איוואן קרילוב
 | |
| לידה |
2 בפברואר 1769 (יוליאני) מוסקבה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
9 בנובמבר 1844 (יוליאני) (בגיל 75) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
| מדינה |
האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
בית העלמין טיחווין |
| שם עט |
Navi Volyrk |
| שפות היצירה |
רוסית |
| סוגה |
משל, שירה, מחזה, פרוזה |
| תקופת הפעילות |
1786–1843 (כ־57 שנים) |
| פרסים והוקרה |
מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1 |
  | |
איוואן אנדרייביץ' קרילוב (ברוסית: Иван Андреевич Крылов; 13 בפברואר 1769 – 21 בנובמבר[1]1844) היה משורר, מחזאי, סופר אגדות עם וממשיל משלים רוסי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרילוב נולד במוסקבה, אך את מרבית שנותיו המוקדמות העביר בערים אורנבורג, שם שירת אביו כקצין בצבא רוסיה, וטבר, שבה היה אביו פקיד בבית המשפט לאחר שפרש מהצבא. אביו נפטר בשנת 1779, בהיותו בן 10. אמו גידלה אותו לבדה, ועברה לסנקט פטרבורג כשהיה בן 14, בתקווה לזכות בקצבה ממשלתית. אמו של קרילוב נפטרה בהיותו בן 19.
בסנקט פטרבורג החל קרילוב לעבוד בשירות הממשלה, תוך שהוא כותב סיפורים, סאטירות ואופרות קומיות, אך התפטר לאחר מות אמו ב־1788. 5 שנים קודם לכן הוא הצליח למכור קומדיה שכתב למוכר ספרים, מה שעודד אותו לכתוב את המחזה הרציני "פילומלה" ולנסות לחדור לחוג הדרמטי של קניאז'ין. נסיונותיו להוציא לאור מגזין ספרותי סאטירי (שנקרא "פוצ'בה דוחוב") נכשלו ברובם וגרמו לו התנגשויות עם הצנזורה, אך יחד עם מחזותיו הם העלו אותו לתודעה בחברה הגבוהה.
בין השנים 1797–1801 היה קרילוב בן חסותו של הנסיך סרגיי גליצין, ואף ליווה אותו כמזכיר רשמי בעת שזה התמנה למושל צבאי של ליבוניה (אזור דרומית לאסטוניה של ימינו). מעט ידוע לנו לגבי קורותיו בשנים שלאחר מכן, אך הדעה הרווחת היא שנע מעיר לעיר ועסק בעיקר במשחקי קלפים, אחריהם היה כרוך.
ב־1805 הוא החל לתרגם את משלי לה פונטיין הצרפתי, אך הגיע למסקנה כי ביכולתו לכתוב משלים טובים לא פחות. אוסף האגדות הראשון (23 במספר) מפרי עטו ראה אור ב־1809 וקנה לו הצלחה ותהילה. מ־1812 ועד 1841 הוא גם החזיק משרה בספרייה הציבורית המלכותית, שם הגיע עד לתפקיד ראש מחלקת הספרות הרוסית. הצאר אלכסנדר הראשון אף הבטיח לתמוך בו כספית אם יכתוב "כיאות".
קרילוב נהנה מהערכה רבה עוד בימי חייו: האקדמיה הרוסית למדעים קיבלה אותו כחבר לשורותיה ב־1811 וזיכתה אותו במדליית זהב. ב־1838 נערך פסטיבל גדול בחסות הצאר לחגיגות היובל של קריירת הסופר שלו והוא זכה לקצבה נדיבה.
עד למותו נמכרו כ־77,000 עותקים של קובצי האגדות שלו ברוסיה, וסגנונו מלא ההומור התחבב על קהל הקוראים. למרות שקרילוב התחיל כמתרגם ומחקה של איזופוס, מולייר, לה פונטיין ואחרים, הוא כתב גם אגדות מקוריות רבות שהושפעו מחיי הכפר של מולדתו.
משלי קרילוב תורגמו לעברית פעמים מספר, החל בתרגומו של משה בן דוד הכהן רייכרסון מסוף המאה התשע עשרה, תרגומו של חנניה רייכמן מ־1949 (עם איורים מאת נחום גוטמן) ותרגומה של חגית בנזימן מ-2015.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משלי קרילוב בתרגום חנניה רייכמן, בפרויקט בן-יהודה
- איוואן קרילוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתו ה-246 של קרילוב, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית), 13 בפברואר 2015
- איוואן קרילוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תאריכי הלידה והפטירה המובאים הם על־פי הלוח הגרגוריאני, המקובל בימינו. על־פי הלוח היוליאני, שהיה נהוג ברוסיה בתקופתו של קרילוב, תאריך לידתו הוא 2 בפברואר 1769, ותאריך פטירתו הוא 9 בנובמבר 1844.