנין ב-1990 והתקבל כמין נפרד בשנת 2003. צבע הכותרת לבן-צהבהב. צבע המאבקים לפני פתיחתם סגול בהיר. העלים נגדיים, פשוטים ונגדיים. הגביע שלו שונה מהגביע של אזובית פונון.
• אֲזוֹבִית רָמוֹן (Origanum ramonense Danin) - בן-שיח מדברי נדיר מאוד, בסכנת הכחדה ואנדמי לדרום ישראל. אזובית הרמון דומה לאזובית המדבר, אך שונה ממנה בכמה מאפיינים. העלים קטנים יותר והגבעולים שעירים הרבה יותר מאלה של אזובית המדבר, אבל טעמם וריחם דומים לה. הכותרת קטנה וצבעה לילך או ורוד חיוור ולא לבן. בפקע הפרח, ובפרח צעיר צבעה ארגמן ולא צהוב. הפקעים קטנים יותר מהפקעים של אזובית המדבר.

מינים הגדלים בתרבות

בישראל שלושה מינים הגדלים בתרבות: אזובית פשוטה (אורגנו) ואזובית תרבותית, שמוצאם מאירופה משמשים כצמחי תבלין ונוי, ואזוב מצוי (זעתר) הגדל בר ומשמש כצמח תבלין נוי וכגידול חקלאי מסחרי.

בעבר שויכו המינים אזובית תרבותית (בעבר אזוב תרבותי) ואזוב מצוי לסוג Majorana, אולם לפי הסיסטמטיקה החדשה שערך הבוטניקאי Jan H. Ietswaart בשנת 1980, סוג זה נכלל בסוג אזובית.

גלריה

• 
  אזובית פשוטה (אורגנו)
• 
  אזובית פשוטה (אורגנו)
• 
  אזוב מצוי
• 
  אזוב כרתי (O. dictamnus)
• 
  אזובית המדבר
• 
  אזובית רמון
• 
  אזובית רמון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אזובית בוויקישיתוף

• אזובית, באתר ITIS (באנגלית)
• אזובית, באתר NCBI (באנגלית)
• אזובית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• אזובית, באתר צמח השדה
• אזובית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
• אזובית, באתר Tropicos (באנגלית)
• אזובית, באתר GBIF (באנגלית)
• אזובית, באתר IPNI (באנגלית)