אילן נוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילן נוב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 16 בפברואר 1954 (בן 70) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אילן נוב (נולד ב-16 בפברואר 1954) הוא תסריטאי, יוצר ושחקן ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב את "שברי אופק: קטע מהסרט הגדול" (ספריית בית אל, תשנ"ד), ספר המתאר את התלבטויותיו של אמוץ, מוזיקאי חוזר בתשובה, וחייו בעולם החילוני והדתי. במהלך הספר שומע הגיבור מתוך ווקמן קולות של התבוננות ותובנות מהחיים. התובנות הללו נכתבו בהשראת הרב יצחק גינזבורג. כמו כן, כתב מאמר לספר של אשתו: "כנפי רוח: פרקים בזהות, יצירה ויחסי גוף-נפש-רוח" (סיהרא, תשס"ד), ספר העוסק בשאלות הנוגעות ביצירה הדתית ובגבולותיה, תוך התבוננות בהיבטים הקשורים לחסידות.

שיחק בסרטי הסטודנטים "טופו"[1] ו"אל הציפור"[2] (שעליו זכה בפרס שחקן השנה בשנת 1997 מטעם המכון הישראלי לקולנוע). בנוסף, העלה על בימות שונות מחזה-קריאה המבוסס על "שברי אופק", והופיע בהזדמנויות שונות אחרות. ב-2006 שיחק בסדרת הדרמה החרדית "העיתון", בבימויו של יהודה גרובייס. ב-2015 שיחק בסרט הטלוויזיה "ההפך" ששודר בערוץ הראשון.

נוב מלמד ולימד חסידות ארצישראלית, מחשבת תקשורת, יצירה ותסריטאות במוסדות שונים המשתייכים לזרם הציונות הדתית, כגון מעלה, ישיבת כפר הרואה, מכון שובה, ישיבת אמי"ת נחשון ועוד. כמו כן לימד את תורתו של א.ד. גורדון במכינת מיתרים-לכיש, מכינה קדם צבאית מעורבת הממוקמת בקיבוץ בית גוברין ובנוסף לימד את מגמת תקשורת באולפנת נוה דקלים השוכנת בניצן.

באפריל 2022, שיחק בסרט רשב"י - עיבוד קולנועי לסיפורו של שמעון בר יוחאי מאת יהודה גרובייס, לצד מוריס כהן, רותם זיסמן-כהן, דניאל גד, גולן אזולאי, ישי לפידות, דניאל אהביאל ושוקי סלומון.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לדבורה, עד 2013 התגורר בבת עין, ב-2013 עבר לאמירים. בנו הוא הזמר פורת נוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טופו, באתר מעלה
  2. ^ אל הציפור, באתר במעלה