אטאל ביהארי ואג'פאיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אטאל ביהארי וג'פיי)
אטאל ביהארי ואג'פאיי
अटल बिहारी वाजपेयी
לידה 24 בדצמבר 1924
גוואליור, גוואליור, הודו הבריטיתהודו הבריטית הודו הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוגוסט 2018 (בגיל 93)
ניו דלהי, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הודוהודו הודו
השכלה
  • Dr. Bhimrao Ambedkar University, Agra
  • St. Mary's School, Belgaum
  • DAV College, Kanpur עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העם ההודית, בהרטיה ג'אנה סנג עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת הודו ה־10
16 במאי 19961 ביוני 1996
(17 ימים)
19 במרץ 199819 במאי 2004
(6 שנים ו־8 שבועות)
שר החוץ של הודו ה־9
26 במרץ 1977 – 28 ביולי 1979
(שנתיים ו־17 שבועות)
תחת ראש ממשלת הודו מורארג'י דסאי
תפקידים נוספים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אטאל ביהארי ואג'פאייהינדית: अटल बिहारी वाजपेयी‏; 25 בדצמבר 1924 - 16 באוגוסט 2018) היה פוליטיקאי הודי שכיהן כראש ממשלת הודו העשירי, תחילה לתקופה של 13 ימים במאי 1996, ושוב ממרץ 1998 עד מאי 2004. היה חבר במפלגת העם ההודית, והיה ראש הממשלה ההודי הראשון שלא היה חבר מפלגת הקונגרס שכיהן תקופת כהונה מלאה בת חמש שנים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואג'פאיי נולד ב-24 בדצמבר 1924 בגוואליור במדינת גוואליור (אנ') בהודו הבריטית למשפחה ברהמנית.

הוא מת ב-16 באוגוסט 2018 בשל מחלה הקשורה לגיל.[1]

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואג'פאיי נבחר לראושנה ללוק סבהה בבחירות ב-1957.[2] הוא היה חבר הפרלמנט ההודי במשך יותר מחמישה עשורים, לאחר שנבחר ללוק סבהה, הבית התחתון, עשר פעמים, ופעמיים לרג'יה סבהה, הבית העליון. הוא שימש כחבר הפרלמנט מטעם לאקנאו עד 2009, כאשר פרש מפעילות פוליטית בשל בעיות בריאותיות. ואג'פאיי היה בין מייסדי מפלגת בהרטיה ג'אנה סנג ושימש כנשיאה בשנים 19681972.

ואג'פאיי היה בין מנהיגי האופוזיציה שנעצרו במהלך מצב החירום בהודו, ושהה במאסר מיוני 1975 ועד מרץ 1977.[3]

מפלגת בהרטיה ג'אנה סנג התמזגה עם כמה מפלגות אחרות כדי להקים את מפלגת ג'נטה,[4] אשר זכתה בבחירות הכלליות ב-1977. ואג'פאיי מונה לשר החוץ בממשלתו של מורארג'י דסאי.[5] הוא התפטר ב-1979, והברית הפוליטית התמוטטה זמן קצר לאחר מכן. לאחר תבוסת הג'נטה בבחירות ללוק סבהה ב-1980 פרשו חברי הבהרטיה ג'אנה סנג באפריל 1980 מהמפלגה והקימו את המפלגת בהרטיה ג'נטה וואג'פאיי שימש כנשיא הראשון שלה.[6]

בבחירות ללוק סבהה ב-1984 הובסה המפלגה כליל, כשהיא מקבלת רק שני מושבים בלוק סבהה, וואג'פאיי עצמו לא הצליח להיבחר לבית.[7] ב-1986 החליף אותו לאל קרישנה אדוואני כנשיא המפלגה, תפקיד בו החזיק עד 1994, כאשר נאלץ להתפטר עקב פרשת שחיתות.

ראש ממשלת הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות ללוק סבהה ב-1996, נבחר ואג'פאיי למועמד מפלגת העם ההודית לראשות ממשלת הודו. לאחר הבחירות, בהן הייתה המפלגה למפלגה הגדולה בלוק סבהה, השביע נשיא הודו שנקר דיאל שרמה את ואג'פאיי כראש ממשלה ב-16 במאי 1996, והוטל עליו לקבל את אימון הלוק סבהה בתוך שבועיים, עד 31 במאי.[8] ב-28 במאי הגיש ואג'פאיי, שכשל בניסיונו לגבש קואליציה את התפטרותו מהתפקיד, אך המשיך לכהן בתפקיד במשך שלושה ימים נוספים, עד להשבעת ה. ד. דווה גאודה ב-1 ביוני 1996.[9]

לאחר הבחירות ללוק סבהה ב-1998 שוב הייתה מפלגת העם ההודית המפלגה הגדולה בלוק סבהה, והפעם עלה בידי ואג'פאיי לגבש קואליציה והוא הושבע כראש ממשלת הודו ב-19 במרץ.[10] בתחילת כהונתו כיהן ואג'פאיי גם שר החוץ, עד שבדצמבר 1998 מונה לתפקיד זה ג'סוואנט סינג. בתקופת כהונתו כראש ממשלה, ביצעה הודו את הניסוי הגרעיני פוקרהן II ב-1998. ואג'פאיי אשר ביקש לשפר את היחסים הדיפלומטיים עם פקיסטן, נסע ללאהור באוטובוס כדי להיפגש עם ראש ממשלת פקיסטן נוואז שריף.

באפריל 1999 משכה אנה דראווידה מונטרה קזגאם הכלל הודית, אחת מהמפלגות התומכות בקואליציה של ואג'פאיי את תמיכתה,[11] גורמת לממשלת ואג'פאיי להפסיד בהצעת אי-אמון 269-270, וואג'פאיי התפטר אך המשיך לכהן כראש ממשלת מעבר.[12] והוכרז על בחירות שנערכו בספטמבר ואוקטובר 1999.

במהלך ממשלת ואג'פאיי הראשונה פרצה מלחמת קרגיל עם פקיסטן, בה השתלטו כוחות פרו-פקיסטניים וכוחות מוסווים על עמדות צבא הודו בקרחון סיאצ'ן במהלך החורף של 1998-1999, וצבא הודו, לו נודע על כיבושן ב-3 במאי 1999 כבש מחדש את הקרחון במאי עד יולי 1999.

בבחירות זכתה הברית הדמוקרטית הלאומית שבהובלת מפלגת העם ההודית ברוב והקימה ממשלה נוספת שנתמכה על ידי רוב גדול יותר.

בינואר 2004 החליט ואג'פאיי, בעקבות הצלחה המפלגה בבחירות לאספה המחוקקת של ראג'סטאן, מאדהיה פרדש וצ'האטיסגאר בספטמבר 2003, להקדים את הבחירות, בעצת האסטרטגים של המפלגה, בהם פרמוד מהג'אן, שסברו שהקמת הבחירות תסייע למפלגה לרכוב על הגל.[13] נשיא הודו עבדול קאלאם נענה לבקשה ב-27 בינואר 2004 והקדים את פיזורו של הלוק סבהה ל-6 בפברואר 2004.[14] בבחירות, שנערכו באפריל ומאי 2004 הובסה המפלגה, ומאנמוהאן סינג הושבע לראש ממשלה ב-19 במאי 2004.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 קיבל ואג'פאיי את עיטור הפרלמנטר המצטיין של הודו.

הוא קיבל את הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בהודו, בהרט רטנה, על ידי נשיא הודו, פראנרב מוקהרג'י בשנת 2015. ממשלת נרנדרה מודי הכריזה בשנת 2014 כי יום ההולדת ואג'פאיי יוגדר כיום הממשל הטוב.

על שם ואג'פאיי נקראה מנהרה מתחת למעבר רוטאנג שיזם את חפירתה ב-2000.[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רה"מ הודו לשעבר ואג'פאיי, שהפך את המדינה לכוח גרעיני, מת בגיל 93, באתר וואלה!‏, 16 באוגוסט 2018
  2. ^ Vajpayee a moderat face of BJP, New Straits Times, ‏12 במאי 1996 (באנגלית)
  3. ^ ישי בן-דוד, הדמוקרטיה בהודו: ליקוי מאורות מלא, על המשמר, 10 באוגוסט 1975
  4. ^ ס. קרישנמוהי, "המערך" בהודו: "יש לסלק את אינדירה", מעריב, 1 במרץ 1971
  5. ^ ראם טרם הצטרף לממשלה ההודית החדשה, על המשמר, 27 במרץ 1977
  6. ^ Mohak Gupta, BJP Foundation Day: Party's rise to power from 2 MPs in 1984 to 282 in 2014, India Today, ‏6 באפריל 2017
  7. ^ T.N Ninan, Prime Minister Rajiv Gandhi leads Congress(I) to a brute majority in eighth Lok Sabha, India Today, ‏15 בינואר 1985
  8. ^ Ignominy of defeat starijg in BJP's face, New Straits Times, ‏22 במאי 1996 (באנגלית)
  9. ^ India's new leadrs out, Toledo Blade, ‏29 במאי 1996 (באנגלית)
  10. ^ Hindu leader named Indi's premier, Toledo Blade, ‏16 במרץ 1998 (באנגלית)
  11. ^ India - partner in ruling coalition pulls out, The Vindicator, ‏14 באפריל 1999 (באנגלית)
  12. ^ Power resingns amidest turmoil, Daily News, ‏18 באפריל 1999 (באנגלית)
  13. ^ Yashwant Deshmukh, Opinion: Forget 2023, even Lok Sabha 2024 outcome seems to be a foregone conclusion, India Today, ‏4 בדצמבר 2023
  14. ^ The dissolution debate, frontline.thehindu, ‏27 בינואר 2004
  15. ^ אתר למנויים בלבד נעם בוקסבאום, מלחמת תשתיות בפסגת ההימלאיה, באתר TheMarker‏, 17 בנובמבר 2020