איפה הילד?

**איפה הילד?**
	איפה הילד? ביום הסטודנט 2016 באוניברסיטת תל אביב
מוקד פעילות	גבעת ברנר, ישראל
תקופת הפעילות	1986–1998; 2008–הווה
סוגה	רוק
חברת תקליטים	הד ארצי
	האתר הרשמי
חברים
	חמי רודנר - שירה ובס; אסף שריג - שירה וגיטרה; אופיר בר עמי - שירה וגיטרה; אסף "בובי" מרוז - תופים
חברים לשעבר
	יובל צמח - גיטרה; עומר דגני - תופים; שיף ערד - גיטרה;

איפה הילד? היא להקת רוק ישראלית שהוקמה בשנת 1986, התפרקה בשנת 1998 והתאחדה שוב בשנת 2008, ומאז היא פעילה. הלהקה נחשבת לאחת מהבולטות בגל להקות רוק ישראלי שצמחו בתחילת שנות התשעים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הוקמה בשנת 1986 בקיבוץ גבעת ברנר על ידי חמי רודנר, בן הקיבוץ, ואסף שריג, חבר הקיבוץ, ויליד קיבוץ בית השיטה (שריג הוא בנו של יוסף שריג). השניים, שהכירו עוד מגיל צעיר - שריג, שצעיר מרודנר בארבע שנים, למד בכיתה עם רותי (אחותו של חמי), החלו את פעילותם, יחד עם הגיטריסט יובל צמח, והמתופף עומר דגני, כלהקת קאברים (בעיקר בשפה האנגלית, ללהקות בסגנון הגל החדש כמו: הקיור, אקו והבאנימן, סוזי והבאנשיז).^[1] על שם הלהקה סיפרו כי נקבע בשל איחוריו של דגני, המתופף, בן ה-16, לחזרות, כשכל פעם נשאלה השאלה: "איפה הילד?".^[2] כעבור שנה, ב-1987, עם גיוסו של שריג ומעברו של חמי רודנר לתל אביב, הפסיקה הלהקה את פעילותה.

ב-1990 גובש הרכבה הסופי של הלהקה, כאשר שריג עבר לתל אביב, והצטרף לרודנר. ללהקה צורפו גם הגיטריסט אופיר בר עמי, מקיבוץ חניתה, והמתופף החיפאי, אסף "בובי" מרוז, שהיה בלהקת קילר הלוהטת.

הפריצה וההצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית שנות ה-90 הייתה תקופת פריחה ברוק הישראלי בעיקר של להקות והרכבים צעירים.^[3] יש הטוענים ^[^{דרוש מקור: מי?]} שהלהקה הייתה הסנונית הראשונה שבישרה על שפע הלהקות שצצו בהמשך העשור.

ב-1990 יצא לאור שיר ראשון של הלהקה, "אחד אלוהים", שיצא בחברת נענע דיסק והופיע כעבור שנה באלבום "אוסף נענע מספר 2". לאחר סיבוב הופעות בן שנתיים, הוחתמה הלהקה על ידי חיים שמש בחברת התקליטים "הד ארצי".

בשנת 1993 יצא אלבום הבכורה של הלהקה, "זמן סוכר", בהפקתו של יובל שפריר, והלהיטים נוגנו ושודרו ברדיו: "איפה הרוח", "מה שעובר עלי", "העצב שלה", "השמיים הגבול", "נפלת חזק", ו"אחד אלוהים". לחלק מהשירים גם שודרו בתוכניות הקליפים בטלוויזיה. האלבום הגיע למעמד אלבום פלטינה.

בפברואר של אותה שנה קיימה הלהקה את הופעת הבכורה החגיגית שלה בגבעת ברנר, הקיבוץ בו היא נוסדה. שבע שנים לאחר שהוקמה, הלהקה הייתה כבר מוכרת ומצליחה. חיזוק נוסף למעמדה זה קיבלה הלהקה כשהוזמנה שלושה חודשים לאחר מכן לחמם את הופעתו של בוב דילן ב"היכל התרבות" בתל אביב.

באלבום הבא של הלהקה, "שדים", שיצא בשנת 1994 בהפקתו של יובל שפריר, נעשה ניסיון להמשיך את הקו המצליח של האלבום הראשון. כדי לא ליצור את הרושם שרודנר הוא נותן הטון המרכזי וכל שאר החברים פחות חשובים, הודגשו באלבום מעורבותם של חברי הלהקה הנוספים. מעורבותו של שריג בכתיבה ובהלחנה גדלה מאוד (הוא הלחין שבעה שירים, ביניהם הלהיטים "לבן בחלום שחור", "בתוך התחתונים" ו"מישהו שומע אותי"), וגם אופיר בר עמי כתב והלחין שני שירים (ביניהם "נכנס בך השד"). רודנר עצמו גם הוא כתב והלחין חלקים רבים באלבום.

במקביל לפעילותו ב"איפה הילד?" הפיק רודנר באותה שנה את אלבום הבכורה של חברתו איגי וקסמן, "אדום", והלחין בו את השירים "אשה כפויה" ו"סוף הטיול" (למילים של וקסמן) ו"תהרוג אותי לאט" (למילים שהוא כתב). בהקלטות ניגן רודנר בבס ואיתו חבריו ללהקה: אסף מרוז בתופים, אסף שריג בגיטרה (בשיר אחד) ואף אופיר בר עמי קיבל תודה על גבי העטיפה.

המשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה שלאחר מכן הקליטה "איפה הילד?" את אלבומה השלישי, "מסעותי עם עצמי". שריג ורודנר התחלקו שוב ביצירת השירים, ואת הבולטים בהם יצרו יחד: "הביאו את הסתיו", "נביא השעמום", "זוהי סדום" ו"מסעותיי עם עצמי". ההפקה המוזיקלית של האלבום הייתה של סולן להקת משינה יובל בנאי, וחבר משינה שלומי ברכה התארח בקלידים בשיר "זוהי סדום". האלבום, בניגוד לקודמיו, נכשל בחנויות, ושיריו הושמעו פחות ברדיו מאשר שירי האלבומים הקודמים. הכישלון השפיע לרעה על היחסים בין החברים והלהקה עברה משבר. בר עמי עזב את הלהקה ב-1995 כדי להקדיש זמן ללהקתו "משחררי הסעיף", שריג הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של להקת אלג'יר ואחר כך נסע ללונדון בכוונה להקליט משיריו באנגלית, ורודנר החל לעבוד על שירים לאלבום הסולו הראשון שלו, ונראה היה שהלהקה הגיעה לסוף דרכה.

למרות המשבר, בהמשך 1996 חזרה "איפה הילד?" לפעילות, ואלבום הסולו של רודנר הפך לאלבום של הלהקה. הלהקה הקליטה את האלבום "איפה הילד?" עם גיטריסט חדש, שיף (שפריר) ערד, ועם שריג שחזר מלונדון. רוב השירים בכל זאת היו של רודנר, בהם הדואט "רק בשביל לקבל חיבוק" עם איגי וקסמן, "עכשיו אני לא מוותר", "הולך רגל", "לאן לאן", ו"גלגל את החלום". בהפקה המוזיקלית של האלבום השתתפו חברי הלהקה ושי להב ממופע הארנבות של ד"ר קספר, שגם ניגן בהקלטות בקלידים שונים. האלבום הוקדש לזכרו של יצחק רבין.

אחרי הוצאת האלבום, שגם הוא לא זכה להצלחה, הופיעה הלהקה בהרכבה החדש במשך כשנה, וההופעות, שלא זכו להצלחה רבה, קירבו את הלהקה בפעם השנייה אל סופה.

פירוק הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע 1998 הוחלט לתת תוקף רשמי לפירוק "איפה הילד?" בהופעת פרידה ובאלבום אוסף. לכבוד הפירוק הקליטה הלהקה גרסת כיסוי ל-"Moonage Daydream" של דייוויד בואי ושלושה שירים חדשים: "ונוס בטריינינג", "היא לא יודעת לשתות" ו"כולם רוצים חבר". כמעט עשר שנות פעילות הסתיימו במופע חגיגי במועדון "אלנבי 58" בתל אביב, שבו אירחה הלהקה את אביב גפן, ירמי קפלן, יובל בנאי, אופיר בר עמי ואיגי וקסמן, ובאלבום האוסף המסכם "מישהו שומע אותי" שהכיל את להיטי הלהקה ודיסק בונוס עם השירים החדשים וגרסאות בהופעה חיה ללהיטיה.

הופעות האיחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 התאחדה הלהקה בהרכב מלא (עם אופיר בר עמי ושיף ערד) למספר הופעות נוספות, בהן במופע משותף עם מוניקה סקס ולהקת רוקפור. הלהקה גם הקליטה שיר חדש לכבוד האיחוד: "שלום עם עצמי".

החזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 הודיע רודנר כי הלהקה תשוב לעבוד ביחד. את האיחוד החדש, שיהיה לזמן לא קצוב, יזם רודנר. על הפרק עלה גם אלבום חדש. ב-2009 הוציאה הלהקה שני שירים חדשים בשם "מוזיקה אהבה" ו"מנסה".

באוגוסט 2010, הלהקה הוציאה לאור את הסינגל "אני במצב", סינגל ראשון מתוך אלבומה החמישי. בדצמבר 2011 הוציאה לאור הלהקה סינגל נוסף מאותו האלבום "אנחנו נהיה בסדר". ב-27 בפברואר 2012 יצא אלבומה החמישי של הלהקה "בני המאה ה-20" לאחר שלוש שנות עבודה על האלבום. הסינגל השני מן האלבום הוא "אוסטרליה בלוז".

במאי 2016 הוציאה הלהקה את "גוונים של זהוב", סינגל ראשון מהאלבום 'מתוק בחשכה'; וחודשיים לאחר מכן את הסינגל השני "רומנטיקה"'.

ב-9 במרץ 2017 יצא אלבומה השישי של הלהקה "מתוק בחשכה" בהפקתו של עופר מאירי. מתוכו בולט השיר "היא אוהבת".

בשנת 2020 השתתפה הלהקה בפסטיבל "סימנים חיוניים" אשר התקיים במשך שמונה ימים במאי 2020, ביוזמת עיריית תל אביב וקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, במסגרתה עלו בשידור חי אמנים ישראלים מוכרים, עם הופעות בסגנונות אינדי-פולק-רוק, אלקטרוני, ג'אז ואקספרימנטלי.^[4]

ב-5 ליוני 2023 חיממה הלהקה בפארק הירקון את להקת ההארד רוק "Guns N' Roses". באותו היום הוציאו את הסינגל "שיר אהבה".

ב-19 בפברואר 2024 הוציאה הלהקה את הסינגל "שלום עם עצמי", שנכתב בשנת 2001.^[5]