אינוקנטיוס השמיני
 | |||||||
| לידה |
1432 ג'נובה, הרפובליקה של ג'נובה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
25 ביולי 1492 (בגיל 60 בערך) רומא, מדינת האפיפיור | ||||||
| שם לידה |
Giovanni Battista Cybo | ||||||
| מקום קבורה |
בזיליקת פטרוס הקדוש | ||||||
| השכלה |
אוניברסיטת פדובה | ||||||
| דת |
הכנסייה הקתולית | ||||||
| שושלת Cybo | |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
אינוקנטיוס השמיני (בלטינית: Innocentius VIII; 1432 – 25 ביולי 1492), אפיפיור מ-29 באוגוסט 1484 עד מותו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ובאני באטיסטה סיבו נולד בשנת 1432 בג'נובה שבצפון מערב איטליה לאראנו סיבו, שהיה סנטור ברומא. בילה את ימי נעוריו בחצרו של מלך נאפולי ואחר כך למד בפדובה וברומא. בבחרותו התנהג באופן חופשי והיו לו ילדים רבים, ובהם בן ובת שהכיר בהם כילדיו, אם כי לא נישא מעולם. הפך לכומר ברומא בפמלייתו של הקרדינל קאלאנדניני, שהיה אחיו של האפיפיור ניקולאוס החמישי. ב- 1467, בזכות חבריו שהיו מקורבים לאפיפיור פאולוס השני, נתמנה לבישוף העיר סאבונה שמדרום לג'נובה. ב-1473, בתמיכתו של הקרדינל ג'וליאנו דלה רוברה (לימים האפיפיור יוליוס השני), נתמנה לקרדינל על ידי האפיפיור סיקסטוס הרביעי.
ב-1484, אחרי מות סיקסטוס הרביעי, פרצו מהומות ברומא. המון זועם תקף את הוותיקן ואת ארמונות הקרדינלים. הקונקלווה של חבר הקרדינלים התכנסה בחופזה כדי לבחור אפיפיור חדש. שני המועמדים היו: הקרדינל רודריגו בורג'יה (האפיפיור אלכסנדר השישי לעתיד), והקרדינל ג'וליאנו דלה רוברה. איש מהם לא הצליח לגייס רוב קולות כדי להיבחר, למרות שעשו שימוש בכל האמצעים, כולל שוחד. מפחד שייבחר הקרדינל מארקו בארבו מוונציה, שהיה אדם נקי כפיים, הם התאחדו בתמיכה בקרדינל ג'ובאני באטיסטה סיבו שנבחר לאפיפיור בשם אינוקנטיוס השמיני.
אינוקנטיוס השמיני העניק עושר לבנו המושחת פרנצ'סקו, וב-1486 השיאו למאדלנה, בתו של לורנצו דה מדיצ'י. הוא מינה לקרדינל, תמורת בצע כסף, את בנו של לורנצו, ג'ובאני בן ה-14 (לימים האפיפיור לאו העשירי). כל משרות הכס הקדוש הועמדו למכירה לכל המרבה במחיר, והשחיתות הפכה לנגע ממאיר. ניתן היה לקנות כל דבר ברומא, החל במחילה ועד לכס האפיפיור עצמו. ב-1488 הוצאו להורג שני בעלי משרות על שזייפו ומכרו חמישים כתבי מחילה שלא בידיעתו של האפיפיור. הקרדינלים התנהגו כנסיכים, התגוררו בארמונות מפוארים, ערכו סעודות מפוארות ועסקו בצייד ובהימורים.
ב-1487 אישר אינוקנטיוס השמיני את מינוי של תומאס דה טורקמדה לראש האינקוויזיציה הספרדית, ונתן גושפנקא חוקית לעונשים שהוטלו על האנוסים.
כמו קודמו, סיקסטוס הרביעי, הכריז אינוקנטיוס השמיני על מסע צלב, שלא יצא אל הפועל, נגד הכופרים העות'מאנים. ב-1489 הוא הסכים לקבל מתנת כסף גדולה מן הסולטאן באיזיט השני, כדי שיחזיק במעצר את ג'ם, אחיו של השולטאן שהיה יריבו. ג'ם, שהועבר לוותיקן על ידי ההוספיטלרים מן האי רודוס, התקבל בכבוד מלכים על ידי האפיפיור ברומא. היה בדעתו של אינוקנטיוס להשתמש בג'ם כדי לגרש את הטורקים מאירופה, אך היות שמסע הצלב שהכריז עליו לא נשא פרי, נשאר "הטורקי הגדול" כבן חסותו של האפיפיור ברומא. באותה שנה הכריז אינוקנטיוס השמיני על נידויו של פרננדו הראשון, מלך נאפולי, שסירב לשלם מס לאפיפיור עבור הכתרתו למלך, והאפיפיור הבטיח לשארל השמיני מלך צרפת את כתר ממלכת נאפולי.
בינואר 1492 נפלה גרנאדה, מעוזם האחרון של המוסלמים בספרד, מאורע שאותו האפיפיור חגג בוותיקן בשמחה רבה. הוא קיבל במתנה מאות עבדים מוּרים, שאותם חילק בין חבריו הקרדינלים, והעניק לפרננדו השני, מלך אראגון את התואר: "הוד מלכותו הקתולי".
כעבור שישה חודשים בלבד, אינוקנטיוס השמיני מת ברומא ובמקומו נבחר לאפיפיור אלכסנדר השישי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברברה טוכמן, מצעד האיוולת, כתר ספרים, 2015, עמ' 101-90
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אינוקנטיוס השמיני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אינוקנטיוס השמיני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| הקודם: סיקסטוס הרביעי |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: אלכסנדר השישי |