אילן גרין

**אילן גרין**
	אילן גרין
	אילן גרין
לידה	1963 (בן 61 בערך)
מוקד פעילות	גבעתיים, ישראל
תקופת הפעילות	מ-1983
סוגה	רוק, פסקולים למחול ותיאטרון.
חברת תקליטים	LA4; נענע דיסק; הד ארצי
	www.greenet.co.il

אילן גרין (ידוע גם כ"גרין"; נולד ב-1963) הוא מוזיקאי ישראלי, ממקימי להקת נקמת הטרקטור עמה ניגן בין השנים 1989–2004 והיה שותף ל-7 אלבומים של הלהקה, מעצב גרפי, מעצב אתרים, אומן סאונד, בונה כלי נגינה ומרצה.

גרין מלחין ומשתתף בהצגות, מופעי מחול, מיצגים ועוד (בין השאר עם להקת מחול בת-שבע, תמר רבן, פסטיבל עכו, הזירה הבין-תחומית, קבוצת תיאטרון רות קנר ועוד).

הוא מייסד ומנהל את "המחלקה למוזיקה חדשה" בבית הספר לאמנות מוסררה, ירושלים (2003).

גרין מרצה במגוון מקצועות מוזיקליים: אמנות הסאונד, בניית כלי נגינה, הדרכת הרכבים, סינתזה, הנחיית פרויקט גמר ועוד.

מנהל מוזיקלי פסטיבל מוסררה מיקס.

גרין היה שותף במספר הרכבים הרכבים:

דורלקס סדלקס ובדיסק דום (1993–1997).
"קרכצ", הרכב העוסק ברעש, צלילים אלקטרוניים ואקוסטיים חיים (1999–2009).
"גרין", בה כתב, הלחין ושר את כל השירים (2011–2013).
"קולות הלוויים" - פרויקט במסגרתו בנה ועיצב מחדש כלי נגינה מתקופת בית המקדש (2008).

מעצב גרפי (בעיקר בתעשיית המוזיקה: אביב גפן, טיפקס, ירמי קפלן, כנסיית השכל, משינה ועוד)

בשנת 2013 הקים עם חברים לדרך את "עמותת מוזה" (המוזיקאים העצמאים) ששמה לה למטרה לאגד את המוזיקאים העצמאים בישראל, לייצגם ולהיאבק למען שמירה על זכויותיהם.

בשנת 2014 כתב מוזיקה להצגה "אמסטרדם בלוג" בפסטיבל עכו ומוזיקה למחול "סוד האינסוף של נועה".

בשנת 2016 יזם ואצר את פסטיבל "אינסטרומנטה" לבוני כלי נגינה במוזיאון יפו.

בשנת 2020 הוציא סינגל בשם "ביל גייטס".

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2009 "מפת סאונד אחוזת בית", תערוכה קבוצתית, ביאנלה לאמנות ART_TLV 2009, ת״א. אוצרים: מעיין שלף ומיכאל גדליוביץ׳.
2010 "מפת סאונד פתח-תקווה", מוזיאון פ״ת לאמנות, פ״ת. אוצרת: דרורית גור-אריה.
2011 "על פי מקורות זרים", תערוכה קבוצתית, המרכז לאמנות דיגיטלית, חולון. אוצר: גלעד מלצר.
2013 "Ars Electronica, "Ars Campus IL, לינץ. תערוכה קבוצתית, אוצרות: יעל אילת ולילך שטיאט.
2014 "צינור השמע", תערוכה קבוצתית, הגלריה החדשה במוסררה, י-ם. אוצר: יוני ניב.
2017 "SOUND", תערוכה קבוצתית, מוזיאון העיצוב, חולון. אוצרות: לילך שטיאט וענת ספרן.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם נקמת הטרקטור:
- 1990 - נקמת הטרקטור
- 1991 - קיר
- 1992 - זכות הצעקה
- 1995 - ארונות מטבח
- 1996 - מטבח אקוסטי
- 1999 - טעות של הירח
- 2002 - לאן הולכים פתאום כולם
סולו:
- 1996 - "לאן נעלם החושך כשמדליקים את האור"
- 2004 - "תקליט קטן"
- 2009 - "קולות הלוויים"
- 2012 - "כנסו כנסו"
- 2022 - 13
אחר:
- 1996 - דום, עם דורלקס סדלקס